במקום להחזיר כסף, בחברת החשמל רוצים עוד מיליארדים

>> "פגיעה בכספי הפנסיה של העובדים כמוה כפגיעה בפרה קדושה, ואת ההשלכות של מהלך כזה גם אני לא אוכל לבלום" - כך אמר בסוף השבוע יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. עיני רמז בכך לכוונת ההסתדרות להשבית את המשק בתגובה לפגיעה לכאורה בזכויות הפנסיוניות של עובדי חברת החשמל.



איומי ההסתדרות הם אחד מאמצעי הלחץ שמפעיל ועד עובדי חברת החשמל על הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות, אילן לוין. הוועד בראשות דוד (מיקו) צרפתי מנסה לגרום לממונה על השכר לאמץ את הפתרון שמצא הוועד לבעיה החשבונאית, שעלולה לאלץ את קופת הפנסיה של עובדי החברה להחזיר מיליארדי שקלים לקופת החברה, וכן לאלץ את חברת החשמל להוריד את תעריף החשמל ולהחזיר לצרכנים סכומים מיותרים ששילמו כדי לממן את תוכנית החירום של החברה. ההסדר המסתמן יסיר גם את הסיכון של תביעות אישיות נגד הנהלתה הבכירה של החברה ודירקטורים במועצת המנהלים שלה.

פתרון זה כולל הצטרפות של עובדי החברה להסכם הפנסיה שנחתם ביולי 2009 עם עובדי המדינה. ההסדר שנקבע כחלק מחוק ההסדרים ויושם מיידית מצמיד את הפנסיה של עובדי המדינה עם פרישתם, לא לפני שיקבלו דרגת פרישה, למדד המחירים לצרכן. ההצמדה נעשית פעם בשנה בינואר בגין עליית המדד ב-12 החודשים שקדמו לו.



לכאורה מדובר בהסדר סביר והגיוני, שנועד למנוע את השחיקה הריאלית בגמלאות של הפנסיונרים, אלא שבמקרה של חברת החשמל מדובר לא רק בהטבה של 3 מיליארד שקל שמשפרת עוד יותר את מצבם הטוב ממילא והייחודי של גמלאי חברת החשמל; ההסדר מספק גם פתרון לבעיית הפנסיה של החברה שטורדת את מנוחתה של הנהלת החברה וועד עובדיה מאוגוסט 2009.



הרשות הורתה להפחית



משבר הפנסיה של חברת החשמל עלה לפני השטח בסוף אוגוסט 2009, כשרשות ניירות ערך הורתה לחברת החשמל להציג מחדש את הדו"חות הכספיים שלה כדי לתקן טעות מהותית בחישוב המחויבות האקטוארית של החברה לגמלאיה. הטעות נבעה מהעובדה שהאקטוארים של חברת החשמל השתמשו באומדן של עלייה שנתית של 2% בשכר הגמלאים, לאחר פרישתם לפנסיה, בעוד ההנחה הנכונה היתה צריכה להיות ששכר הגמלאים נשחק ריאלית ב-1.54% בשנה.



הרשות הורתה להפחית את המחויבות האקטוארית ב-5-6 מיליארד שקל ולהגדיל בהתאם את ההון העצמי של חברת החשמל ב-3-4 מיליארד שקל. יתרת ההחזר תקטין את ההשקעה של החברה ברכוש קבוע.



המשמעות של הנחיית רשות ניירות ערך אינה חשבונאית בלבד. חברת החשמל קיבלה אישור בינואר 2009 להעלאת תעריף של 4.2% ל-2009 ו-2010 כדי לממן את תוכנית החירום של השקעות בחמש יחידות לייצור חשמל. הנימוק היה שמצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל ימנע ממנה לבצע את ההשקעות ועלול לסכן את ההספקה התקינה של חשמל למשק.



הגילוי בדבר ניפוח ההתחייבות הפנסיוניות של החברה לגמלאיה ב-6 מיליארד שקל הפך את הנימוק לחסר תוקף. חברת החשמל, שטענה לגירעון אקטוארי של 3.8 מיליארד שקל, נאלצת לפתע להסביר כיצד יש בקופת הפנסיה של עובדיה עודף אקטוארי של 2 מיליארד שקל.



המסקנה הכמעט מתבקשת היא שהעלאת תעריף החשמל ב-4.2% לא היתה מוצדקת, ועל כן קופת הפנסיה תצטרך להחזיר את הכסף לחברת החשמל, וזו מצדה תידרש להחזיר לצרכנים את הסכומים העודפים שגבתה.



