הדרך שעברו האחרים כלאב ממכון העתקות לעיצוב נעלים טרנדיות

ברחוב דיזנגוף עמוס חנויות הנעליים ובחנויות הנעליים במתחם גן החשמל בת"א יש נציגות מעוצבות שמקורן אולי יפתיע את רוכשי הנעליים. הן לא מגיעות מסטודיו אורבני בדירת גג תל-אביבית בה שוקד על נעליו מעצב צעיר וטרנדי התואם לסטריאוטיפ, כי אם מסטודיו ירושלמי במושבה הגרמנית בו שוקד על נעליו המעצב אד"י כלאב, איש משפחה דתי בן 48, אשר החל את הקריירה שלו רק בשנים האחרונות.



הנעליים מגיעות מחנות הדגל בשם הפשוט-"נעליים" הנמצאת בעמק רפאים בירושלים, אותה מנהלים בארבע השנים האחרונות אד"י כלאב ואחיו בנצי (46). השניים מנהלים ב-20 שנה האחרונות גם מכון העתקות שבבעלותם. לאחר שנים של עבודה במכון החליט לפני כשמונה שנים אד"י ללכת אחר ליבו וללמוד עיצוב נעליים.



בנצי כלאב אומר כי כנראה לאביהם היתה השפעה על דרכו של אחיו אד"י. "אבינו ז"ל היה יהודי דתי שרק בגיל בגיל 40 התחיל ללמוד", מספר בנצי, "הוא למד באוניברסיטה העברית מקרא, ובאופן עצמאי לימודי רבנות, כי הוא החליט שהוא הולך להיות רב בישראל. הוא למד, נבחן אצל הרבה עובדיה יוסף, לקח את התעודה, הניח אותה בארון ולא נגע בה כל ימי חייו. הוא למד בשביל הנפש ואנחנו כנראה ספגנו את זה".



"גם אד"י החליט ללכת ללמוד בגיל 40", מספר בנצי, "אצלו זה היה עיצוב נעליים. יש לו נגיעה לתחום העיצוב משנים קודמות - הוא היה מעצב את הבתים שגר בהם, העניין בער בו ולבסוף החליט ללמוד באופן מקצועי". אד"י פנה ללמוד עיצוב נעליים בבית הספר אקילס, שמאז נסגר, והתחיל לייצר בעצמו. האחים ראו כי טוב והחליטו לפתוח חנות.



100 אלף שקל להשקעה משכו האחים ממכון ההעתקות, העסק הראשוני שלהם. "היינו צריכים לשכור חנות ולשלם ליצרנים" אומר בנצי, "את כל השאר שנינו עושים. אנחנו כמו בעל ואישה, אד"י מתעסק בצד העיצובי ואני בצד הלוגיסטי, השיווקי ובחשבונאות. אנחנו גם המוכרים בחנות".



המחזור השנתי מסתכם ב-200 אלף שקל לשנה. לדברי בנצי, ההשקעה הראשונית הוחזרה כמעט כולה והעסק נמצא במצב מאוזן, ללא רווחים עדיין. את המיתון לא הרגישו במיוחד בעסק, לדברי בנצי.



לאחר שפתחו את החנות בעמק רפאים לפני כשלוש שנים, התחילו האחים להסתובב ולשווק בין החנויות הנוספות בעיר. בנצי אומר כי השמועה החלה להתגלגל והגיעו בקשות למכור את הנעליים בחנויות נוספות בירושלים ובת"א.



"כשאתה מוציא מוצר טוב ויפה זה הולך", מסביר בנצי, "אנשים שומעים עלינו, מגיעים לראות וככה מזמינים נעליים. פרסום זה דבר יקר, כמעט ולא פרסמנו. צריך להשקיע כל כך הרבה כדי שהפרסום ישתלם ואני חסיד של מפה לאוזן. גם לת"א הגענו מפה לאוזן. כמעט בכל חנות בדיזנגוף בת"א יש לנו נעל אחרת, ורק מפה לאוזן". בין החנויות איתם עובדים האחים כלאב נמנות גם גרטרוד, ברכה בראון, פראו בלאו ואימומה.



את הידע העסקי שלהם למדו האחים תוך כדי עשייה, כך מספר בנצי. "הלימודים שלמדתי בעבר היו בתחום ההנדסה בכלל. לשנינו לא היה ידע עסקי, רכשנו אותו בשתי ידנו, למדנו תוך כדי ניסיון" הוא אומר. "אנחנו גם מחנכים את הילדים שלנו שבתור דתי אתה יכול להיות כל מה שתרצה. גם מעצב נעליים. אפילו בגיל מאוחר יחסית, כי זה דבר שמתבשל בך. אד"י כבר היה אבא, איש משפחה ואיש עסקים, עם מבט שונה על החיים והמניע היה אחר. הנעליים מדברות בעד עצמן".