האם בנק ישראל התחיל לחשוש מאינפלציה ?
"אמנם האינפלציה עדיין ביעד: 2.9% ב-12 החודשים האחרונים, ו-2.3%. ל-12 החודשים הבאים (מגולמת באג"ח), אמנם המדדים בחודשים הקרובים צפויים להיות נמוכים (להערכתנו: 0% בנובמבר ו-0.2% בדצמבר), אך בשנה הבאה הסביבה האינפלציונית עשויה מאד להתחיל להרים ראש ולהערכתנו תגיע ל-2.7%", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.
בנק ישראל כבר לא מוכן למשוך יותר, למרות שיכול היה לסחוב עוד כמה חודשים על רקע מדדים נמוכים, טוב עשה שהביא לסיום אי הוודאות והלחצים.
הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים שלאחר מכן (מסוף 2010 והלאה) עלו אל מעל 3% (מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל) ואנחנו יודעים שאינפלציה נראית קלה לשליטה כשהיא נמוכה, אך כשהיא פורצת זה כבר לא פשוט כלל ושוב, טוב עשה בנק ישראל שהעלה אותה. בין הגורמים שילחצו על האינפלציה יהיו עליית מחירי הסחורות בעולם, העלייה החדה בכמות הכסף הנזיל, עליית הביקושים וכעת גם העלייה ממתוכננת במחירי המים בישראל.
השקל נחלש והקל על הבנק בהעלאת הריבית
בעשורים האחרונים נפתחו משקים רבים בעולם לשוק החופשי ובין היתר ניידו את המטבעות המקומיים. המשבר האחרון טרף את הקלפים: החשש מניוון ענפי הייצוא החזיר את שוק המט"ח העולמי שנים לאחור, "כל אחד לביתו", בנקים מרכזיים החלו נלחמים אחד בשני, מי יהיה זה שיצליח להחליש יותר את המטבע שלו.
זאת גם במחיר של עליית מחירים, גם במחיר של פגיעה בצרכנים, גם במחיר של פגיעה ביבוא, גם במחיר של פגיעה בהשקעות בחו"ל, גם במחיר של גלגול הסיכון לבנק המרכזי, והכל כדי שהייצוא לא יפגע.
גם כשהגיעה ההתאוששות לא היה מוכן אף בנק מרכזי להיות הראשון שמשחרר וממש כמו מתוך תורת המשחקים כדור השלג החל מתגלגל, "שקודם הם ישחררו". בנק ישראל מגלה בגרות ואחריות עולמית כשהוא יודע להניח לשקל לנפשו זאת בעת שבעולם ממשיכים לדחות את ההעלאות (בארה"ב מגולמת העלאה לא לפני אוגוסט 2010).
לא חייבים לפחד מהתחזקות השקל
סבסוד הגידור של עסקאות מט"ח על ידי בנק ישראל לא בהכרח טוב למשק, יצוא צריך להיות כדאי כלכלית, סבסוד עלול לעכב התייעלות ולפגוע בתהליך האבולוציוני של החברות. מצד שני שקל חזק יאפשר לחברות הישראליות לצאת ולהשקיע בחו"ל, לרכוש קווי יצור, חברות, נדל"ן, חומרי גלם, מתחרים וכו'...
יש עת לכל דבר, אולי עכשיו זה הזמן לוותר קצת על הייצוא ולבצע קניות בחו"ל? בנק ישראל עשה כבר מעל ומעבר להחליש את השקל ולתמוך ביצואנים, עדות לכך היא החלשות השקל מול 6 המטבעות המובילים בעולם (למעט הדולר) (מדד ה-dxy). היצואנים צריכים להגיד תודה לכולם ולחזור לפעילות רגילה, זהו המשבר נגמר, הגיע הזמן לטפל בדברים אחרים.
הריבית הריאלית שלילית
גורם נוסף שלחץ להעלאת הריבית הייתה הריבית הריאלית השלילית, וככזאת אינה בריאה ועשויה לגרום לעיוות מחירים כלפי מעלה ויצירת בועתיות. העלאת הריבית תמתן את הסיכון הנ"ל ותגביר את היציבות הכלכלית במשק.
נתוני התוצר ושיפוע העקום - לחצו לעלות
נתוני הצמיחה של המשק ברבעון השלישי (2.2% במונחים שנתיים) מעודדים ומקטינים את פער התוצר, שיעורי האבטלה אמנם עדיין גבוהים, אך אין מה לעשות, הם מגיבים מאוחר יותר. שיפוע עקום התשואות של האג"ח הממשלתי אותת גם הוא כי המשקיעים מצפים להעלאות ריבית חדות, ואין טעם להגביר את אי הוודאות.
אנו מאמינים כי העלאת הריבית נדרשה, אף כי ממש לא היינו בטוחים אם לבנק ישראל יהיה את האומץ לעשות אותה.
אנו מעריכים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לינואר 2010 על-1% ומעריכים כי עד לסוף 2010 זאת עשויה להגיע אף ל-3%.
הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.
אמיר כהנוביץ מכלל פיננסים: "בנק ישראל העלה את הריבית ל-1%. טוב מאד !!!!"
TheMarker Online
24.11.2009 / 10:22