ההבדל בין גלובלי למולטי נשיונל

צעירים שחושבים עסקים, לא בהכרח חושבים יזמות, כך זה נראה אתמול בפאנל שהתקיים במכללה האקדמית ת"א-יפו. כשנשאלו המשתתפים, כ-40 סטודנטים שהצטופפו בכיתה במכללה, כמה רואים עצמם כיזמים בעתיד- הורמו רק ידיים ספורות. כשנשאלו לעומת זאת כמה רואים עצמם בעולם העסקים בכלל, הורמו רוב הידיים.




את הפאנל בנושא חברות שנולדות גלובליות, הנחתה פרופ' מירי לרנר, ראש החטיבה ליזמות במכללה. אבי דומושביצקי, מקרן הון-הסיכון battery ventures הסביר מדוע לדעתו יזמים נתקלים בקשיים לגיוס כספים מקרנות הון-סיכון. "כשיזם מגיע לקרנות, הוא צריך לדעת שהן מחפשות חברה שאפשר לעשות ממנה הרבה מאוד כסף ולא רק קצת כסף, וכדי לעשות הרבה כסף צריכים להיות גלובליים.



"הבעיה היא שלא כולם יודעים מה זה גלובליים, ויש נטייה לבלבל בין שני מושגים דומים: מולטי-נשיונל וגלובלי", טוען דומושביצקי. "ישראלים רבים שיש להם חברות שמוכרות בגרמניה ובארצות-הברית חושבים שהם גלובליים, אבל הם רק ישראלים שמוכרים בחו"ל. להיות גלובליים זה להבין שאנשים בארצות אחרות חושבים אחרת ומדברים אחרת ולדעת איך לדבר באותה שפה".



"היתרון של ישראל", סיכם דומושביצקי, "הוא שאין לנו ממש אישיות עסקית משלנו ואם ישראלים רוצים לצאת החוצה קל להם להיות גרמנים בגרמניה וסינים בסין".



בין הדוברים היתה גם רוני רוס, יזמית ויו"ר ומייסדת פנורמה, שתיארה את סיפור הצלחת המיזם שלה ונראה שהיוותה השראה לצעירים. אלו התעניינו במיוחד במחיר המכירה של החברה, שנמכרה בשנות ה-90 למיקרוסופט. "אני הגעתי ליזמות בגיל מאוחר", אמרה רוס, "בתקופתי כל עניין ההיי-טק והיזמות לא היה שגור, עבדתי בחברות גדולות והגעתי ליזמות בדרך אקראית".



כבוגרת תואר שני במינהל עסקים, נשאלה רוס בידי הסטודנטים עד כמה באמת השתמשה בכלים שקיבלה בלימודיה. "המוצר שפיתחנו הוא כזה שתומך ביכולת קבלת החלטות של מנהלים", סיפרה רוס, "והלימודים אכן מאוד השפיעו על דרך החשיבה שלי על המוצר. בנוסף הרגשתי לכל אורך הדרך שהידע תרם לי, באתי מוכנה למו"מ ולא עשיתי טעויות למרות שהייתי לבד. אך היום יש בהחלט יותר ידע, בתקופתי הכל היה מסתורי ולא היו מקרי מבחן שיכולתי ללמוד מהם".



קרני גוברין סגל, מנכ"ל גרין אג'נדה, אשר מעניקה יעוץ ליוויי ופיתוח עסקי לחברות בתחום הקלינטק, דיברה על הקשיים העומדים בפני יזם עם רעיון ירוק. "אנחנו פוגשים יזמים בתחילת דרכם", אמרה גוברין סגל, "ואנחנו יודעים לפרוש בפניהם את קשת הדברים שהם צריך לראות ולדעת בבואם להוציא לפועל רעיון". התחום החם בעולם היזמות נראה כי דיבר אל לבם של הסטודנטים, אשר הביעו התעניינות.



"כאשר יזם מתחיל לחשוב ולפתח רעיון ירוק", פירטה גוברין סגל, "הוא נתקל בשלב מסוים בתחושה שחסרים לו דברים, ועולות דילמות הנובעות מקשיי התחום. קשיים כמו שוק יעד לא מוגדר, פיתוח מורכב, יקר וארוך, קשיים בגיוס כספים והשאלה איזה סוג של חברה עליו להקים לצורך השגת המימון".



אורח בביקור פתע היה פרופ' עוזי דה-האן, יו"ר המרכז ליזמות וחדשנות בטכניון, אשר קפץ לומר כמה מילים כשהוא עובר בין אירוע לאירוע, במסגרת שבוע היזמות. "חשוב מאוד להבין באיזו תעשיה פועלים", הדגיש דה-האן בפני הסטודנטים, "אינטרנט וקלינטק למשל הם דברים שונים לגמרי".