>> ב-2004, כשהוא בן 34 בלבד, הפתיע צביקה בארינבוים את שוק ההון הישראלי, כאשר רכש את השליטה בפולגת מכלל תעשיות ב-148 מיליון שקל. בארינבוים, שרכש את החברה יחד עם מנכ"ל פולגת, עופר גלבוע, הצליח להחזיר לעצמו את ההשקעה חודשים ספורים לאחר מכן, על ידי חלוקת דיווידנד ענק של 152 מיליון שקל.
אתמול, חמש שנים אחרי, בארינבוים עשה זאת שוב. לאחר חודשים ארוכים של בדיקת עסקות, התעניינות בחברות שונות והשתתפות במכרזים, חברת בי.ג'י.איי השקעות שבשליטתו ביצעה את הרכישה הראשונה מאז פרוץ המשבר: החברה רוכשת את הבנק לפיתוח התעשייה ב-572 מיליון שקל.
הבנק לפיתוח התעשייה משמש כיום מנהל אשראי בלבד ולא פועל תחת רישיון בנקאי. לבנק יש תיק הלוואות של כ-400 מיליון שקל, וכן תיק "חובות מסופקים" - כלומר הלוואות שנמצאות בפיגור - בהיקף של כ-600 מיליון שקל.
שלשום נערכה ברשות החברות הממשלתיות התמחרות בין הרוכשות הפוטנציאליות: בנק מזרחי טפחות, בנק ירושלים וחברת בי.ג'י.איי. ההתמחרות, שנערכה דרך האינטרנט, היתה צמודה לאורך כל אחרי הצהריים, כאשר הצדדים עולים זה על הצעתו של זה בכמה מיליוני שקלים בכל פעם.
בסופו של דבר היתה ההצעה של בי.ג'י.איי גבוהה ב-17 מיליון שקל מההצעה של בנק ירושלים - 555 מיליון שקל. בעקבות ההודעה על הזכייה זינקה מניית בי.ג'י.איי בכ-20% במסחר בבורסת תל אביב אתמול. את בי'.ג'י.איי ייצג בעסקה עו"ד יאיר כספי ממשרד כספי ושות'.
קשיים בשנות ה-90
מיד לאחר רכישת פולגת ב-2004 הוכיח בארינבוים את יכולתו כפיננסייר: אדם שקונה ומוכר חברות לצורך רווח מהיר. לאחר חלוקת הדיווידנד הנפיקו בארינבוים וגלבוע את החברה הבת בגיר בבורסה, והכניסו לתוכה שותף חדש - קרן פימי של ישי דוידי - לפי שווי של כמעט 80 מיליון דולר. המהלך המהיר - חלוקה של דיווידנד גבוה מפולגת וגיוס הון בחברה הבת בגיר - הותיר לא מעט פיות פעורים בשוק ההון. שלוש שנים לאחר מכן ספג בארינבוים ביקורת, כשהחברה הבת פולגת טקסטיל נסגרה, ו-300 עובדיה נשלחו הביתה.
תחילת דרכו של בארינבוים בשנות ה-90 לא היתה פשוטה: הוא עבד במשך כשנה אצל דוד באלס בניהול נכסי נדל"ן, וכשהבורסה קרסה ב-94' הוא נקלע לחובות ענק, אליהן נלווה סכסוך עסקי עם בלאס.
מערכת הבנקאות דרשה מבארינבוים לפרוע חובות ענק, ורק כעבור כמה שנים הוא הצליח לצאת מהתסבוכת. משפחת סילבר החרדית מברוקלין התגייסה לעזרתו, וכך קמה קבוצת סילברבוים, שבין בעלי מניותיה נמצאים גם בנק הפועלים וחברת שרם-פודים. באירנבוים התחתן עם נטלי, בתו של איש העסקים אבי טיומקין, והחל לבנות רשת ענפה של קשרים. כיום הוא נחשב מקורב גם לאהוד ברק.
עם תום המשבר הפיננסי החל בארינבוים לבדוק במרץ אפשרויות השקעה. הוא נהנה מנזילות גבוהה מאוד, יתרון אדיר בתקופה שבה המזומן היה המלך בשוק. בארינבוים הוזכר כמועמד לרכישת דפי זהב, בית ההשקעות לידר וחברת ביטוח המשכנתאות emi. אולם לאחר המהפך בשווקים ב-2009 יתרון הנזילות שלו התעמעם. בסופו של דבר בארינבוים לא ניצל באמצעות רכישה משמעותית את המחירים הנמוכים של סוף 2008, והבנק לפיתוח התעשיה הוא הרכישה הראשונה שלו מאז סוף המשבר.
