מומחים: שוק התקשורת יישלט על ידי ארבע קבוצות גדולות

מאת: אמיר טייג ואמיתי זיו



>> גל העסקות האדיר ששטף את שוק התקשורת המקומי בחודשים האחרונים הותיר אחריו הרבה מאוד שאלות פתוחות. שוק התקשורת, שגם כך אינו נהנה מרמת תחרות גבוה, ניצב כיום על פרשת דרכים. כיצד ישתנה מאזן הכוחות בין בעלי ההון ובין הצרכנים ומי צפוי להרוויח משינוי מפת הבעלות בענף? האם יוכל משרד התקשורת להמשיך עוד תקופה ארוכה במדיניות של חוסר מדיניות?



themarker פנה לשני היועצים האסטרטגיים המובילים כיום בשוק התקשורת: שלי תשובה שותף מנהל בחברת טריגר פורסייט, ואילן שחורי, מנכ"ל חברת tasc. השניים מסכימים על דבר אחד עיקרי: ללא מדיניות ברורה של משרד התקשורת מצבו של הצרכן צפוי להמשיך ולהידרדר. עם זאת, השניים לא מסכימים לגבי המדיניות הרצויה. תשובה תומך בשינוי הפרדיגמה, ואימוץ מדיניות של תחרות מבוססת שירותים, בעוד שחורי מאמין כי יש לעצב מחדש את המדיניות הנוכחית, כלומר תחרות מבוססת תשתיות, אך לא לנטוש אותה.



"בעלי ההון לא ישנו את מבנה התחרות"



"להערכתי, קיימים שלושה גורמים מרכזיים המניעים את הדינמיקה התחרותית בשוק התקשורת: שינויים טכנולוגיים, רגולציה וצרכים של בעלי החברות", כך פותח את דבריו שלי תשובה, שעד לפני כמה ימים ייעץ לחברת פרטנר במשא ומתן שניהלה לקראת רכישת 012 סמייל.



"באופן מובהק, כל הבעלים של החברות הגדולות בשוק תלויים באופן קיצוני בתזרים המזומנים של החברות. סבב שינוי הבעלות הנוכחי הוא כבר סבב שני וזאת לאחר שבסבב הקודם הבעלים הציפו את מרבית הערך שהיה ?על הרצפה'. המחירים ששאול אלוביץ' ואילן בן דב שילמו עבור בזק ופרטנר בהתאמה לא זולים. הם חייבים להמשיך ולחלק דיווידנד גבוה בכדי להחזיר את השקעתם. ראיה תזרימית זו תשליך על רמת התחרות. אלוביץ', בן דב ונוחי דנקנר לא יובילו את החברה שלהם להרפתקאות עסקיות גדולות. אני לא צופה שהם יבצעו השקעות כבדות. הם לא ירצו לשנות את מבנה התחרות הקיים, כלומר תחרות בין מעטים".



עם זאת תשובה לא צופה שיתוק כללי מבחינת השקעות. להערכתו החברות ינסו להיכנס לטריטוריות חדשות כדי ליצור לעצמן סל שירותים מלא. כך למשל, פרטנר וסלקום ירצו להציע טלפון קווי מבוסס אינטרנט (vob) ובשלב מאוחר יותר גם שירותי טלוויזיה מבוססי ip.



"בעלי הבית הנוכחיים עשויים לבצע מהלכי השקעה מוגבלים", מסביר תשובה. "כמו למשל, כניסה לתחום ה-vob שאינה דורשת השקעה ניכרת בתשתיות. החברות ינסו להשלים את תיק המוצרים שלהן על בסיס רכיבה על תשתיות מתחרות, כלומר במודלים וירטואליים כמו vob ו-mvno. אני לא רואה את hot, למשל, משקיעה מאות מיליוני דולרים בהקמת רשת סלולרית מתקן umts, אם תרכוש את מירס. לדעתי המודל המועדף יהיה מודל רשתות וירטואליות, גם בשירותים הנייחים כמו טלפון וטלוויזיה, וגם בשירותים הניידים כמו mvno. זה המודל המתאים עבור חברות הרגישות מאוד לשינויים בתזרים המזומנים שלהן".



בתחום הרגולציה צופה תשובה שינוי בעמדת משרד התקשורת וניסיון לאמץ מודל של תחרות מבוססת שירותים. "עד לפני כמה שנים, הרגולציה התחרותית בישראל התבססה על התפישה של תחרות מבוססת תשתיות עצמאיות. גישה זו אומנם הורידה את חסמי הכניסה לענף, אך הותירה אותם גבוהים מספיק כדי למנוע ריבוי מתחרים.