דירוג האג"ח ירד



יתרה מזו, המשבר הפיננסי המדומה היה התירוץ לביצוע הנפקה שערורייתית בחו"ל בידי החברה בינואר 2009. חברת החשמל גייסה אז 500 מיליון דולר בריבית אפקטיבית של 9.83% ואיפשרה לבתי השקעות זרים לגזור על גבו של משלם המסים הישראלי קופון פיננסי נאה. הנפקה זו שנבדקה בידי משרד מבקר המדינה היתה נסגרת כנראה בריביות נמוכות יותר אלמלא ההנחה השגויה בדבר המשבר הפיננסי של חברת החשמל.



היבט אחר של הטעות היה הורדת הדירוג של האג"ח של חברת החשמל על יסוד מידע שגוי, באופן שהשפיע על התשואה שלפיה נסחרות האג"ח של החברה בבורסה. הצגה מחודשת של הדו"חות הכספיים, כולל העודף האקטוארי, ועוד יותר מכך החזר כספים המונחים בקופתה של כ.פ.י לחברת החשמל היו עשויים לשמש ראיה בסדרה של תביעות ייצוגיות שעלולות להיות מוגשות נגד החברה הנהלתה ודירקטורים במועצת המנהלים.



העודף האקטוארי שהתגלה במפתיע בקרן הפנסיה של חברת החשמל יצר קואליציה נדירה בין העובדים לבין ההנהלה. העובדים חרדים מפני האפשרות שהכספים מקופת הפנסיה יחזרו לקופת החברה, אף שבמשרד האוצר הבהירו לא פעם שההנחות של אקטואר חברת החשמל אינן מחייבות את האקטואר של קופת הפנסיה של עובדי החברה, ושרק הוא מוסמך לקבוע אם אכן יש בקופה עודף אקטוארי.



הנהלת החברה מצדה חוששת מפני האפשרות שתידרש להסביר תקלות חמורות בממשל התאגידי בחברה, כולל דיווחים כספיים לא מדויקים, גביית יתר וניהול כושל של הנפקה. החששות המשותפים לעובדים ולהנהלה יצרו בראשונה זה זמן רב אינטרס זהה: להעלים במהירות האפשרית את העודף האקטוארי שנותן תוקף לטענות כלפי החברה והנהלתה.



מצטרפים לשאר המגזר



מאז החגים מופעלים לחצים על הממונה על השכר במשרד האוצר לצרף את עובדי חברת החשמל להסכם הפנסיה של המגזר הציבורי, אף שעד לאחרונה דחה ועד העובדים של חברת החשמל את ההצעה בטענה שהסדר הפנסיה הנוכחי עדיף.



הצמדת תשלומי הפנסיה לעובדי חברת החשמל למדד היא לכאורה פתרון ראוי לתופעה של שחיקת הגמלאות לעובדים, אלא שבשל ההטבות החריגות שניתנו לגמלאיה של חברת החשמל בהסכם הפנסיה הנוכחי, תיקבע הצמדת תשלומי הפנסיה למדד הטבות אלה ותיצור לחברת החשמל חבות אקטוארית נוספת בגין תשלומי הפנסיה העתידיים לגמלאים בהיקף של 3-4 מיליארד שקל. חבות זו תמחק את העודף שנוצר בקופת הפנסיה של החברה ותמנע את הצורך בדיון בהשבת תשלומים עודפים ששולמו לקופת הפנסיה לקופת חברת החשמל ובאמצעותה לציבור שממנו נגבו תעריפים בתואנות שווא.



הצטרפות עובדי חברת החשמל להסכם הפנסיה של המגזר הציבורי עשויה לפתור חלק משמעותי מהבעיה. דובין כתב באי-מייל ששלח בסוף אוקטובר 2009 לסמנכ"ל הכספים של חברת החשמל, הראל בלינדה: "נכחתי בפגישה אצל הממונה על השכר והתרשמתי שיש סבירות גבוהה מאוד שהסכם ייחתם עד סוף 2009 ושבו יוצמד למדד. תשלומי הפנסיה של כמה גמלאים יועלו כפיצוי לשחיקה הריאלית בשנים האחרונות. אם חוזה זה ייחתם עד סוף השנה, יהיה כנראה צורך לשנות שוב את הדו"חות הכספיים, משום שהחבות האקטוארית תגדל ב-3 מיליארד שקל. אם ההסכם ייחתם, כי אז נראה שאין צורך בהצגה המחודשת של הדו"חות (restatement)".



לתקן את העיוות



הסכם הפנסיה הנוכחי של עובדי חברת החשמל מעניק לגמלאים הטבה חריגה משמעותית. עובדי החברה הם היחידים שממשיכים לעלות בדרגות גם אחרי צאתם לפנסיה. גמלאי החברה עלו בדרגה בכל שנתיים, ובאחרונה שונתה תדירות עלייתם בדרגה של הפנסיונרים לפעם בשלוש שנים. המשמעות הכספית היא עלייה של 8% בתשלום הפנסיה לגמלאי מדי שלוש שנים.



