היום ייסגר מכרז הקרקעות הגדול במדינה - מכרז השוק הסיטוני בתל אביב. מעבר למחירים שיוצעו בו, תוצאותיו יענו במידה רבה על השאלה האם דהירת מחירי הנדל"ן של הזמן האחרון נבלמה, או שמדובר במגמה שתימשך גם בחודשים הקרובים.
מתחם השוק הסיטוני נמצא בין הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך בגין ושטחו 55 דונם. השטח שייך לחברת שוק סיטוני לתוצרת חקלאית בתל אביב, שבעלת השליטה העיקרית בה היא חברת תנובה (60%) שבשליטת קרן אייפקס וחברת מבטח שמיר. שאר הבעלות נחלקת בין בעלי דוכנים רבים שפעלו בעבר במתחם.
שני גופים נוספים שמחזיקים בבעלות על הקרקע הם עיריית תל אביב (25%) ומשרד עורכי הדין שרגא בירן, שמטפל בקרקע מהפן המשפטי כבר יותר מעשור. התוכנית שקידמו בעלי הקרקע מאפשרת בנייה של 320 אלף מ"ר, כאשר 275 אלף מ"ר מתוכם הם למגורים. לפי התוכנית האדריכלית הבסיסית, ייבנו 17 בניינים - ארבעה מגדלים ו-13 בניינים ונמוכים יותר - שבהם 1,800 דירות בסך הכל. כן ייבנו במתחם מרכז מסחרי ושטחים ציבוריים, לרבות מוסדות חינוכיים, מוזיאון לאמנות וחניון תת-קרקעי שיכיל כ-5,000 מקומות חנייה.
יוזמת אנשי ההיי-טק נכשלה
המכרז הוא למעשה גלגול שני להליך שהחל בקיץ 2008. אז עמד המכרז במוקד ויכוח ציבורי, לאור יוזמה של קבוצת רכישה להשתתף בו ולקלוט לתוכה אנשי היי-טק ושוק ההון בלבד. למפגש היכרות שקיימו ראשי הקבוצה הגיעו לא פחות מ-6,000 איש, שרבים מהם נרשמו לאחר מכן לקבוצת הרכישה שראשיה הבטיחו כי יזכו בקרקע.
מול יוזמה זו התייצבו ארגונים חברתיים ואף כמה מחברי מועצת עיריית תל אביב, שטענו כי הקבוצה מעודדת בידול חברתי ודרשו מעיריית תל אביב לאסור על השתתפותה במכרז. לבסוף היה זה המשבר הכלכלי שהוציא את האוויר מיוזמת אנשי ההיי-טק, מהוויכוח הציבורי ומהליך המכירה כולו, שהוקפא עד שהותנע במתכונת חדשה בספטמבר האחרון. סיטי בנק, המנהל עבור בעלי הקרקע את המכרז, הודיע אז כי המכרז יוצא שוב לדרך וקבע כי את ההצעות המחייבות יש להגיש עד ל-26 בנובמבר.
בשונה מתנאי מכרז המקורי שקבע כי יש לרכוש את כל המתחם בשלמותו, כעת ניתנה אפשרות ליזמים להגיש הצעות לרכישת כל המתחם או להגיש הצעות על חלק ממנו, זאת לאור היקף ההשקעה העצום במתחם, שמקשה אפילו על חברות גדולות לרכוש אותו.
מחיר הקרקעות עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל, סכום שאפילו לטייקונים הגדולים לא קל לגייס בימים אלה.
על פי ההערכות, יעדיפו המתמודדים להגיש הצעות לרכישת חלק המתחם, שיכלול את הבנייה המרקמית שבה 600 דירות במבנים נמוכים ובנוסף את המרכז המסחרי, מבני המשרדים ומבני הציבור.
הקבוצות בטוחות בעצמן
לאור היקפו של המכרז התגבשו בחודשים האחרונים חברות רבות בשלוש קבוצות, והן צפויות להגיש הצעות לרכישת המתחם. בראש הקבוצה הראשונה עומדת חברת הבנייה תדהר, שבעזרת משרד עוה"ד עמית פולק מטלון ושות' חברה לקבוצת חבס, לחברת בריטיש ישראל ולחברת הביטוח מגדל. מדובר בקבוצה מאוזנת, שכוללת את שתי חברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל ועוד שתי חברות שמתמחות בתחום המגורים, כאשר תדהר מביאה גם יכולות ביצוע.
קבוצה נוספת כוללת חמש חברות: שיכון ובינוי, אביב, אמות השקעות, יורוקום נדל"ן וקנדה ישראל. גם כאן מדובר בחברה מאוזנת שכוללת מומחיות בתחום המגורים, הנכסים המניבים והביצוע. הקבוצה השלישית כוללת שתי חברות ממשפחת גינדי - חברת האחים משה ויגאל גינדי וחברת גינדי השקעות שבשליטת מנור גינדי, אורי לוי ואייל פרידמן. קבוצה זו תחסר את חברת נכסים ובניין, שבחודשים האחרונים בחנה לעומק שיתוף פעולה עמם, ואף היתה אמורה להיות השותף הבכיר בקבוצה. אלא שאתמול הודיעה נכסים ובניין לבורסה כי היא החליטה שלא להתמודד במכרז.
לדברי מנור גינדי, העובדה שנותרו כעת בקבוצתם רק שתי חברות מהמשפחה היא יתרון גדול: "נכסים ובניין קיבלה החלטה פנימית שלא לגשת למכרז והכל נעשה באווירה טובה ואני רואה את המצב כעת כיתרון. העובדה שאנחנו הולכים כגוף אחד מלוכד היא היתרון היחסי שלנו, וזה עדיף על מצב של מספר רב של חברות שפועלות יחד וצריכות לחתום על הסכמי שיתוף בפרויקט שהוא גם כך מסובך מאוד לביצוע. לנו יש יכולת מכירה מהירה, ידע רב בעסקות משולבות ובנוסף הבאנו מומחים בינלאומיים ויחדיו גיבשנו פתרונות לנושאים ההנדסיים, כך שבעיריית תל אביב יתרגשו מהפרויקט שלנו".
בקבוצות האחרות בטוחים בעצמם לא פחות: "יש לנו פתרונות תכנוניים לפרויקט, שהוא מורכב מאוד. זה למעשה המומחיות שלנו. יחד עם משרד האדריכלים משה צור יש לנו תוכנית שתיתן פתרונות אורבניים מצוינים לאזור והחוכמה תהיה שהוא לא יהפוך לנטע זר", אמר אחד מבעלי השליטה בחברת אביב, דורון אביב.