"תהליך זה יצר בישראל תחרות בין מעטים בכל אחד מהסגמנטים של השוק - נייח, נייד, אינטרנט וטלוויזיה. לאחר עשור של תחרות מוגבלת, הבין המשרד כי שיטה זו מיצתה עצמה. היא גרמה לירידה בהשקעות ותלות גבוהה של המתחרים בתזרים. במצב הנוכחי, אין תמריץ להשקיע בסיב אופטי עד הבית או בהקמת רשת סלולרית חמישית. לא סביר כי ניתן להמשיך ולעודד תחרות על בסיס תשתיות עצמאיות. דוח גרונאו מתחילת 2008 שינה את הגישה לכיוון תחרות מבוססת שירותים, כלומר שירותים כמו vob בנייח, mvno בסלולר, ומפעילי iptv הרוכבים על האינטרנט.



"הרגולטור יודע שזה הכיוון שהוא צריך לקחת, אך מתקשה למצוא את הדרכים ליישם זאת. יש לו הרבה סוגיות קשות לפתרון, כמו מחירי המקסימום שבעלי התשתיות יוכלו לגבות, דמי הקישוריות ונדידה פנים ארצית (national roaming). המשרד עומד מול בעיה משפטית מורכבת מאוד, במיוחד כשמפעילי התקשורת נאבקים מולו".



בזווית הטכנולוגית, תשובה מעט יותר אופטימי ומאמין כי החברות ימשיכו להשקיע והדבר יוביל את השוק בטווח הרחוק לתחרות גבוהה יותר. "שני נדבכים טכנולוגיים משפיעים על השוק כיום: קצב הפריסה והאימוץ של טכנולוגיות פס רחב מאוד (ngn ו-ufi בקווי ו-lte בסלולר) וקצב הבשלת השירותים מבוססי ip שרוכבים על תשתיות אלה.



"למעשה, הטכנולוגיה עושה את מה שהרגולטור רוצה. היא מנמיכה את חסמי הכניסה לשוק. כאשר הלקוח יוכל לרכוש קישור נייח או נייד לאינטרנט בקצב של עשרות מגה ביט לשנייה, בעל התשתיות לא יוכל לשלוט יותר בסוג התוכן שעובר על הרשת שלו. למשל, על רשת של בזק אפשר כבר כיום לספק שירותי טלפון vob מתחרים מבלי שבזק תוכל למנוע זאת. כשהמהירות תעלה ליותר מ-10 מגה ביט לשנייה, אפשר יהיה לעשות דבר דומה גם בשירותי הטלוויזיה הרב-ערוציים, כלומר לעקוף את בעל התשתיות ולספק שירות ללא הסכמתו.



"בתחום התשתיות הקוויות כבר נחצתה נקודת האל-חזור. לאחר שנים בהן דחו בזק ו-hot את ההשקעות בשדרוג התשתיות, הן החלו להקים רשתות מהירות מאוד של יותר מ-10 מגה ביט לשנייה. להערכתי, בחמש השנים הקרובות ייכנסו חברות חדשות לתחום שירותי הווידיאו. חברות גדולות כמו פרטנר, סלקום, 012 סמייל ונטוויז'ן, פשוט ירכבו על תשתיות הקוויות ויספקו שירותי וידיאו מתחרים לשירותי הטלוויזיה של hot ו-yes כיום. גם חברות המתמחות בתוכן, כמו בלוקבאסטר או אתרי אינטרנט כמו mako של קשת, יציעו שירותים כאלה".



התשובה שלו שונה לגבי שירותי הסלולר " חברות הסלולר יכולות לבחור שלא להיכנס לעולם הרשתות המהירות מאוד, בטכנולוגית lte או wimax, או לפחות להיכנס באטיות", אומר תשובה. הוא מציין כי כל עוד מפעילי הסלולר לא ישדרגו את הרשתות שלהם, לא יוכלו מפעילים וירטואליים (mvno) לרכב על התשתיות הסלולריות, אלא אם משרד התקשורת יתערב בצורה אגרסיבית בנושא.



תשובה מנסה לשמור על זהירות כשהוא נשאל לגבי תחזיותיו. הוא ממפה את התקדמות שוק התקשורת בשני צירים, האחד ציר רגולטורי והשני ציר ההשקעות. על הציר אחרון, מאמין תשובה כי כל החברות, כולל חברות הסלולר, יבצעו השקעות בבניית רשת מהירה מאוד. "אני מעריך שכולם ישקיעו, אך לא ברור מה יהיה הקצב", הוא אומר.



באשר לציר הרגולטורי, טוען תשובה כי "ברור שהרגולטור מבין כי יש לעודד תחרות מבוססת שירותים ולא תשתיות, כלומר לאפשר למתחרים קטנים גישה שווה לתשתיות התקשורת, נייחות או ניידות. עם זאת, בשל המורכבות החוקית סביב הרגולציה הנדרשת, אני מאמין כי המשרד לא יצליח ללכת את כל הדרך לפתיחה מלאה של כל הרשתות. הוא ייעצר באמצע הדרך".



