מדד תשואה מלאה.
מדדי מניות שמחושבים כך שבכל פעם שאחת המניות במדד משלמת דיווידנד, התמורה מושקעת בחזרה בקניית שאר המניות. זאת, בשונה ממדדי מחיר (price index), שבהם התמורה אינה מושקעת בחזרה. שיטת חישוב זו של מדדים נחשבת למשקפת באופן מדויק יותר את ביצועי המדד לאורך זמן.
מדד ת"א 25, למשל, הוא מדד תשואה מלאה. בכל פעם שאחת המניות מחלקת דיווידנד, הבורסה מחשבת את המדד כאילו הדיווידנד שימש לקנייה פרופורציונית של 24 המניות האחרות. במצב זה, חלוקת דיווידנד אינה מפחיתה את שווי המדד.
כל מדדי המניות והאג"ח בישראל הם מדדי תשואה מלאה (מדדי האג"ח מחושבים כך שהריבית שמחלקות האג"ח מושקעת מחדש ברכישת אג"ח נוספות). לעומת זאת, רבים מהמדדים בחו"ל מחושבים בשיטת המחיר. מדד דאו ג'ונס למשל, או מדד פוטסי 100 הבריטי הם מדדי מחיר, שבהם הדיווידנד אינו מושקע פנימה בחזרה.
שיטת החישוב של המדד משנה גם את אופן הפעולה של תעודות הסל וקרנות הסל (etf) שעוקבות אחריו. תעודות שעוקבות אחר מדד תשואה מלאה אינן משלמות דיווידנד למשקיעים, אלא משתמשות בו כדי לקנות מניות נוספות. לעומת זאת, בתעודות שעוקבות אחר מדדי מחיר, הדיווידנדים נצברים אצל מנהל התעודה ומשולמים מדי פעם למשקיעים (בדרך כלל פעם ברבעון או פעם בשנה).
שיטת החישוב השונה משנה לא פעם גם את התשואה שרואים לנגד עיניהם המשקיעים בתעודה. למדדי תשואה מלאה יש עוד יתרון: משום שהדיווידנד מושקע בחזרה, המשקיעים אינם מחוייבים במס עליו, ונהנים מאפקט של מס נדחה.
אם הכל כל כך ברור מדוע בכל זאת ישנם מדדי מחיר בעולם? ראשית, תשלום הדיווידנד הוא סוג של הכנסה שוטפת למשקיעים, וישנם משקיעים רבים שמעוניינים בכך.
שנית, גם למסורת ולהרגלים יש תפקיד. מדד דאו ג'ונס מחושב בצורה הנוכחית שלו כבר 120 שנה, ולא נראה שלמישהו יש רצון לשנות זאת. חברות שעורכות מדדי מחיר (למשל msci) מפרסמות בדרך כלל באתרי המידע שלהן חישוב שמראה מה היה עושה המדד אילו חושב בשיטה של תשואה מלאה.
ginzburg@themarker.com.ami
Total Return Index
עמי גינזבורג
29.11.2009 / 6:51