רשומון במדבר: שלוש השקפות על אפקט דובאי

ניו יורק טיימס

>> דובאי או לא דובאי - זאת השאלה. מעין שמיטת חובות של דובאי אינה, בפני עצמה, סיפור כה גדול. אך מי מסתמנת כדובאי הבאה? מה מבשר האות הזה לגבי השלב הבא במשבר הכלכלי?



עד כמה שאני יכול לומר, אפשר לבחון זאת משלוש נקודות מבט שונות. שלושה סיפורים, אם תרצו, לגבי המשמעות של דובאי.



ראשית, יש נקודת ההשקפה הגורסת כי זהו תחילתו של גל שמיטת חובות של ממשלות ברחבי העולם, וכי דובאי מסמלת את סוף יכולתן של הממשלות להילחם בהאטה על חשבון הגדלת הגירעון בתקציב. למיטב הבנתי, בנקודת השקפה זאת תומכים אנשיו של הכלכלן נוריאל רוביני.



לחילופין, ניתן לראות זאת פשוט כקריסה נוספת בשוק הנדל"ן. אתם יכולים להתייחס לדובאי וורלד כדבר שגרתי בעליל, על אף הבעלות הממשלתית; אפשר גם להתייחס לאיחוד הנסיכויות בשלמותו כאל משקיע נדל"ן יצירתי שניצב בפני אותן בעיות כמו רבים שנקלעו למצב דומה. לבסוף, יש מי שמתייחס לדובאי כאל מקרה ייחודי. והאמת היא, שאכן מדובר בתופעה שאין לה מקבילה.



כרגע, אני נוטה לתמוך בשילוב של התרחיש השני והתרחיש השלישי. בינתיים, מחירי האג"ח של ארה"ב עולים, מה שמעיד על כך שהנעשה בדובאי לא הגביר את החששות מפני שמיטת חובות.



בכל מקרה, אנחנו ממשיכים לחיות בזמנים מעניינים.