הצעת חוק: גופים מוסדיים לא יורשו להשקיע באיגרות חוב קונצרניות של הטייקונים המשועבדות לבנקים

מאת צבי זרחיה וטל לוי



גופים מוסדיים לא יורשו להשקיע באיגרות חוב קונצרניות של הטייקונים המשועבדות לבנקים. הגופים המוסדיים יוכלו לרכוש איגרות חוב קונצרניות רק אם הללו ישועבדו לגופים המוסדיים בשעבוד ראשון או ישעבדו נכסים אחרים לטובת הגופים המוסדיים - כך עולה מהצעת חוק שהגיש ח"כ חיים כץ (ליכוד). כץ מציע להטיל הגבלה על השקעה של גופים באיגרות חוב שמנפיקה מדינת ישראל או הניתנת בערבותה או לאיגרת חוב לא-ממשלתיות שמובטחת בשעבוד ראשון לטובת הגוף המוסדי, ושחלה הגבלה על אפשרות שעבודה בשעבודים נוספים.



כץ הסביר שכיום גופים רבים מנפיקים איגרות חוב שבחלקן משועבדות לבנק, ואחרים מנפיקות אג"ח שלא משועבדות. "אני לא רוצה שיהמרו בכספי הפנסיה של החוסכים. איני רוצה לתת זכות לגוף מוסדי לקנות אג"ח בלא להבטיח את זכויותיהם של העמיתים ואחר כך יעשו 'תספורת' בעת הפירעון". לדבריו, הצעת החוק שלו מתייחסת בעיקר לאג"ח המונפקות על ידי הטייקונים ולא לאג"ח ממשלתיות.

כץ הסביר כי הגופים מוסדיים המשקיעים בשוק ההון חשופים לסיכונים כספיים, וכתוצאה מכך נחשפים לסיכון גם כל מי שכספיהם מנוהלים אצל הגופים המוסדיים, לרבות במסגרת קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחים. ההשקעה באיגרות חוב, שאמורה להבטיח תשואה מסוימת למשקיעים, מתבררת כמסוכנת, כאשר רוכשי איגרת החוב עלולים למצוא את עצמם מול מנפיקים חדלי פרעון, כשאין כנגד איגרת החוב בטוחה ראויה או שנושים אחרים קודמים להם או מתחלקים עמם.



נכון להיום, הרוב המכריע של איגרות החוב אינן מגובות בשעבוד של נכסים כלשהם והכסף לפירעון החוב אמור להגיע מפעילותה השוטפת של החברה. לעומת זאת, הבנקים נוהגים לדרוש בטחונות ממי שמקבל מהם הלוואה.