נדחה ערעור המדינה על זיכוי בעלי השליטה באופמת מהרצת מניות

נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת דבורה ברלינר דחתה הבוקר את הערעור שהגישה המדינה על זיכוי בעלי השליטה בפרשת אופמת מעבירות ניירות ערך.



ברלינר, אליה הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן ותחיה שפירא, דחתה את טענת המדינה כי בית המשפט השלום העניק חסינות לשחקני המעו"ף מפני עבירת המירמה, והתיר להם לבצע מניפולציות. בפסק הדין נכתב כי "איננו סבורים, כי זו המסקנה העולה מפסק דינו של בית-משפט קמא, ומכל מקום, זו וודאי אינה ההלכה. שחקני המעו"ף כמוהם ככל פעיל אחר בבורסה, אמורים לפעול ביושר ובהגינות ולא מתוך מטרה להעלות את השער. אולם, בדרך לקביעה כי פעלו מתוך כוונה פלילית - על בית המשפט לשקלל, בין יתר הנתונים, את מאפייני שוק המעו"ף ואת ההשלכות שיש לכך להוכחת הכוונה.



חרף הלבוש השונה שניסתה המדינה לעטות עליו, פסק-דינו של בית-משפט קמא הוא פסק-דין עובדתי, ממצאיו החשובים נשענים על קביעות מהימנות וקביעות עובדתיות נוספות ובכך, כידוע, ממעיטה ערכאת ערעור להתערב. לא מצאנו ממש בטענה, כי בית-משפט התעלם מראיות מרכזיות".



באפריל 2008 זיכה השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב מחמת הספק את גולן כהן, רונן רשף וחברת אופמת השקעות בע"מ, חברה בת של אקסלנס, מאשמת השפעה בדרכי תרמית על שערי המניות ועבירות ניירות ערך. פרקליטות מיסוי וכלכלה ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.



כתב האישום שהוגש ב-2005, באמצעות עורכי הדין ציפי גז ואופיר רוטשילד, ייחס לאופמת ולבעלי השליטה בה, כהן ורשף, שלוש פרשות שונות של השפעה בדרכי תרמית על שעריהן של מניות המעו"ף. החקירה נגד כהן ורשף החלה לאחר שביום המסחר האחרון של יולי 2001 זינקה מניית פרטנר בשיעור חד של 49%, דקות לפני נעילת המסחר.



הדבר התרחש יומיים לפני צירופה של פרטנר למדד המעו"ף. הסברה היתה כי מדובר בפעולה של שחקן מעו"ף המנסה להשפיע על מחיר המניה, כדי לגרוף רווח מהמסחר באופציות. מעצרם של השניים על ידי חוקרי הרשות נעשה בתחילת 2002. השניים פרשו בשלהי 2004 מפעילות האופציות של אופמת, לאחר שהפרקליטות הודיעה על כוונתה להגיש את כתבי האישום. יתר האישומים נוגעים לפעילות השניים בחודשים מארס ויולי 2001, בימי רביעי, ערב פקיעות האופציות, ובימי חמישי שלאחריהם, בשלב הפתיחה ובסמוך לקביעת שער הפתיחה, שהוא גם השער הקובע לפקיעה.



לטענת הפרקליטות, השניים פעלו באופן שמלמד כי מטרת פעילותם היתה להשפיע על שער המדד באופן שייטיב עם הפוזיציה שלהם, וניצלו לרעה את שיטת המסחר ואת כוח הקניה הגדול שלהם כפעילי מעו"ף בולטים ומרכזיים בשוק, הנהנים ממינוף גבוה המוענק להם על ידי הבנקים, על מנת להשפיע על השערים בהתאם לאינטרס האישי שלהם.



בפסק דין ציין השופט קליין לגבי פעולותיהם של רשף וכהן: "אין מחלוקת כי מדובר בהוראות אמיתיות, שאופמת שידרה מתוך כוונה שיבוצעו, והן אכן בוצעו בפועל. הוראות אלה שודרו בגלוי לבורסה, ממחשבי החברה, כאשר ברור וידוע שהחברה היא ששידרה אותן. לא התקיים כל אלמנט של הסתרה או הסוואה. כמו כן לא היה כל מצג שווא. אופמת עמדה מאחורי פעולותיה".