צ'רנוי: "ב-13 השנים האחרונות אין אויבים יותר גדולים למערכת מליברמן וממני, אין שטן יותר גדול"

באוקטובר 2007 שוב מצא את עצמו אביגדור ליברמן, השר לעניינים אסטרטגיים באותם ימים, בחדר סגור עם חוקר משטרה. בשנים האחרונות נחקר ליברמן פעמים רבות, אולם הפעם, המפגש עם החוקרים היה ביוזמתו. הוא ביקש להגיש תלונה, ובפיו סיפור מפתיע. "הייתי בסוף השבוע בברלין", סיפר השר לסגן ניצב שאול הניגמן מהיחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל), "וכשחזרתי למשרדי ישראל ביתנו בירושלים, ראיתי קלסר חום בפינת השולחן".



בתוך הקלסר שהופיע באורח פלא על שולחנו, מצא ליברמן תדפיסים של הודעות דואר אלקטרוני, רובן בשפה הרוסית. כשקרא את ההודעות, הסביר ליברמן לחוקר, התעורר אצלו חשד שקבוצה מאורגנת ביצעה האזנות סתר לו ולמקורבו, איש העסקים המולטי-מיליונר מיכאל צ'רנוי. "אני רואה בתכתובות גם ניסיונות לשחד פוליטיקאים בישראל ובבריטניה, וברור שיש קשר בין אנשי ההתארגנות למשטרה", הוסיף ליברמן. סנ"צ הניגמן רשם את הדברים, אך עדיין הוטרד מצירוף המקרים: איך קלסר שמכיל מידע נגד ליברמן נוחת דווקא על שולחנו? "החדר שלך לא מאובטח?" שאל את ליברמן, "אין בו מצלמות? מזכירה?" ליברמן השיב כי "החדר לא מאובטח על ידי שמירה, מצלמה או אזעקה".



כעבור כמה ימים עצרה המשטרה את האנשים שנזכרו בתכתובות, בהם אביגדור אסקין, פעיל הימין הקיצוני הזכור כמי שקיים טקסי פולסא דנורא מול ביתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, והחוקר הפרטי רפי פרידן, שהיה מעורב בפרשת האזנות הסתר בין העיתונים הגדולים, וישב על כך בכלא. אחרי שפשטו החוקרים על בתי החשודים בהאזנות, הם הבינו שהיעד של החבורה לא היה בהכרח ליברמן - אלא צ'רנוי. במסמכים שתפסו, התגלו דו"חות מודיעיניים על צ'רנוי, סיכום מעקבים אחריו ותמלילי האזנות סתר לשיחות מביתה של מנהלת לשכתו, ילנה סקיר. על פי החשד, אסקין וחבריו תיכננו להרחיב את המעקב אחרי האוליגרך, "לשבת על אחיו (לב צ'רנוי), על עורך הדין שלו ועליו בלונדון - על הניידים", נכתב באחד המזכרים שנמצאו.



אם היו מוצבים מכשירי האזנה על קווי הטלפון של צ'רנוי וליברמן, סביר להניח ששיחות רבות היו נקלטות בין השניים. הרומן בין שר החוץ לאיש העסקים שמדינת ישראל ייחסה לו לאורך השנים מעורבות בפרשיות פליליות ברוסיה וישראל, נמשך כבר למעלה מעשור. שניהם מספרים שהם משוחחים כמעט כל יום. "התחלנו להיות בקשר סמוך לבחירות 96', שבהן ניצח נתניהו וליברמן הפך למנכ"ל משרד ראש הממשלה", מספר צ'רנוי בראיון למוסף "הארץ", "נפגשתי עם ליברמן מעת לעת: פעם אכלנו במסעדה, פעם שיחקנו טניס, דיברנו הרבה על התרבות הרוסית, על מוסיקה ועל ניסיונותיו לכתוב ספרים".



רומנים?



"הוא כתב כמה ספרים. אתה תקרא אותם. ספרים טובים מאוד. הוא אדם מאוד מעניין".



הקשר ההדוק בין צ'רנוי לליברמן הפך למטרה לביקורת ולעג מצד אסקין וחבורתו. בחודשים שקדמו למעצרם על ידי המשטרה, מלאה הארץ בשלטי חוצות שהציגו את ליברמן ככלב הקשור לרצועה שבה אוחז צ'רנוי, כשהכיתוב על המודעה מזהיר את אזרחי ישראל מפני ברית פוליטית-פלילית: "הפודל של המאפיה הרוסית מוכר את ארץ ישראל". אולם מה שנראה אז כחלק מקמפיין של אסקין וחבריו מהימין הקיצוני נגד ליברמן, שהיה מתון מדי לטעמם, התברר כבבושקה רוסית. כשהסירו חוקרי המשטרה את הסבתא הראשונה, התברר להם שהחבורה לא מופעלת מחברון אלא ממוסקבה, ושהמטרה שלה היא לשרת את מי שהיה אז הרוסי העשיר בעולם: האוליגרך חביב הקרמלין, אולג דריפסקה.



