מי קיבל את הערבות האישית של לב לבייב?

המשקיעים המוסדיים, המחזיקים בנאמנות עבור הציבור בחובות של אפריקה ישראל (3.78% , 4670.0) שמסתכמים ביותר מ-7 מיליארד שקל, זעמו אתמול כאשר שמעו את פרטי ההסכמות בין לב לבייב לבנקים. שבועיים לאחר שסיכמו עם לבייב הסדר חוב שאותו כינו בתואר "הטוב ביותר שאפשר", התברר להם שמי שיודע ללחוץ היכן שכואב באמת, מוציא מלבייב כספים בתנאים הרבה יותר טובים, לרבות כאלה שבאים על חשבונם ועל חשבון הציבור.

עתה מתבררת שוב עובדה בסיסית ויסודית שאותה צריכים המוסדיים לצרוב בתודעתם. בעולם העסקים ישנם שני סוגים של נושים: אלה שיש להם ביטחונות ושיעבודים, ואלה שאין להם דבר. במקרה של אפריקה ולב לבייב, לבנקים יש הכל: יש להם שיעבוד ראשון על כל מניות אפריקה ישראל, ועוד יותר חשוב מכך, יש להם שיעבוד אישי על נכסיו של לבייב.


במשחק הקלפים של העולם העסקי שיעבוד אישי הוא ה"ג'וקר". מי שמחזיק בו, יכול לתפוס את כל נכסי החייב: מניות, חברות, חשבונות בנק, בתים, מטוסים, מכוניות, הכל. ברגע שלבייב הגיע עם המוסדיים להסדר שבו הוא נשאר עם פחות מ-50% מהשליטה - הסדר שבו מניות, שקודם לכן שועבדו לבנקים, מועברים לציבור - נוצרה לבנקים עילה לעקל את נכסיו. למעשה, לבייב כבר מזמן הפר את התנאים המתלים להלוואות שקיבל מהבנקים, ואלה יכולים בכל זמן לדרוש את נכסיו.

זו, כמובן, לא אופציה ריאלית עבורו, ולפתע התברר שנשארו ללבייב לא מעט נכסים פרטיים. אחד מהם, למשל, הוא מגרש ענק ברוסיה, שעליו בנויים קוטג'ים, ואשר אותו מישכן לטובת בנק מקומי - ואת הכסף שקיבל הוא יעביר לבנקים הישראליים. בסך הכל יעמיד לבייב לבנקים כ-770 מיליון שקל, והוא גם הסכים לחתום להם על כל המנגנונים שביקשו להוסיף כדי למנוע מהם פגיעה בעתיד.

המוסדיים שכעסו אתמול, לא היו צריכים להיות מופתעים. כשיש לך ג'וקר של שיעבוד אישי, אתה גם בעל המאה וגם בעל הדעה. כל מה שהבנקים צריכים לעשות הוא לקבל מלבייב פיצוי על אובדן השליטה באפריקה, אך גם לוודא שהדרישות החדשות לא יפוצצו את העסקה עם המוסדיים. הסיבה: הדבר האחרון שבו הבנקים מעוניינים הוא להגיע לפירוק ולבצע את מחיקות החוב שיתחייבו מכך.

למי שאין ביטחונות, אין מנופים, ולא נתפלא אם מה שכמה מהמוסדיים הרגישו השבוע מתאים למלה העממית: "פראיירים". אלא שמנהלי קופות הגמל וחברות הביטוח יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. למעשה, הם אלה שהביאו לנפילתה של אפריקה ישראל.

הכיצד? "לב לבייב קיבל כל-כך הרבה כסף במחיר כה זול וללא כל ביטחונות ותנאים מתלים, עד שהוא היה צריך להיות האפיפיור כדי לא להשתמש בו בפזיזות ולקחת עמו סיכונים גדולים", אמר האתמול בנקאי בכיר. לבייב אמנם שומר מצוות, אבל אינו האפיפיור. הפיתוי לקחת כסף זול ולהשקיע אותו ברוסיה ובאמריקה בעזרת עוד ועוד שכבות של אשראי היה גדול מדי, והוא הסתבך גם ברוסיה וגם בארה"ב.

מה יכולים לעשות המוסדיים, המייצגים את הכסף של הציבור, עם תחושות התסכול והכעס - אבל בלי שיעבודים וביטחונות? כמה מהם ודאי ידרשו לפתוח את הסדר החוב ולהתמקח מחדש על כמה סעיפים ותנאים משפטיים. אחרים עשויים לדרוש מלבייב הזרמת הון נוספת. זהו תהליך שהופך למסורת: גם בהסדר צים נאלצה משפחת עופר לזרוק לנציגי הציבור עצם נוספת. אבל גם לאחר סיבוב נוסף, מהות ההסדר לא תשתנה: הציבור מקבל עסקה שבה חלק מאיגרות החוב הוחלף למניות, ומוצא עצמו עם חבילת ניירות ערך יותר מסוכנת, ביחס למה שהתכוון לקבל כשרכש את איגרות החוב בהנפקות של אפריקה ישראל.

אבל המוסדיים יכולים לעשות עוד דבר. הם יכולים לסגת מההסדר ולדרוש כינוס ופירוק של אפריקה, בסיוע בית המשפט, אשר ימכור את הנכסים השונים לכל המרבה במחיר. במבחן שעל הנייר, מול ההנחה העתידית שלבייב יעמוד בחובות החדשים הנגזרים מההסדר, ייתכן שיראה כי החלופה הזאת פחות טובה. לאורך כל מבנה האחזקות של קבוצת אפריקה מחזיקים הבנקים שיעבודים וביטחונות, ואילו הציבור יקבל רק את מה שיישאר לאחר חלוקת הנכסים המשועבדים.

אלא שלטווח ארוך יותר הציבור עשוי דווקא להרוויח: אם בעלי ההון, המנהלים, הבנקים והמערכת העסקית יפנימו שמי שאינו משלם את חובותיו לציבור, מאבד את השליטה בחברה - כל בעלי העניין יחשבו פעמים לפני ששוב יגייסו הון מול חלומות והבטחות, וגם וישקיעו הרבה יותר מאמץ בניהול זהיר ושמרני של העסקים שלהם.