ב-2007 זה נראה כמו המריחה הגדולה. ועדת ברודט, שמונתה לבדוק את צורכי מערכת הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הגישה לממשלה דו"ח מהפכני. בדו"ח המליצה הוועדה כי תקציב הבטחון ייקבע מראש לעשר השנים הקרובות, וכי מערכת הביטחון תקבל תוספת תקציבית מובטחת של 100 מיליארד שקל בעשור.
46 מיליארד שקל מתוך סכום זה היו אמורים להיות תוספת תקציב ישירה, ועוד 30 מיליארד שקל היו אמורים לבוא ממקור מפתיע: התייעלות פנימית של מערכות הביטחון, בעיקר הצבא (שאר הסכום אמור להגיע מהסיוע האמריקאי). ועדת ברודט אף פירטה היכן אמור הצבא להתייעל. היא הצביעה על חוסר יעילות משוועת בתחומי הרכש והתפעול, ובעיקר בכוח אדם ובאגף השיקום. להערכת הוועדה, אפשר לחסוך כ-10 מיליארד שקל באמצעות ייעול של התהליכים התפעוליים בצבא. עיקר החיסכון, עם זאת, אמור היה להגיע מהתייעלות בכוח האדם, בשכר, בתנאי שירות ובגיל הפרישה.
ועדת ברודט הגישה את המלצותיה ב-2007, והן נוגעות לעשור - עד 2017. הוועדה קבעה כי הצבא צריך להגיש תוכנית התייעלות עד נובמבר 2007. תוכנית ההתייעלות של צה"ל הוגשה אתמול, בנובמבר 2009, איחור אלגנטי של שנתיים לפחות. לפחות, כי החלק העיקרי בהתייעלות עדיין לא נעשה: עד כה בדקה חברת מקינזי בעבור הצבא ומשרד הביטחון רק את החלק התפעולי, הקל יחסית. החלק הקשה - בדיקת תנאי השירות בצבא ומספר אנשי הקבע - עדיין לא התחיל. כפי שדיווח אתמול TheMarker, השלב השני והקריטי של תוכנית ההתייעלות יתחיל להיבדק רק ב-2010.
בשנתיים שבהן ישבו הכל והמתינו שהצבא יעמוד בתנאים שהציבה לו ועדת ברודט, היו רבים שגילו סקפטיות. העובדה שנאסר על מקינזי לבדוק את תחומי כוח האדם והאיחור הניכר בהגשת התוכנית העלו ספקות סביב השאלה אם משרד הביטחון והצבא מתכוונים ברצינות להתייעל.
כיוון מבטיח
התשובה, כאמור, הגיעה אתמול, ובסך הכל היא מפתיעה לטובה. יש התייעלות, פחות או יותר בהיקפים שועדת ברודט חזתה - כ-10 מיליארד שקל בעשור בחיסכון תפעולי בלבד. שיעור ההתייעלות הממוצע במערכות שבדקה מקינזי הגיע ל-8%. לא היתה אף המלצת התייעלות של מקנזי שנדחתה. במשרד הביטחון אף גאים בכך שבכל תחום הגישה מקינזי כמה המלצות: קלות, בינוניות וכבדות. צה"ל בחר, בכל התחומים, ללכת רק על ההמלצות הכבדות ביותר.
חשוב מכך: יש כוונה, רצינית כנראה, לעמוד במתווה שקבעה ועדת ברודט. מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, התחייב אתמול פומבית כי מערכת הביטחון תגיע ליעד החיסכון של 30 מיליארד שקל עד 2017 ("משרד האוצר לא יכעס עלינו אם זה יקרה ב-2018"), ויהי מה.
מאחר שחלק הארי של תוכנית ההתייעלות, הצעד הרגיש של חיסכון בתחומי כוח האדם, עדיין לא התחיל, יש מקום לשאול אם אפשר להאמין לצבא. לא בטוח - אבל למשרד הביטחון אפשר, כנראה, להאמין יותר. למישהו במשרד זה נפל האסימון, כי ההצעה שהציעה ועדת ברודט למערכת הביטחון לא תסולא בפז: ברודט הבטיח לצבא ודאות מוחלטת לגבי התקציב שלו במהלך עשור. בלי קיצוצים, בלי פוילעשטיקים של האוצר, בלי המלחמה השנתית הרגילה על היקף התקציב של משרד הביטחון - מלחמה שתמיד נגמרה בגרירת ראש הממשלה לוויכוח לצורך הכרעה.
ניהולית, הוודאות שהבטיח ברודט לצבא היא נכס יקר ערך. כל כך יקר ערך, שמשרד הביטחון עצמו התעקש לפני חודשיים שלא לשבור את מתווה ועדת ברודט, גם כאשר הדבר עובד לכאורה לטובתו: התוספת של 1.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שאושרה בממשלה ניתנה כהלוואה - שתוחזר בשנתיים הקרובות. זאת כדי להבטיח שלא תהיה סטייה מהמתווה התקציבי השנתי שקבעה ועדת ברודט, לא למטה ולא למעלה.
בהתאם לרוח זו, במשרד הביטחון מתעקשים שהם באמת מתכוונים לעמוד ביעד החיסכון של 30 מיליארד שקל. שווה למערכת הביטחון לשלם את מחיר ההתייעלות הזו, בתנאי שתוכל להמשיך ולהתנהל בעשור הקרוב בוודאות תקציבית ותוך יכולת לנהל תהליכים לטווח הארוך.
מבחנן של הצהרות אלה יהיה ביישום. גם חברת מקינזי קובעת כי המלצותיה משפיעות על אלפי אנשים בצבא ובמשרד הביטחון ומחייבות שינוי בתרבות הארגונית. לא קל להטמיע שינויים כאלה, ולכן מקינזי ממשיכה ללוות את הצבא גם ביישום של תוכנית ההתייעלות. וזה עוד לפני שהגענו לחלק הרגיש והכואב באמת של התוכנית - ההשלכות שיהיו לה על כוח האדם בצבא ובמשרד הביטחון.
מבחן העשייה, לפיכך, עדיין רחוק - אבל לפחות הכיוון נראה מבטיח.