פלטפורמה פיננסית
זכייתו של בארינבוים במכרז היתה מפתיעה: הוא התחרה בשני בנקים המתמחים בתמחור סיכוני אשראי, שלפעילות הבנק יש פוטנציאל לסינרגיה משמעותית יותר עם פעילותם. למרות זאת, בארינבוים לא חושב כי הוא טעה בתמחור העסקה.
"הפערים במחירים בינינו לבין המציע הבא היו כ-2%", הוא אומר. "מדובר בפערים לא משמעותיים. רכשנו חברה עם ארבעה נכסים - 300 מיליון שקל במזומן, תיק הלוואות בהיקף של כמיליארד שקל - מתוכו כ-400 מיליון שקל הלוואות נושאות הכנסה שוטפת - ו-600 מיליון שקל של חובות בפיגור. בנוסף, לבנק הפסדים לצורכי מס בגובה 550 מיליון שקל, והוא מחזיק גם בפלטפורמה וידע בחיתום, בניהול נוסטרו ובניהול אשראי".
אבל רק הבנקים יכולים להשתמש במקלט המס.
"כל מוסד פיננסי יכול לקזז את ההפסדים מול כל פעילות פיננסית, לדוגמה ניהול נוסטרו, ניירות ערך, ביטוח, קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד".
אז כעת אתה זקוק לפעילויות מעין אלה.
"נכון, אני מתכוון שיהיו לי את כל הפעילויות האלה".
יש כוונה לפעול לחידוש הרישיון הבנקאי?
"כרגע הדבר אינו על הפרק".
בתי השקעות רבים נמצאים כיום על המדף. למה דווקא לרכוש בנק בחיסול?
"זוהי מבחינתי פלטפורמה לפעילות בתחום הפיננסי. על אף שלבנק אין רישיון, הוא עדיין מוסד פיננסי. יש לו ניסיון בחיתום, בניהול נוסטרו וניהול אשראי וכן יש לו מערכות מיכון. מעבר לזאת, העסקה הבסיסית של תשלום בגובה 270 מיליון שקל שקל על תיק הלוואות בגובה 400 מיליון שקל היא טובה כשלעצמה".
לא קל לגבות הלוואות חזרה.
"החיים לא קלים".
איך תממן את העסקה?
"חלק ממקורות עצמיים, חלק מאשראי. אופן המימון עדיין לא נקבע סופית. אסור לשכוח שיש גם הרבה מזומנים בקופה - כ-300 מיליון שקל".
כלומר, מזומנים שניתן לחלק כדיווידנד.
"כן".
איזה סכום אתה מתכוון לחלק?
"כמה שנצטרך".
יש לך מוניטין של איש עסקים שרוכש כדי "לעשות סיבוב".
"ההשקעה בבנק לפיתוח התעשייה היא לטווח ארוך. אנחנו מאוד מקווים שנשביח אותה".
מה התוכניות שלך לגבי ההנהלה הקיימת, ובכלל זה מנכ"ל הבנק אורי גלילי ויו"ר הבנק רענן כהן?
"עד היום הם עשו עבודה טובה. בגלל מבנה המכרז לא היתה אפשרות לפגוש את ההנהלה, אבל עכשיו נתחיל לעבוד אתם ביחד".
קנית בנק עם 35 עובדים ועלויות שכר של 30 מיליון שקל. זה לא נשמע יעיל במיוחד.
"כבר ברבעון האחרון התחילו בבנק תוכנית קיצוצים והתייעלות שעדיין לא באה לידי ביטוי בתקופה הנוכחית".
מה עם רכישה של בית השקעות כבסיס לזרוע פיננסית?
"התמודדנו על לידר. זה עדיין לא ירד מסדר היום".
הגעת למשבר נזיל מאוד. העובדה שהחלטת להיכנס לשוק משמעותה שהעננים מתבהרים?
"ללא ספק, העננים מתבהרים. אנו לא צפויים לחוות את הפאניקה והפחד שהיו פה לפני כשנתיים, אך עדיין יהיו מהמורות בדרך".
התחום הפיננסי יהיה במרכז של הקבוצה שלך?
"התעניינו בהרבה השקעות: בדפי זהב, בלידר, ב-emi (חברה לביטוח משכנתאות; א"א). נבחן כל השקעה שתתאים לנו מבחינת פרופיל הסיכון. אני מתכוון להשקעות עם סיכון יחסית נמוך ופוטנציאל השבחה גבוה, גם אם התשואות בהן לא יהיו גבוהות כמו בהשקעות מסוכנות יותר".