להערכתו, ההפרדה המבנית, שמונעת כיום מהחברות להיכנס זו לתחומה של זו, תתבטל. הוא מאמין כי בסופו של דבר יפעלו בישראל ארבע קבוצות תקשורת גדולות שיציעו לצרכן סל שירותים מלא, הכולל טלפון קווי ונייד, אינטרנט וטלוויזיה. כל קבוצה תספק שירותים על בסיס התשתיות שלה, ותשלים את המוצרים שאין לה באמצעות שימוש בתשתיות של המתחרים. להערכתו, הקבוצות הגדולות יחזיקו בשיעור גבוה משוק התקשורת, הקרוב ל-95%, כשיתר השוק יתחלק בין מפעילים נישתיים קטנים.



לגבי כוחו של הצרכן, מאמין תשובה כי הדבר תלוי בעיקר במדיניות משרד התקשורת. ככל שהמשרד יהיה אגרסיבי יותר ויעודד תחרות מבוססת שירותים - ייטב מצבו של הצרכן. לטענתו אם המשרד לא יעשה כלום, כלומר ישמור על המצב הקיים, מצבו ילך של הצרכן יילך ויחמיר.



"ההפרדה המבנית בישראל היא ציפור מוזרה



שחורי, מנכ"ל חברת הייעוץ tasc מאמין אף הוא שהמפתח נמצא בידי משרד התקשורת. לאחר שנים בהן שם המשרד את יהבו על 012 סמייל, כגורם שיכול לעודד תחרות, הגיעה עסקת אלוביץ'-בזק וטרפה את הקלפים. האם המשרד ימשיך לעמוד על הפרדה מבנית, או יאפשר גיבוש קבוצות תקשורת גדולות? האם ימשיך לקדם תחרות מבוססת תשתיות, או יאמץ פרדיגמה שמרנית פחות של תחרות מבוססת שירותים, בה בעלי התשתיות חייבים לפתוח אותן בפני מתחריהם?



שחורי, שליווה את איפקס-סבן-ארקין ברכישת בזק ומאז מלווה את הקבוצה בכמה עבודות אומר כי "לאור השינויים של החודשים האחרונים, מתחדדת השאלה לאיזה סוג תחרות אנחנו הולכים? לפני גל העסקות האחרונות, 012 סמייל חתרה להיות שחקן עצמאי. בהתאם לכך, היה רצון של הרגולטור להגן עליה. דאגו להפרדה מבנית, כך שתחום השיחות הבינלאומיות נשמר מפני מתחרים חזקים, כמו חברות הסלולר. היה גם רצון להגן על סמייל בתחום שירותי האינטרנט (isp) ולשמור עליה בתחום הטלפון הקווי (vob) מפני הורדת מחירים של בזק. ברגע שאלוביץ' קנה את בזק, חשבנו שמדיניות זו תשתנה. הערכנו כי ישראל הולכת לכיוון של קבוצות תקשורת, ותחרות מבוססת תשתיות. כלומר, הערכנו כי משרד התקשורת יאמץ את המודל האמריקאי, ולא את המודל האירופאי של גישה פתוחה (open access) כמו אנדבנלינג, mvno וכדומה".



אך אז משהו השתבש בתוכנית. אלוביץ' החליט למכור את 012 סמייל ליוסי מימן ולוותר על הצעות טובות יותר שקיבל מפרטנר ו-hot. כפי הנראה, הגורם העיקרי לכך היה משרד התקשורת, שרמז כי לא יראה זאת בעין יפה. במקום לחבור לאחד מענקי התקשורת, נשארת סמייל לפי שעה חברה עצמאית. "רכישת סמייל על ידי מימן היתה הפתעה". מודה שחורי. "העובדה כי סמייל נשארת לפי שעה עצמאית, תאלץ את משרד התקשורת להחליט לאיזה סוג תחרות לכוון את השוק. האם ימשיך עם מדיניות ההפרדה המבנית, שמונעת גיבוש קבוצות תקשורת גדולות? לדעתי, ההפרדה זו בצורתה הישראלית היא ציפור מוזרה שצריכה להיעלם מהעולם".



שחורי תומך במדיניות של תחרות מבוססת תשתיות ובמקביל ביטול ההפרדה המבנית שחלה בעיקר על בזק שמפעילה למעשה ארבע חברות נפרדות לחלוטין (בזק קווי, פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes, א"ז). "מדיניות של תחרות מבוססת תשתיות תיצור ארבע קבוצות תקשורת חזקות. לדעתי, ארבעה מתחרים בשוק המקומי הם די והותר, שכן הם יתקשו מאוד ליצור תיאום ולהגיע לסטטוס קוו.