על פניו, לדריפסקה יש סיבה טובה מאוד לפגוע בתדמיתו של צ'רנוי. השניים היו בעבר שותפים באחת מחברות האלומיניום הגדולות ברוסיה, אולם כיום יש ביניהם מחלוקת משפטית על הרבה מאוד כסף. לפני שלוש שנים הגיש צ'רנוי תביעה בבית משפט בריטי נגד דריפסקה, שבה טען שדריפסקה מסרב לעמוד בהסכם ביניהם, ולהעביר אליו חבילת מניות של חברת האלומיניום רוסאל, בשווי מיליארדי דולרים. חקירתם של אסקין וחבורתו, שפרטים ממנה מתפרסמים כאן לראשונה, העלתה את החשד שנגד צ'רנוי נוהל קמפיין שלילי עולמי שמומן על ידי אנשי דריפסקה, כנראה כדי לערער את הלגיטימיות של התביעה שהגיש.



צ'רנוי, כבר 15 שנים בישראל, אינו מרבה להתראיין. הוא יודע רק מלים ספורות בעברית - "המשטרה ביזבזה לי את הזמן, לא יכולתי ללמוד", הוא אומר - וגם באנגלית אינו שולט. את כל שיחותיו עם אנשי עסקים, עורכי דינו ופקידי מדינה, הוא מקיים באמצעות מתורגמן. גם בראיון הארוך הוא מלווה במתורגמן, ובסיפוריו המפותלים הוא מספק הצצה מרתקת למאבק אדירים על מיליארדי דולרים, שנולד עם פירוקה האנרכי של המעצמה הקומוניסטית, ושמעורבים בו השלטונות הרוסיים, רשימת רציחות מבהילה, חקירות חובקות עולם, מעקב ממושך ועצום ממדים של משטרת ישראל אחרי צ'רנוי, וגם - שר החוץ של מדינת ישראל.



ריקוד המריונטות



צ'רנוי גאה בקשר שלו עם ליברמן. בפברואר השנה, כשמדגמי הבחירות קבעו שישראל ביתנו הפכה לכוח הפוליטי השלישי בגודלו עם 15 מנדטים, שייטה המרצדס המוזהבת שלו לחגיגת הניצחון בירושלים. "ליברמן הוא חבר שלי", אומר צ'רנוי, "שמחתי בשבילו שזכה בכל כך הרבה מנדטים. אם היה זוכה ביותר, הייתי שמח יותר. ישראל ביתנו היא מפלגה מצוינת. באתי לברך אותו כחבר. הצבעתי למפלגה הזאת, אז למה לא?"



תמכת כספית בישראל ביתנו?



"הרי בכל מקרה לא תאמין לי".



ובכל זאת?



"לא תמכתי כספית באף מפלגה בעולם. לא פה, לא בבולגריה ולא בשום מקום אחר".



אתה מעריך את ליברמן כפוליטיקאי?



"ליברמן הוא לא רק המנהיג של העלייה הרוסית, אלא של המדינה כולה. לצערי, ואני לא מבין למה, יש אנשים רבים שהופכים אותו לאויב המדינה בשעה שהוא מביא כל כך הרבה תועלת. הוא ראוי להיות ראש ממשלה. אדם ברמתו, עם המחשבה המהירה שלו, למה לא?"



אולם המשטרה חושדת, שלא רק הערכה הדדית ושיחות על תרבות וספרות עברו בין שר החוץ לאוליגרך, אלא גם כסף. באפריל 2007 זומן צ'רנוי למשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, שם אמרו לו החוקרים שהוא חשוד במתן שוחד לליברמן. כפי שנחשף לראשונה במוסף זה, במאי 2001 העבירה חברה בבעלות צ'רנוי, mcg holding, כחצי מיליון דולר לחשבון חברה קפריסאית, שלפי החשד נשלטה על ידי ליברמן. רק חודשיים לפני כן מונה ליברמן לשר התשתיות הלאומיות בממשלת שרון.



בחקירתו טען צ'רנוי שלא ידע על העסקה בעת שהתבצעה, ושבדיעבד התברר לו שהכספים הועברו במסגרת עסקה לרכישת יין בין פרקליטו, השותף עמו ב-mcg holding, עו"ד טודור בוטקוב, לבין איגור שניידר, מי שהיה לפני כן הנהג של ליברמן. באוגוסט השנה המליצה המשטרה לפרקליטות להגיש כתב אישום נגד ליברמן, הכולל עבירות שוחד.



נתת שוחד לליברמן?



"אין בזה מלה אחת של אמת. אני רגוע מאוד. לא עשיתי דבר ממה שמייחסים לי. אני לא עושה עסקים עם חברים".



