קרנות הנאמנות קולעות לסל

שינויי החקיקה שעליהם הודיעה רשות ניירות ערך לפני יומיים, פותחים זירת לחימה חדשה-ישנה. קרנות הנאמנות מול תעודות הסל.



הנשק העיקרי של חברות המנהלות תעודות הסל היה עד כה יכולתן לעקוב באופן מדויק אחר מדד מסוים, לעומת חוסר יכולתן של חברות המנהלות קרנות הנאמנות להכות את המדדים. בתגובה בחרו בחברות המנהלות קרנות הנאמנות להציג את תעודות הסל כאיגרות חוב לא מדורגות שבהן רבים הסיכונים לפשיטת רגל של הגוף המנפיק. נוסף על כך הציגו בקרנות דוגמה למצב שבו מנפיק התעודות נסוג מהתחייבות הנזילות שלו, כפי שקרה עם תעודות הסל של מדד היתר באמצע 2008.



התקנות החדשות יאפשרו לחברות המנהלות קרנות הנאמנות לנהל גם קרנות סל, קרנות אשר מחקות את המדד. בשלב מאוחר יותר קרנות הסל יוכלו להיסחר במשך כל היום, בדיוק כמו תעודת סל, וכך שוק ההון הישראלי יזכה למוצר שקיים שנים רבות בכל העולם וידוע בשם etf. עם זאת לא מדובר במלחמת יוקרה, אלא בכסף. תעשיית תעודות הסל מנהלת כ-45 מיליארד שקל, ודמי הניהול הממוצעים (האפקטיביים) מגיעים לכ-0.35%. חישוב פשוט מראה כי מדובר בהכנסות של כ-160 מיליון שקל לשנה. תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת כ-130 מיליארד שקל, וההכנסותיה השנתיות נאמדות ביותר ממיליארד שקל, כך שמלחמה על שוק עם הכנסות של כ-160 מיליון שקל, המהווה כ-16% מההכנסות, קורצת.



הנישה החדשה שנפתחת בפני קרנות הנאמנות, נישת קרנות הסל, מאפשרת להן לנגוס באופן משמעותי בתעשיית תעודות הסל. הראשונות שנכנסו למאבק זה הן אותן חברות השקעה שלא הקימו חברת תעודות סל, אך הן ייאלצו ללמוד כיצד עוקבים באופן מדויק אחר המדד. החברות הוותיקות המנהלות תעודות הסל, ינכסו לעצמן את קרנות הסל כדי לשמור על מקומן בתעשייה וכדי לאפשר לאותו כסף שייצא מתעודות הסל להיכנס לקרנות הסל. מוצר אחר, אבל הכסף לא עובר לכיס אחר.



במלחמה כמו במלחמה צריך למתג אותה. מיתוג המלחמה הנוכחית הוא השקעה פסיבית אל מול השקעה אקטיבית. מיתוג זה שכבר קיים בשוק ההון זמן רב, נועד כיום לשרת את חברות הסל הגדולות כדי לשמור על מקומן. וכפי שאמר מנהל השקעות בכיר: "זה משחק של גדולים" - והכוונה ב"גדולים" היא לאו דווקא לרווחיות גבוהה, אלא לנתח שוק גדול.