"זה לא כמו שוק הסלולר שבו יש מוצר בודד, hot תרצה לגדול בסלולר, ופרטנר תרצה לגדול בטלפוניה, וכל אחד ירצה לגדול על חשבון האחר. זה ייצר לדעתי לחץ תחרותי גדול ולכן תחרות מבוססת תשתיות יכולה להיות טובה לישראל. hot הולכת לקנות את מירס, כדי להתרחב לתחום הסלולר, אז הדבר היחידי שלא מסתדר זה סמייל (שאינה בקבוצת תקשורת, א"ט, א"ז). לדעתי, גם זה יסתדר אם פרטנר תקבל רישיון לספק שיחות בינלאומיות. אז מימן עשוי למכור את סמייל לפרטנר ולהשלים סיבוב פיננסי קצר. אם זו תהיה מדיניות המשרד, הדבר יגרום למיזוגים בענף".



אם בכל זאת, המשרד יאמץ מדיניות של תחרות מבוססת שירותים, שחורי מאמין כי צריך לעשות זאת עד הסוף. "אם המשרד יחליט כי הוא מאמץ מדיניות תחרות מבוססת שירותים, הוא צריך לעשות זאת לפי המודלים המקובלים בעולם ולרדת לגמרי מחובת הפרדה מבנית. הוא צריך לאפשר גישה חופשית על כל הרשתות - הרשת הקווית של בזק ו-hot, וכן לפתוח את רשתות הסלולר.



"אני חושב שזו הדרך הפחות הנכונה, שכן היא יוצרת מורכבת רגולטורית: המשרד יצטרך לפקח על המחירים ועל תנאי הנגישות לתשתיות. לדעתי, זה מעל לכוחותיו של משרד התקשורת בתוצרתו הנוכחית. ב-2004 לא היתה למשרד מדיניות סדורה, וגם כיום. יש רק החלטות אד-הוק". טוען שחורי ומסכם. "המשרד לא חתר לפתרון השאלה המהותית ?לאן אנחנו רוצים להגיע?'".



להערכת שחורי, בסופו של דבר המשרד לא יפעל לפתיחה מלאה של כל הרשתות בפני גישת מתחרים. "למרות חוסר הוודאות לגבי עצמאותה של סמייל, אני מעריך שיתנו לחברות הסלולר, להחזיק בחברה לשיחות בינלאומיות, אך ישמרו עדיין על הפרדה מבנית. כך, סלקום תוכל להחזיק בנטוויז'ן אבל לא תמזג אותה", אומר שחורי. על פי תחזית זו, תוכל פרטנר לרכוש את סמייל, אך לא למזגה.



לגבי מצבו של הצרכן אומר שחורי כי "אנחנו הולכים לתקופה שבה המחירים הולכים לעלות כי יש לכולם אינטרס לכך בשל רמות המינוף בשוק וגם בגלל השינויים התחרותיים. אני צופה עליית מחירים ב-hot, ובחברות הסלולר. המקום היחידי שאולי ירדו המחירים, זה בתחום הקווי, כשבזק תקבל הקלות בפיקוח על מחיריה. באופן כללי, לצרכנים לא תהיה בשורה מגל העסקות האחרון, אבל הצרכן הישראלי לא נמצא במקום רע. קצבי האינטרנט צומחים, תחום התוכן בסלולר מתרחב, אך רמת המחירים שלעצמה לא תרד".



מנגד, מעריך שחורי שמצבם של המשקיעים בחברות התקשורת צפוי להישאר טוב. "לדעתי, רמת ההשקעות של החברות צפויה לרדת ורמת המרווחים תעלה. הפוקוס של החברות על עסקי הליבה שלהם יגדל ויהיה רצון להציג רווחיות גבוהה יותר.



"החברות ימשיכו עם מדיניות דיווידנד אגרסיבית. למשקיעים תהיה עדנה. השוק הולך למקום בו התשואות יישארו גבוהות. מבחינה אסטרטגית, החברות עצמן יחתרו למיזוגים, כמו סלקום-נטוויז'ן, או בין זרועותיה השונות של בזק. מירס תלך ל-hot, שתקים קבוצת תקשורת. יש לקבוצה זו פוטנציאל להפוך לחזקה יחסית, שכן בסיס הלקוחות הנוכחי של הכבלים הוא רחב".



*תחרות מבוססת שירותים



כל חברה המחזיקה בתשתיות, אם זה סלולריות או קוויות, חייבת לתת למתחרים האחרים בשוק את האפשרות לגשת לתשתיות אלה ולשכור חלקים מהן. תמורת גישה זו, גובה בעלת התשתיות ממתחריה תעריף מפוקח



*תחרות מבוססת תשתיות



כל מתחרה בשוק מספק שירותים על בסיס תשתית תקשורת עצמאית, שפועלת במקביל לתשתיות של המתחרים. בהתאם לסוג התשתיות, כך סוג השירותים שיכול כל מתחרה לספק