אף פעם לא עשית עסקים עם ליברמן?



"חד משמעית לא. עשיתי איתו עסקה אחת: מכרתי לו את המכונית שלי, ג'יפ מרצדס (ממוגן). לא היה קונה לג'יפ וליברמן שאל אם הוא יכול לקנות אותו בהתאם להערכת שמאי שעשיתי. אמרתי לו: ברצון רב. אני יודע שכל הכפר של ליברמן (התנחלות נוקדים), נוסע שם בבט"שית הזאת".



אתה לא חושש שהפרקליטות תעמיד אותך לדין באשמת מתן שוחד?



"הפרקליטות כבר האשימה אותי במתן שוחד לחבר מועצת העיר באילת, וחזרה בה. גם שם היה מדובר על חצי מיליון שקל".



כאן מדובר על חצי מיליון דולר.



"עכשיו הסכום גדל. עברו חמש שנים מאז פרשת אילת, ואולי השיטה תשתנה כך שלא יחסלו פה יותר פוליטיקאים ואנשי עסקים, שלא מרצים את השיטה".



צ'רנוי משוכנע שמערכות אכיפת החוק בישראל - והיום גם ברוסיה - מתנכלות לו כי הוא "לא משלהם". על נכותו בעברית ואנגלית הוא מחפה בהבעות פנים אקספרסיביות ושפת גוף עשירה, וכשהוא מדבר על היאחב"ל, שעוקבת אחריו מאז 97', אי אפשר לטעות במה שהוא חושב עליה. כשהוא מתאר איך, לטענתו, מידע מחשיד נגדו מתוצרת כחול-לבן פגע בעסקיו בעולם, הוא מניף את ידו כאוחז גרזן, וחובט בכוח באוויר, בזמן שהוא מונה את המדינות שהקשו עליו להיכנס אליהן בעקבות המידע. אחר כך הגרזן מתחלף בסכין דמיונית, ששבה וחותכת את ידו השמאלית.



צ'רנוי הוא פנטומימאי מוכשר, והתנועה הנפוצה ברפרטואר שלו היא הפעלה ידנית של תיאטרון בובות. המריונטות, לשיטתו, הם חוקרי המשטרה, שלטענתו מטרידים אותו בחקירות בלתי פוסקות. אותו ואת ליברמן, ליתר דיוק. "ב-13 השנים האחרונות אין אויבים יותר גדולים למערכת מליברמן וממני, אין שטן יותר גדול, אפילו לא המחבלים", הוא אומר בזעם. "אתה צריך להיכנס לנעליים שלי, או לפחות לשל ליברמן, כדי להבין את זה. אני נמצא במרכז יותר ממנו, כי מישהו חושב שכדי לגרום לו נזק צריך להפוך את החבר שלו לגורם שלילי, לדבר הכי נורא בעולם".



ומי מפעיל את תיאטרון הבובות?



"אני לא יודע".



על פי הגרסה שפורסמה בתקשורת, גם החקירה נגד ליברמן, שבה עלו החשדות שקיבל שוחד מצ'רנוי, החלה בהופעתו המפתיעה של קלסר על השולחן הלא נכון. הפעם, הטעות היתה של ליברמן. השר החשדן, שבפגישות סגורות דורש מבני שיחו להסיר את הסוללה מהטלפון הסלולרי מחשש להאזנות סתר, נהג לקיים לעתים שיחות טלפון מחדרו של חברו לסיעה, חבר הכנסת לשעבר מיכאל נודלמן ("פודלמן" בפי צ'רנוי). באחת הגיחות, שכח ליברמן בחדר אסופת מסמכים, שהכילה פרטים על חשבונות בנק שהחזיק בקפריסין ועל חשבונות של חברות, שעל פי החשד היו בשליטתו בזמן שכיהן כשר, לכאורה בניגוד לחוק. נודלמן ויועצו דוד אדלמן העבירו את אסופת המסמכים למבקר המדינה.



"אתה באמת מאמין שנודלמן לקח את המסמכים? אני חושב שגם אתה לא מאמין", אומר צ'רנוי. "לדעתי המשטרה השיגה את המסמכים באופן בלתי חוקי, אולי מהמשרד של עורך הדין של ליברמן, והכשירה אותם באמצעות נודלמן ואדלמן. קשה לי להאמין שמישהו שוכח מסמכים כאלה".



ומה אתה חושב על בתו של ליברמן, מיכל, שחברות בבעלותה הרוויחו מיליוני שקלים בתחילת שנות ה-20 לחייה?



"אם לפוליטיקאי יש ילד, אסור לו לנהל עסקים? לאנשים מפורסמים תמיד נמשכים, אם אתה רוצה או לא, יש פרוטקציה, אבל זה גם במובן הטוב. אם לא תסתכל על זה בצורה שלילית, לא יהיו פה תיקים פליליים כאלה".



הכתבה המלאה במוסף הארץ