בתעשיות הקלאסיות המשבר עדיין בעיצומו

>> לאחר תקופה טראומטית ליצוא הישראלי, נתוני החודשים האחרונים אכן עשויים לעורר אופטימיות: מאז מחצית השנה עלה היצוא התעשייתי בכ-12.5%. עם זאת, בחינה מדוקדקת יותר עשויה להפחית את מידת האופטימיות, שכן סיפור התאוששותו של היצוא הוא סיפור התאוששותם של ענפי ההיי-טק.

כך, כאשר בודקים את נתוני היצוא ללא ענפי ההיי-טק, הגידול של ספטמבר-אוקטובר נמחק כליל. קשה במיוחד הוא מצבה של התעשייה הקלאסית (תעשיות המזון, העץ והריהוט, הטקסטיל וההלבשה, הנייר והדפוס). בענפים אלה ממשיכה הנסיגה, כאשר מאז תחילת השנה נרשמה ירידה של 14%. יהיו שיטענו כי המשק הישראלי הפתוח עובר תהליך כואב אך בריא כאשר הוא מזקק את יתרונותיו היחסיים וממקד את משאביו לענפי ההיי-טק. עם זאת, מדובר במהלך מסוכן, שכן משק אינו יכול לבסס את צמיחתו התעשייתית על ענפים בודדים, בדיוק כפי שתיק השקעות אישי אינו יכול להתבסס על סוג מניות אחד.



ענפי הייצור הקלאסיים, למרות משקלם הנמוך ביצוא, הם המעסיק הגדול ביותר בתעשייה ומעסיקים כ-34% מהעובדים בה. ענפים אלה מתאפיינים בשולי רווח נמוכים באופן יחסי כך שהפגיעה בכושר התחרות, כתוצאה מהתחזקות השקל בשנים האחרונות, באה לידי ביטוי בחיתוך בבשר החי - בהפסד עסקות ליצוא. תעשיות אלה עברו בשנים האחרונות תהליכי התייעלות כואבים שתחילתם בביטול שעות נוספות ומשמרות לעובדים, המשכם בהעברת פעילויות לקבלני משנה בחו"ל שאינם מושפעים משער הדולר, וסופם בפיטורי עובדים, העברת קווי ייצור לחו"ל ואף הפסקת יצוא וסגירת מפעלים.



כך, משקלם של הענפים הקלאסיים ביצוא התעשייתי המשיך לרדת בשיעור חד מכ-7% בתחילת 2009 ל-4.8% באוקטובר 2009, כאשר לפני כעשור היה משקלם של ענפים אלה ביצוא התעשייתי כ-11%. השחיקה המתמשכת בכושר התחרות של ענפים אלה, הן ביצוא מול המתחרים בעולם והן בשוק המקומי מול יבוא מתחרה זול, הביאה למגמת נסיגה בתפוקתם. כך, מתחילת 2008 נרשמה ירידה מצטברת של כ-7.5% בתפוקת התעשיות המסורתיות. בתעשייה כולה פוטרו מהרבעון השני של 2008 יותר מ-23 אלף עובדים, כאשר סקרי הציפיות בתעשייה עדיין לא מדווחים על כוונה לשוב ולקלוט עובדים ברבעון הבא.



לצד סדרות של נתונים משקיים מעודדים, יש לזכור כי מצבו של שער החליפין עדיין מטיל צל כבד על יכולתה של התעשייה בכלל והתעשייה הקלאסית בפרט לשוב ולצמוח. מאחר שסל הצעדים המוניטריים לחיזוק שער הדולר ביחס לשקל מיצה עצמו, ולנוכח הציפייה להמשך היחלשות הדולר בעולם, יש למקד את המדיניות הכלכלית ל-2010 ביעד מרכזי אחד: חיזוק כושר התחרות של המשק הישראלי באמצעות טיפול בסביבת העלויות של התעשייה. זאת, במטרה לאפשר למשק את התנאים לשוב ולחזור לתוואי צמיחה וחשוב מכך - לשוב ולקלוט עובדים חדשים.



הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים