אבי דומושביצקי: "החממות הטכנולוגיות הן רעיון טוב אך הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות"

לחממות הטכנולוגיות יש את אחד התפקידים החשובים ביותר בהיי-טק הישראלי, והוא לעזור לחברות צעירות, המונות בהתחלה כשני יזמים החמושים במצגת פוואר פוינט להביא רעיון תוך פרק זמן של שנתיים או שלוש בכדי אב טיפוס עובד. מבחינה עסקית, מטרתה של החממה היא להביא את החברה למצב בו היא יכולה לפעול באופן אוטונומי ולגייס כסף מהסקטור פרטי, כלומר לצמצם את הסיכון או להגדיל את הסיכוי, בשוואת סיכוי-סיכון המאפיין כל עסק. בכנס פורום מנכ"לי ההייטק של המי"ל, אשר נערך ביום חמישי האחרון הועלה נושא החממות לדיון מעמיק סביב הסוגיה האם החממות של שנת 2009 אכן הצליחו במשימה שלהן והאם הן אכן הצליחו לעזור לחברות שטיפחו במשך כשנתיים.

אבי דומושביצקי, שותף בקרן הון הסיכון באטרי ונצ'רס מתח ביקורת חריפה מאוד על התנהלות החממות בשנים האחרונות, כאשר עיקר הביקורת היא סביב היעדים שקבעה מינהלת החממות ודרך ההתנהלות שלהן, אשר אינה עומדת בקו ישר עם הצרכים של התעשיה. דומושביצקי אומר כי לדעתו החממות החלו כרעיון טוב של המדינה, וזה עדיין רעיון טוב, "אבל הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות".



"מינהלת החממות מבלבלת בין הדרך ובין המטרה ומרוב מטרות שהיא קבעה לעצמה לא ניתן להשיג כלום. בעוד שקרנות הון הסיכון אומרות לחברות הסטארט אפ להתמקד, המדינה לא עושה כך. אין לי מושג מה היתה המטרה המקורית של הקמת מינהלת החממות, אבל היא היתה צריכה להיות שטילת זרעים ליצירת תעשייה ומקומות עבודה. במסגרת החממות, המדינה לא צריכה לדאוג לבניית ידע וקניין רוחני, לא צריכה לטפח את הפריפריה ולא לעשות רווח הוני ממניות. המדינה צריכה לדאוג ליצור מקומות תעסוקה וזהו".



דומושביצקי, בעברו היזם של חברת סי ברידג', אשר נמכרה והפכה לרבות הימים מרכז הפיתוח של נוקיה סימנס בישראל, הוסיף כי התפישה לפיה מכירה של קניין רוחני לחברות זרות מוציאה את ישראל פראיירית הינה שחצנית. "כמות הידע שחוזרת לתוך המדינה חזרה עם הקמה של מרכזי פיתוח זרים, לדוגמא כאלו של אינטל, סיסקו ואחרות. בנוסף, היכולת להבין כיצד עובדות חברות רב לאומיות מביאה ליצירת דור חדש של יזמים שמקבלים המון המון ידע חזרה".



דומושביצקי ציין כי כמות חברות החממה בכל חממה הינה גדולה מדי, מה שיוצר חוסר מיקוד ופוגע בהצלחה של החברות בטווח הארוך. "לחשוב כי כמה שיותר חברות יותר טוב הינו שגוי, הסיבה לכך היא שחברה צריכה להיות מטופלת ונעזרת בידי המשקיעים שלה. אין דרך בעולם שמנהל חממה או מנהל קרן יצליח להבין מה קורה ב-18 חברות שהוא מכניס לפורטפוליו שלו כל שנה. זה בלוף שאנחנו מרמים את עצמנו. המדינה צריכה לדעת שאם לא יוצא כלום מחברה תוך פרק זמן מסוים יש להרוג אותה כשהיא צעירה, בשביל לעשות כך יש להפסיק את הציניות".



דומושביצקי גם מתח ביקורת על הדרך בה מחליטה המדינה למנף את הכספים: "מודל המינוף הוא הקטליזטור הגדול ביותר לציניות כנגד המדען הראשי. אם אנחנו צריכים להביא כ-800 אלף דולר לכל 100 אלף דולר שמביאה המדינה, במקום זה אולי כדאי לשנות את היחס לאחד לאחד".



יוסי סמולר, ראש מינהלת החממות במשרד המדען הראשי במשרד התמ"ת, אשר נכנס לתפקידו לפני מספר חודשים, פתח את נאומו כאשר אמר כי לא בא בכדי לתחזק את את המערכת הקיימת, אלא לשמר אותו. לדבריו, לא תמיד קל לשנות את מה שרוצים לשנות במערכת אולם המטרה תישאר לתמוך בחברות מסוכנות עבור הסקטור הפרטי.



לדברי סמולר, "חברה או מיזם שיכולים להשיג כסף בשוק הפרטי, כדאי שינצלו זאת, שכן אנחנו מתמקדים במיזמים שאין להם אלטרנטיבה אחת לגיוס כספים. השנה, כמו בשנה הנוכחית, תקציב החממות יעמוד על 179 מיליון שקל. בסופו של דבר המדד שלנו להצלחה היא יכולת גיוס הכספים של חברות בוגרות, כלומר אם כמה כסף מצליחה חברה לגייס בתום תקופת החממה. אחד הדברים שבכוונתנו לבחון היא הכדאיות למעבר לאשכולות של חמומות העוסקות בתחום מסוים שיהיו מרוכזות גיאוגרפית, כך שנגיע ליותר התמחות".



כמו כן אומר סמולר כי משרד המדען הראשי בוחן את האפשרות לחייב את החממות להשקיע את המימון המשלים, בגובה 15% מהמענק הממשלתי בידי החממה ולא בידי היזם, כפי שנהוג היום.



עופר שלו, מנכ"ל חברת המכשור הרפואי רידנט נובה, אשר החלה את דרכה כחברת חממה המשיך את הביקורת נגד החממות, אשר החל דומושביצקי, אולם הפעם מנקודת ראות החברה ולא המשקיע הפרטי. בשונה גופים האחראים להביא כסף לחברות הסטארט אפ, לדוגמא מתווכים פיננסיים שונים, שכל אחד מהם ממוקד בתחום ועובד עם מספר משקיעים המתמקצעים בתחום מסוים, החממות הטכנולוגיות לא ממוקדות עסקית.



לדבריו שלו, "כמו שלכל פיינדר (מתווך פיננסי המחפש כספי השקעה עבור החברות) יש העדפות השקעה וקבוצה של אנג'לים אשר איתם הם עובדים, כך גם לחממה צריך להיות מיקוד. אני לא מכיר את הגאון שמסוגל לנהל 20 חברות סטארט אפ שכל אחת בתחום אחר. חממה שעוסקת בתחום מסוים, עובדת עם משרד פטנטים אחד המתמחה בתחום מסוים, לדוגמא מכשור רפואי, וכך גם מועדון המשקיעים של החממה ומוממחי השוק העובדים עמה צריכים להיות ממוקדים. כמו כן, טוב תעשה חממה אם תקנה כלים ניהוליים ליזמים. מנהלי החממות לא באמת יושבים עם החברות שלהם בתחום השיווקי והניהולי תפעולי של החברה".