זה לא בנק, זו חברת גבייה

>> רענן כהן, יו"ר הבנק לפיתוח התעשייה, הסתובב אתמול כחתן. שבע שנים לאחר שמונה ליו"ר הבנק שקרס, הוא הצליח למכור את מה שנותר ממנו לפי תג מחיר של 570 מיליון שקל. הוא אמנם מכונה בנק, אבל הבנק לפיתוח התעשייה כבר מזמן אינו כזה. למעשה, מדובר בחברת גבייה להלוואות שניתנו בעבר. הבנק לא מקבל לקוחות חדשים, לא מקבל פיקדונות ולא נותן הלוואות מאז קריסתו באוגוסט 2002.

למעשה, התפקיד של רענן כהן ושל מנכ"ל הבנק אורי גלילי היה להביא לסיום חייו של הגוף הזה ללא נפגעים, לאחר שיפרע את חובותיו ויגבה את ההלוואות שהעניק. במשימה הזו הם הצליחו. כעת נותר לתהות מה מחפש צביקה בארינבוים בחברת הגבייה הזו. עבור מה הוא שילם בעצם?



לבנק לפיתוח התעשייה יש שלושה נכסים עיקריים: קופת מזומנים של כ-300 מיליון שקל, תיק אשראי בהיקף של כ-400 מיליון שקל, ונכס מס בדמות הפסדים צבורים בסכום של כ-550 מיליון שקל. עבור כל החבילה הזו שילם בארינבוים 570 מיליון שקל. לכאורה, מדובר בעסקה נהדרת. אבל סימן השאלה העיקרי המרחף מעליה היא טיבו של תיק האשראי.



תיק האשראי כולל הלוואות שניתנו בעבר לכ-300 לקוחות שונים, ושמועד פירעונן יגיע בשנים הקרובות. כמה מתוך סכום זה יצליח בארינבוים לגבות?



שלושת המתמודדים על רכישת הבנק קיבלו בשבועות האחרונים נגישות לספרי הבנק ולתיקי ההלוואות שלו. הם ואנשי הבנק הם היחידים שיודעים להעריך את כושר הגבייה שלו. אם יצליחו לגבות 90% מהחוב - הרי שזוהי עסקה טובה ודי בה כדי להצדיק את המהלך. אבל כנראה שבארינבוים מתכוון לבצע מהלך נוסף - שימוש בנכס המס של הבנק. כדי ליהנות מנכס זה בארינבוים צריך לפתח פעילות פיננסית. הוא יכול לעשות זאת באמצעות בניית בית השקעות או פעילות פיננסית אחרת, או באמצעות מכירת הנכס לגוף פיננסי אחר.



לפני חודשיים יצא לאור ספר של אמנון ז'קונט, חבר קרוב של רענן כהן, הסוקר את פרשת הקריסה של הבנק. מסקנתו העיקרית של ז'קונט היא שהבנק נפל קורבן למאבקי כוח בין בנק ישראל למשרד האוצר, שהביאו לנפילתו. זוהי ראייה נכונה אך חלקית של המצב. הבנק קרס בראש ובראשונה מכיוון שנוהל בצורה גרועה. הסיבה השנייה לקריסת הבנק היא העובדה שכבר אין מקום לבנקים קטנים מהסוג הזה בישראל.



15 בנקים קטנים שפעלו כאן עד לפני עשור נמחקו ממפת הבנקאות הישראלית, אם בגלל קריסה (הבנק למסחר והבנק לפיתוח התעשייה) ואם בשל מיזוגים עם בנקים גדולים יותר. אילו לא היו נמחקים אז, הם היו נמחקים בהמשך. הבנק לפיתוח התעשייה מסיים כעת את תפקידו, והופך מעתה לפלטפורמה לפעילויות של פיננסייר צעיר. סביר להניח זהו רק צעד ראשון לקראת מהלך משלים בשוק ההון הישראלי שיגיע בהמשך.