>> "בשל חוסר התחרותיות בענף הסלולר בישראל, הציבור משלם לפחות כמיליארד שקלים מיותרים מדי שנה", כך קובע ד"ר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, בעבודה כלכלית שעשה עבור חברת הסלולר מירס.
זליכה טוען כי "הדבר גורם לפגיעה בתוצר השנתי בסך כולל של כ-4 מיליארד שקל מדי שנה, כתוצאה מהנזק שנגרם בשל כך לצריכה הפרטית ולהשקעה הפרטית". זליכה התבקש לתת חוות דעת כלכלית על שוק הסלולר, כדי להוכיח כי קיימת בשוק זה בעיית תחרות, וכי תמיכה במירס היא הפתרון לכך. מירס נמצאת בימים אלה בהליך של מכירה. קבלת הטענות שלה עשויות לעלות משמעותית את מחיר החברה.
מירס טוענת, באמצעות חוות הדעת של זליכה, כי היא החברה בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לעורר תחרות בשוק הסלולר, ה"אוליגפוליסטי", לטענתה. זליכה קובע שחוסר התחרות בענף הסלולר בישראל "הוא אחד הנזקים המשמעותיים ביותר למשק הישראלי ואחת הסיבות לפיגורה של כלכלת ישראל לעומת מדינות המערב. הכשל האמור ניתן לתיקון, למרות הדעה הרווחת כיום, לפיה לא ניתן ליצור תחרות גבוה יותר בענף הסלולר, אלא באמצעות הקמת רשת תקשורת חדשה נוספת, ברמה טכנולוגית גבוהה ואיכותית, שתוכל להתחרות ברשתות הקיימות של שלוש החברות הגדולות".
בחוות דעתו מוסיף זליכה: "כניסת רשת חדשה לענף תגביר את התחרות (שלמעשה כמעט שאינה קיימת כיום) ותוביל להוזלה משמעותית של מחירי השירותים לצרכן, ובכך תתרום לרווחת הצרכן, לשיפור בתוצר, להשקעות של מאות מיליוני דולרים וליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים".
מירס מבקשת להמשיך ולקיים פטור מאישורי בנייה למתקני גישה סלולריים, וזאת כדי להוזיל עבורה את הקמת הרשת החדשה שלה, אם זאת אכן תוקם. נציין, כי במשך שנים חברות הסלולר מתקינות אתרי אנטנות ללא הוצאת אישורי בנייה. חברות הסלולר עושות זאת באמצעות פטור שניתן לחברות מהוצאות אישורי בנייה במידה שהאנטנות קטנות - מה שמכונה הליך 'מתקני גישה סלולריים'. קיום הפטור גרם לכך שחברות הסלולר כמעט אינן בונות אתרי אנטנות רגילים אלא מקימות בעיקר 'מתקני גישה'- אנטנות קטנות. ב-2008 היו 81% מהאתרים הסלולרים שנוספו בישראל מתקני גישה.
הליך הפטור עורר את זעמם של ארגונים ירוקים ושל המשרד להגנת הסביבה שיצאו נגדו, שכן האנטנות הקטנות, או מתקני הגישה, מותקנות לרוב על גגות ומרפסות פרטיות. גם מבקר המדינה תקף בחריפות בדו"ח האחרון שלו את הפטור.
ל-themarker נודע כי באחרונה הורה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, למשרד הפנים לחייב את חברות הסלולר להוציא היתר בנייה לכל אתר שידור סלולרי.
הדבר נודע למירס "בדרך השמועה" כהגדרתה, והיא החליטה לפעול נגדו. לצורך כך שכרה החברה את שירותיו של משרד עורכי הדין יהודה רוה, שניסח מכתב ליועץ המשפטי בו הוא מבקש לקיים שימוע בנושא.
מירס טוענת כי הפטור נחוץ ביותר לחברה כדי שתוכל להקים רשת סלולרית חדשה, בדור שלישי, כמו שיש לחברות הסלולר האחרות. למעשה, זוהי ההצהרה הרשמית הראשונה של מירס שבכוונתה להפוך לחברה סלולרית בטכנולוגיית gsm, כמו שיש לסלקום, פרטנר ופלאפון. כחלק מביסוס טענותיה הכלכליות בדבר יכולתה לעורר תחרות בשוק הסלולר ביקשה החברה מזליכה לבצע עבודה כלכלית על שוק הסלולר בישראל.
המלחמה על הפטור למתקני גישה
מסמכו של עורך הדין רוה חריג, היות שהוא חושף את מאחורי הקלעים של תעשיית הסלולר וכיצד החברות פועלות מול גורמי השלטון. כדי להילחם בביטול הפטור, מירס לא רק שכרה את רוה וזליכה, אלא הזמינה עבודה הנדסית של מהנדס בטיחות הקרינה משה נצר. למסמך עשרה נספחים שונים. דומה כי גם במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, חברות הסלולר אינן חוסכות משאבים במאבקיהם מול הרגולטור.
המסמך של מירס מעורר מחדש את הדיון הציבורי בצורך בקיום פטור 'מתקני גישה' שבאמצעותו חברות הסלולר מתקינות כיום אנטנות סלולריות מבלי ליידע את הציבור ומבלי לאפשר לו זכות התנגדות. מירס טוענת כמובן כי אסור לבטל את הפטור. לטענתה ההחלטה של מזוז לבטל את הפטור נעשתה ללא ללא הליך שימוע. מירס ביקשה ממשרד התקשורת לראות את ההחלטה אך נמסר לה מהמשרד כי מדובר בהחלטה "חשאית, שאינה מופצת אפילו בקרב פקידי המשרד".
מירס טוענת כי ביטול הפטור יפגע אנושות בחברה ובפוטנציאל התחרות בשוק הסלולר בישראל, היות שהחברה תלויה בפטור כדי להקים רשת סלולרית חדשה. באשר לנושא בריאות ואיכות הסביבה טוענת מירס כי יותר אנטנות משמען פחות קרינה. בנוסף, גורסת מירס שאם יבוטל הפטור, יוקמו אתרי אנטנות זרק סמוך לאוכלוסיות שאין להן את הידע או היכולת להתנגד להקמתן.
מסמך רוה חושף שלמירס יש כ-470 אלף מנויים ושהחברה השקיעה כ-1.5 מיליארד שקל בהקמת הרשת. עוד נכתב שהקמת רשת סלולר חדשה בישראל תעלה כ-200 מיליון דולר, וזו רק ההשקעה בציוד הרשת (מבלי רכישת התדרים א"ז). לבסוף, המסמך חושף גם את הנחיותיו החדשות של מזוז לגבי אנטנות בישראל. החל מ-9 בספטמבר 2009 מנחה מזוז את שר הפנים (בהתייעצות עם שר התקשורת), לנסח תקנות שיגבילו את תחולת הפטור ואת השימוש בו לנסיבות ומקרים חריגים בלבד.
"הציבור משלם כל שנה מיליארד שקל מיותרים עקב חוסר תחרות בסלולר"
מאת אמיתי זיו
29.11.2009 / 6:51