למה ויתרתם על emi?
"המוכרים (חברת הביטוח aig; א"א) משכו את המכרז והחליטו להתקדם עם חברת ביטוח אחת בלבד, כיוון שהם חשבו שזה יקל עליהם לקבל את אישור המפקח".
אשראי בעייתי
במערכת הבנקאות הופתעו מזכייתו של בארינבוים במכרז, וציינו אתמול כי לא ברור על סמך מה הגיש בארינבוים את הההצעה הגבוהה. מנגד טענו מקורבים לבארינבוים כי רכישת הבנק יותר משתלמת לו מאשר לבנקים, שכן הבנקים רואים לנגד עיניהם את ההפרשות שייאלצו לבצע עם קליטת תיק האשראי - מה שהופך את הרכישה לפחות אטרקטיווית עבורם.
עם זאת, בפני בארינבוים עומד אתגר לא קטן - להמשיך ולגבות את האשראי שנתן הבנק.מתוך תיק אשראי של 407 מיליון שקל שנחשב ליציב יותר מבין האשראי שנתן הבנק, 227 מיליון שקל מוגדרים כחובות בעייתים. 22 מיליון שקל הם חובות שאינם נושאים הכנסה, כלומר לא משולמת עבורם ריבית. 24 מיליון שקל הם חובות שאורגנו מחדש, 8.5 מיליון שקל הם חובות המיועדים לארגון מחדש, 2 מיליון שקל הם חובות בפיגור זמני ו-171 מיליון שקל הם חובות בהשגחה מיוחדת.
שטייניץ: "סנונית ראשונה"
>> הבנק לפיתוח התעשייה התאגד ב-1957 ופעל כבנק מסחרי. ב-2002 נקלע הבנק למצוקת נזילות, ובאוגוסט הולאם על ידי בנק ישראל והועמד לו קו אשראי. מ-2003 והלאה התנהל הבנק ב-off-run: הוא לא קיבל עסקים חדשים והתמקד בגביית האשראי ובפירעון פיקדונות הציבור. באפריל 2008 החליטה הממשלה להפריט את הבנק ולמכור את האחזקות בו. תוכנית ה-off-run הסתיימה ביולי 2008, ובאותה העת פקע הרישיון של הבנק.
במסגרת ההסדר שגובש על ידי רשות החברות והבנק, הסכימו בעלי המניות מראש על אופן חלוקת התמורה מהמכירה ועל הסדרת מכלול הבעיות והתביעות שהיו מנת חלקו של הבנק בשנים האחרונות. בדרך להסדר ניהלה המדינה משא ומתן ממושך עם בעלי המניות האחרים בבנק, בהם שלושת הבנקים הגדולים במשק, עשרות גופים מוסדיים ובעלי מניות פרטיים.
שר האוצר יובל שטייניץ בירך על מכירת הבנק לפיתוח התעשייה. "זוהי סנונית ראשונה לקראת מכירת מניות המדינה בבנק לאומי ובנק דיסקונט, שתכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים ותביא להקטנת חובות המדינה", אמר שטייניץ.
היסטוריה של הרפתקאות פיננסיות
>> ב-2004 נכנס צביקה בארינבוים גם לתחום הספנות. הוא פעל בתחום זה באמצעות חברת וורלד גרופ אחזקות והחברה הבת וורלד גרופ ספנות. בארינבוים רכש אוניות צובר כאשר מחירי ההובלה הימית היו כמעט בשיא, ולאחר שנתיים הסתיימה ההרפתקה הימית בקול ענות חלושה: לאחר שצברה גירעון בהון העצמי של 3.1 מיליון דולר והפסד כולל של 8 מיליון דולר, חיסלה וורלד גרופ את פעילות החברה הבת וורלד גרופ ספנות.
ב-2006 הנפיק בארינבוים את חברת סאטקום, שעוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינית, אותה קנה באמצעות וורלד גרופ שנה וחצי קודם לכן מכונס נכסים. ב-2007 מכר בארינבוים את השליטה בחברה האם וורלד גרופ לחברת אנטר הולדינגס, שנמצאת כיום בהקפאת הליכים.
שמו של בארינבוים הוזכר בעבר גם בקשר לעסקות שלא יצאו לפועל, כמו עסקה לרכישת שיכון ובינוי ביחד עם בני שטיימנץ ועסקה לרכישת דור כימיקלים מקבוצת אי.די.בי.
בארינבוים: "יש לבנק 300 מיליון שקל - נמשוך כמה שנצטרך"
מאת אתי אפללו
24.11.2009 / 7:05