ארבעת הבנקים הגדולים מדווחים החל משבוע הבא. ישנם לא מעט רעשים בדו"חות - הוצאת מס חד פעמית גבוהה (הקשורה להתאמה של היתרות למס נדחה לשיעורי מס חברות יותר נמוכים) שמתקזז על ידי רווחי קופות פיצויים גבוהים ודיווידנדים מבזק.
טרנס קלינגמן מאקסלנס נשואה: "לדעתנו, המשקיעים יתרכזו בשורה התחתונה, ושם השוק צופה לתשואה על ההון לבנקים השונים שנע סביב 8% ל-10%. לדעתנו אם התוצאות יהיו בהתאם לטווחים אלו - קרי רווחים טובים אבל לא משהו יוצא מן הכלל - ההשפעה של דו"חות הרבעון על מניות הבנקים תהיה יחסית מתונה".
באקסלנס סבורים כי המשקעים המוסדיים המקומיים ישובים ברובם במשקל יתר בסקטור הבנקים וקצרו רווחים נאים מתחילת השנה במניות אלו. "אנחנו עדיין לא רואים ביקוש משמעותי מהמשקיעים הזרים- כך שקשה לראות מאיפוא יבואו ביקושים חדשים - אלא אם תהיה הפתעה טובה בתוצאות הבנקים", אומר קלינגמן.
הסיכוי להפתעה טובה בא דווקא מכיוון פעילות הנוסטרו. שיפור משמעותי ביחסי הלימות ההון החל מתחילת הרבעון השני השנה, יחד עם שיפור בכלכלה המקומית, החזיר את התיאבון לסיכון למערכת הבנקאית - אם כי באופן מוגבל.
יתכן שחלק מהבנקים ידווחו על הכנסות מימון גבוהות מהצפוי אם הם אכן ניצלו בצורה נכונה את עקום התשואות הממשלתי התלול - אם כי החלק הלא ממומש של רווחים פוטנציאליים אלו יזדקף לקרן הון ולא לרווח והפסד. השוק כבר מצפה להמשך התאוששות בעמלות תפעוליות אבל הצפי להכנסות מימון אינו גבוה במיוחד.
האנליסטים של אקסלנס נשואה מעריכים שרמת ההפרשות לחומ"ס ברוב הבנקים במערכת תישאר גבוהה ברמות שראינו ברבעון השני, כשאצל הפועלים ההפרשה תהיה גבוהה בהרבה (למעלה מ-700 מיליון שקל) בעקבות החשיפה לממורנד של לבייב. לכן צופים תשואה על ההון של 6% (על בסיס שנתי) בלבד לפועלים ברבעון - והערכה זו נמצאת מתחת לצפי של השוק.
המשקיעים ישימו דגש על יחסי היעילות (יחס הוצאות/ הכנסות) שסבל ברבעונים האחרונים מלחץ על מרווחי פקדונות ממשקי בית מצד ההכנסות והוצאות גבוהות הקשורות לקליטת בנק יהב והתרחבות בפריסת הסניפים. המשקיעים גם ירצו לראות המשך גידול באשראי לסקטור העיסקי - כשבנק דיסקונט היה פחות אגרסיבי בגלל הצורך להקטין נכסי סיכון בכדי לעמוד ביעדי הלימות הון.
המשקיעים יתרכזו ברמת ההפרשות לחומ"ס במיוחד לאור העובדה שהסיכון בתיק האשראי העיסקי גבוה מהממוצע במערכת - בעיקר בגלל חשיפות גדלות לאשראי ממונף (נון ריקורס) שאיפשר לטייקונים להשתלט על חברות האחזקה.
יחס הכיסוי לחובות בעייתים (יתרת הפרשות לחובות מסופקים/ יתרת סך האשראי) פחות שמרני מאשר בלאומי ויש צורך להפריש יותר. בהסתכלות קדימה, בעקבות הירידות בעקום הצמוד קיימת אפשרות להפסד חשבונאי גבוה ברבעון הרביעי בגין נגזרות צמודות מדד שנועדו לכסות על תיק המשכנתאות.
צפוי שיפור משמעותי בהון העצמי הודות לשיפור בתיק בנקים חו"ל, מה שיקטין את קרן ההון השלילי, בתוספת הרווח השוטף.
לכן, אחרי פרסום הדו"חות המכפיל הון של הבנק עשוי לרדת ביתר חדות משאר המערכת, מה שאולי יאפשר עלייה בשער המניה. בעקבות ניהול טוב של סיכוני אשראי ורמת הפרשות מאד שמרנית לפני המשבר ובמהלכו, המשקיעים מצפים שבנק לאומי יתחיל לדווח על ירידה בשיעורי ההפשרות לחומ"ס לפני פועלים ודיסקונט.
בהקשר הזה חשוב לציין שלאומי (וגם דיסקונט) חשופים בצורה יותר גבוהה לאשראים לעסקים בינונים-קטנים שחלקם מאד רגישים למצב הכלכלי, ולכן הירידה התלולה ברמת ההפרשות עשויה להתעכב לתחילת 2010.
כבר שלושה רבעונים שהביצועים של עולים על ציפיות המשקיעים ואנחנו עשויים לראות המשך מגמה זו. הדאגות הכבדות לגבי איכות תיק האשראי התפוגגו והפער (במונחי מכפיל הון) לעומת המערכת מוסבר בעיקר בחוסר היעילות התפעולית של הבנק.
ההנהלה מודעת לזה ומטפלת הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות כדי לשפר את יחסי היעילות וככל שמגמה חיובית זו תמשך הפער במכפילי הון בין דיסקונט ליתר המערכת ימשיך להצטמצם. בנוסף, המשקיעים ירצו לראות שיפור ביחסי הלימות ההון הראשוני כדי להיות בטוחים שגיוס ההון שהבנק מתכנן (בכפוף כנראה לתוכניות האוצר להפיץ את יתרת אחזקות המדינה בבנק) יאפשר לו להתחרות על נתח שוק בשוק משקי הבית והחברות בשנת 2010.
אקסלנס נשואה לקראת דו"חות הבנקים
TheMarker Online
19.11.2009 / 12:48