הגמלאי מגיע בשלב מסוים לדרגה המקסימלית שקיימת בחברה, ומרגע זה ואילך הפנסיה שהוא מקבל נשחקת ריאלית מדי שנה לפי עליית המדד באותה שנה בניכוי העלייה בסולם השכר בחברת החשמל. כלומר, אם העובדים הפעילים של חברת החשמל זוכים להעלאת שכר - גם גמלאי החברה נהנים ממנה. שחיקה זו הוערכה בידי דובין ב-1.54% בשנה.



עובדי החברה ייאלצו לוותר על מנגנון ייחודי זה בתמורה להצמדת הגמלאות למדד, כך שלכאורה הם מתבקשים בידי משרד האוצר לוויתור משמעותי על הטבה ייחודית, אלא שוועד עובדי חברת החשמל יודע היטב שני דברים.



הדבר הראשון הוא ש-75% מגמלאי החברה כבר הגיעו לדרגה המקסימלית שאליה ניתן להגיע בסולם השכר בחברה, ובכך מיצו את כל הטוב שניתן להפיק מההסכם הנוכחי. הצמדת הפנסיות למדד מכאן ואילך תשפר את מצבם של 75% מהגמלאים, משום שהיא תמנע את השחיקה האינפלציונית של הגמלה שהם מקבלים, לאחר שכבשו את השלב האחרון בפסגת סולם השכר של החברה.



הדבר השני הוא שהרפורמה הצפויה בחברת החשמל כרוכה בתוספות שכר. היות שתשלומי הפנסיה לגמלאים צמודים לשכר פעילים, אז גם הם יקבלו את תוספת השכר בעבור הסכמה לרפורמה בחברה, שחלקם לא עובד בה כבר שנים רבות.



ועד עובדי חברת החשמל אינו חושב לרגע להפקיר את 25% מגמלאי החברה, שעדיין לא הגיעו לפסגת סולם השכר של החברה. הוועד תבע מהממונה על השכר שקבוצה זו של גמלאי חברת החשמל תקבל, כפיצוי על הוויתור על מגנון העלייה בדרגה שקבוע בהסדר הפנסיה הנוכחי של עובדי חברת החשמל, את אותן תוספות שניתנו לעובדי המדינה שפרשו לגמלאות עד 2000 בגין השחיקה בין 2000 ל-2007, כלומר הגדלת הפנסיות ב-12% והצמדתן למדד דצמבר 2007.



בניגוד לדברי ועד עובדי חברת החשמל, הפחתת המחויבות האקטוארית של החברה לעובדיה אינה פוגעת בזכויותיהם, אלא מתקנת את העיוות החשבונאי שכרוך בהפרשת יתר בגין זכויות שאיש אינו מערער עליהן. אלא שבחסות הטענה חסרת הבסיס הזו עומד הוועד לגרום לממונה על השכר להסכים לשיפור במצבם הטוב ממילא, באמצעות שמירה ריאלית על זכויות היתר שניתנו לעובדים בעבר. ואם לא די בכך, גם ל"פצות" אותם על הסכמתם להיכנס להסכם הפנסיה של עובדי המגזר הציבורי במיליארדי שקלים נוספים.



הפנסיה בחברת חשמל: לא ההסתבכות היחידה



>> הפרשות היתר לתשלומי הפנסיה של גמלאי חברת החשמל אינם ההסתבכות האקטוארית יחידה של מונופול החשמל. זמן קצר לאחר שהתברר כי נפלה טעות בהנחות האקטואריות ששימשו את החברה בחישוב חבותה האקטוארית של החברה לגמלאיה, נודע כי שהחברה ביצעה הפרשה עודפת של 2-3 מיליארד שקל לפנסיה בגין עובדיה הפעילים.



החבות האקטוארית, כפי שחושבה בידי אלן דובין, הניחה גידול ממוצע של 3.3% בשנה בשכר עובדיה הפעילים עד לפרישתם לגמלאות, בעוד הרו"ח המבקר של החברה, רו"ח אדיר ענבר ממשרד דלויט ברייטמן אלמגור, טען כי לפי כללי החשבונאות הבינלאומית החדשה (ifrs) לא ניתן לבצע הפרשות לפנסיה בגין הסכמי שכר שלא נחתמו.



ככל הידוע, גישתו של ענבר אינה מקובלת על משרד האוצר. האוצר טוען כי באופן בלתי תלוי בכללי החשבונאות הבינלאומית החדשה (ifrs), ההנחה בדבר גידול של 2% בתשלומי הגמלאות של עובדי חברת החשמל לאחר פרישתם מציאותית יותר מהנחה של ירידה של 1.54% לשנה בתשלומי הפנסיה. הסיבה לכך, בין היתר, היא שמספר הפורשים בפרישה מוקדמת לפנסיה גבוה בהרבה מ-25 לשנה כפי שהונח במודל האקטוארי של חברת החשמל.