הבכירים בליהמן ברדרס ובר סטרנס הספיקו לגרוף רווחי עתק לפני קריסת בנקי ההשקעות

>> מחקר חדש של שלושה פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד מערער על הטענה הרווחת, לפיה מנהלי ליהמן ברדרס ובר סטרנס - בנקי ההשקעות שקרסו ב-2008 - שקעו אתם, כשהפסידו את כספם לאחר שהמניות שקיבלו קרסו.



אף כי המנכ"לים של שני הבנקים הפסידו יותר מ-900 מיליון דולר באחזקותיהם במניות, החוקרים טוענים כי יש להביא בחשבון את כל הרווחים שהניבו להם המניות בשנים שקדמו למשבר.

בליהמן, חמשת הבכירים קיבלו בונוסים במזומן והכנסות ממכירות מניות בסך מיליארד דולר בין 2000 ל-2008. בבר סטרנס קיבלו חמשת הבכירים יותר מ-1.4 מיליארד דולר באותה תקופה - לפי המחקר.



את התשלומים קיבלו הבכירים בצורת בונוסים במזומן, בנוסף לאלפי מניות, אותן מכרו כשמחיריהן הרקיעו שחקים. רוב הבכירים מכרו כמות גדולה יותר של מניות באותה תקופה מאשר הכמות שבה החזיקו בעת קריסת החברות.



בשעה שהממשל האמריקאי והרגולטורים דנים בדרכים להגביל את שכר הבנקאים בוול סטריט, כמה מהאמצעים שנשקלים הם כאלה שכבר היו בשימוש בליהמן ברדרס ובבר סטרנס. שני הבנקים שילמו לבכיריהם בעיקר במניות, ושניהם דרשו מהם להמתין כמה שנים לפני שהם מוכרים את מניותיהם.



מבקרי הרפורמה בשכר השתמשו בשני הבנקים כדוגמה לכך שהיא לא תשנה את התנהגותם, ואמרו כי יש להתמקד בסוגיות אחרות, כמו ניהול סיכונים ופיקוח רגולטורי. ואולם המחקר טוען כי לבכירים היתה סיבה להתמקד ברווחים לטווח קצר בכל הקשור למכירת מניות.



ג'יימס קיין, מנכ"ל בר סטרנס לשעבר, הוא היחיד שמכר במהלך השנים פחות מניות משהחזיק בהן עם קריסת החברה. מנהלים אחרים בבר סטרנס מכרו בשנים שהובילו למשבר כמעט פי חמישה מכמות המניות שבהן החזיקו ב-2008, ובליהמן ברדרס מכרו הבכירים פי 1.3 מניות מכפי שהחזיקו ב-2008.



מומחים לשכר אמרו בסוף השבוע כי המחקר לא מוכיח שמדיניות השכר של הבנקים גרמה למשבר, ושהוא פשוט מצביע על כך שהבנקאים עשירים. "זה בהחלט נכון שהשפעת הבונוסים שונה אם אתם בכל מקרה עשירים, אך עדיין יש להם השפעה מסוימת", אמר רנה סטולץ, פרופסור מאוניברסיטת אוהיו, שחקר את השכר במגזר הבנקאי.