20 שנה אחרי: דאו ג'ונס מוביל על ניקיי ב-1,000 נקודות

>> יפן, 29 בדצמבר, 89'.



בארץ השמש העולה חגגו מיליוני תושבים את ה"עשור היפני" - שבו היא כבשה את העולם עם מכוניות, טלויזיות, מכשירי ווקמן ומוצרי אלקטרוניקה אחרים. רגע לפני סיומו של העשור, נגע מדד ניקיי 225 היפני בשיא הזמנים - 38,916 נקודות. דאו ג'ונס האמריקאי רק החל להשתקם מהמפולת של 87', והגיע בסוף דצמבר 98' ל-2,753 נקודות.

ארה"ב, 30 בדצמבר 99'.



בועת הטכנולוגיה מתנפחת לממדים מבהילים, וארה"ב סוגרת עשור של צמיחה מהירה וזינוק חסר תקדים בשוק המניות. ערב סיום העשור נוגע הדאו ב-11,500 נקודות ושבועיים לאחר מכן הוא יקבע שיא חדש: 11,722 נקודות, שאליו יחזור רק לאחר שש שנים.



יפן, לעומת זאת, סוגרת עשור של מיתון, דיפלציה ובעיות כלכליות קשות. בועת הנדל"ן התפוצצה, שוק המניות קרס, וניקיי סוגר את העשור ב-18,934 נקודות.



ארה"ב, 25 בנובמבר 2009.



אמריקה עדיין מלקקת את פצעי "המשבר הגדול ביותר זה 80 שנה". שיעור האבטלה מטפס ליותר מ-10%. הממשל תוהה מהיכן יביא את מיליארדי הדולרים לתוכניות התמריצים, אל בשוק המניות יש אופטימיות. חודש מתום העשור דאו ג'ונס נעצר ב-10,400 נקודות.



ויפן? גם היא מלקקת את פצעי המשבר הגלובלי, ושואלת את עצמה: "מתי תשוב הצמיחה? מתי תתאושש הכלכלה? מתי נשוב להיות (לפחות מבחינה כלכלית) מעצמה? חודש לפני סיום העשור מדד ניקיי 225 עדיין מדשדש סביב 9,400 נקודות - 1,000 נקודות מתחת לדאו ג'ונס.



בסיכום של 20 שנה: דאו ג'ונס תפח ב-280%, מדד ניקיי קרס ב-76%. והשאר כתוב בספרי ההיסטוריה. כלומר, בוויקיפדיה.