דובאי היא לא ליהמן

המשקיעים האמריקאים בוודאי חשים הודיה לפחות למשך יום אחד היום - שכן נחסכה מהם כנראה נפילה חדה בשווי מניותיהם. הבורסות בארה"ב סגורות לרגל החג, אולם בשאר העולם המשקיעים מרטו את שערותיהם בבהלה.

ממשלת דובאי, הנסיכות הקטנה ורבת המגדלים שלחופי המפרץ הפרסי, הזהירה כי תיאלץ לדחות את פרעון חובותיה הענקיים של חברת ההשקעות שלה, דובאי וורלד. הבורסות באירופה, שפעלו היום פחות או יותר כתקנן, נסגרו בירידות של יותר מ-3%. הדולר זינק בסימן מובהק לבהלה בקרב המשקיעים המחפשים מקלט הרחק מהשווקים המתעוררים.

מדוע חובותיה של מדינה קטנה וחסרת חשיבות על הבמה הכלכלית העולמית מטלטלים את השווקים כל כך?

עולם הפיננסים היום הוא גלובלי באמת ובתמים. לבנקים במערב יש חשיפה ללווים במזרח, ולהפך. ולעשירי המפרץ וקרנות ההשקעה הנסיכויותיות, שנשלטות כמובן על ידי המשפחות העשירות במפרץ, יש המון השקעות ברחבי העולם, כולל בבנקים כמו סיטי, סטנדרד צ'רטרד, יצרניות מכוניות ואפילו בתי קזינו בלאס וגאס, כמו MGM מיראז'. הקשרים של החברות מהמפרץ לחברות פיננסים גרמו לירידות במניות הבנקים בעולם.

מאז משבר החובות של ארגנטינה ב-2001, לא היתה מדינה שעמדה בסכנה של חדלות פירעון בהיקף כזה. חובותיה של דובאי וורלד מסתכמים ב-59 מיליארד דולר - 75% מכלל החובות של ממשלת דובאי. החשש מחדלות פירעון מטיל צל על שכנותיה של דובאי, שסובלות מקשיים דומים, אולם גם על שווקים מתעוררים אחרים שנושאים סיכונים אלה ואחרים. המשקיעים שואלים את עצמם היום באיזה מקום בעולם מתקתקות פצצות זמן אחרות, ומדירים את רגליהם מכל מה שאיננו בטוח.

כיצד הגיעה מדינה עשירה לסף פשיטת רגל, בכלל? על ידי מינופה של בועת נדל"ן. במשך ארבע שנים בנתה דובאי מגדלים ואיים מלאכותיים, ונאלצה ללוות 80 מיליארד דולר כדי לממן אותם. אולם המשבר העולמי הביא לקריסה של 50% במחירי הנדל"ן. ובליבה של הקריסה של דובאי וורלד נמצאת אכן חטיבת הנדל"ן שלה, חברת בנייה בשם נקהיל, שנתקעה עם פרויקטים בלתי גמורים וחובות ענק - אותם חובות שבגללם דובאי ביקשה להקפיא פרעונות בחודשים הבאים.

הנפילות היום מעוררות חשש שנובמבר עלול להביא עמו מנה נוספת של משבר פיננסי - גלי הלם מאוחרים של המשבר הקשה של לפני שנה. האם נפילה של דובאי עלולה להיות שקולה בהשלכותיה לנפילתו של ליהמן ברדרס?

התשובה היא, ככל הנראה, לא. שווי הנכסים של דובאי וורלד הוא קרוב ל-100 מיליארד דולר, פחות משישית משווי הנכסים של ליהמן. ככל הנראה, הרכב המשקיעים החשופים לדובאי שונה ופחות קריטי לעולם הפיננסי מאשר הרכב המשקיעים שהיו חשופים לליהמן. לדובאי יש עדיין מקורות מימון ונזילות שלליהמן, בהיעדר סיוע ממשלתי, לא היה אותם.

ועם כל זאת, גם אם משבר דובאי יחלוף תוך ימים או שבועות, הוא מהווה תזכורת חזקה מאוד לגורם שהפיל את העולם הפיננסי לברכיו - עודף נזילות מטורף ורדיפה אחר חלום נדל"ן בלתי מציאותי.