ועדת האתיקה של ועד מחוז תל אביב החליטה אתמול ברוב דעות להעמיד לדין משמעתי את עו"ד דן מרידור בנוגע להסכם שכר הטרחה שעשה עם ארקדי גאידמק. מרידור ייצג את גאידמק בשימוע שנערך לו לקראת משפט בנוגע לעבירות הלבנת הון לכאורה בסניף הירקון בבנק הפועלים.
לפי התלונה שהגישה תנועת אומ"ץ בסוף ינואר השנה, מרידור פעל בניגוד לחוק בהסכם שכר הטרחה עם גאידמק, כשטיפל בתיק הלבנת ההון שלו. ההסכם - שהיה ככל הנראה טיוטה שלא ניתן לה בסופו של דבר תוקף חוזי - קבע כי מרידור יקבל מקדמה בסך 600 אלף דולר ובונוס של 5 מיליון דולר אם בסופו של דבר יוחלט, לאחר השימוע, שלא להעמיד לדין את גאידמק.
סעיף 84 א' לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט". גישת מרידור היא שיש לפרש את הסעיף בצמצום כלשונו: שכר טרחה אינו תלוי בתוצאות המשפט הפלילי. לעמדת מרידור, ניתן ומקובל להתנות שכר טרחה בתוצאות שימוע. בסביבתו הדגישו כי העמדה המקובלת במקרים כאלה היא "שהכל מותר, אלא אם כן אסור". טענה נוספת שיכולה לעמוד לטובת מרידור היא שהשימוע נולד לאחר חקיקת החוק האוסר להתנות שכר טרחה בתוצאות משפט פלילי, כך שלא ייתכן שהחוק מכוון גם לתוצאות שימוע.
בכל אופן, עם חזרתו לחיים הפוליטיים עזב מרידור את עבודתו המשפטית. אין חולק כי משרד חיים צדוק ושות', שבו עבד, ושני עורכי דין נוספים שעבדו על התיק, קיבלו 600 אלף דולר מגאידמק, כשהחלק הארי הגיע למשרד צדוק.
ההחלטה התקבלה על פי רוב של 7 חברים, בניגוד לעמדתם של 5 מחברי ועדת האתיקה, שסברו כי אין המדובר בעבירה משמעתית, שכן עדיין לא התקבלה הלכה לגבי התניית שכר טרחה בתוצאות שימוע.
עו"ד צביקה אגמון, פרקליטו של השר מרידור, מסר בתגובה: "אני סבור שאין בתלונה דבר, לא בפן המשפטי ולא בפן העובדתי. התלונה הזו מיותרת ואנו נפעל לשכנע בכך את חברי בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין".
לשכת עורכי הדין החליטה להעמיד לדין משמעתי את דן מרידור על שכר הטרחה שקיבל מגאידמק
נורית רוט
24.11.2009 / 13:16