>> ח"כ נחמן שי (קדימה) קיבל מהמדינה ב-13 השנה האחרונות פנסיה של כ-3.1 מיליון שקל בשל כהונתו כדובר צה"ל ב-1989-1991. גמלה זו מתייחסת גם לכל שנות שירותו קודם לכן במגזר הציבורי: ברשות השידור, במשרד החוץ, בגלי צה"ל ועוד. מחישוב שערך themarker עולה כי מדובר בפנסיה חודשית של כ-20 אלף שקל. גמלה זו מתייחסת ל-28 שנות עבודתו בשירות הציבורי.
כיום מקבל שי מהמדינה כ-53 אלף שקל בחודש. סכום זה כולל שכר של ח"כ בגובה של 33,259 שקל ואת הפנסיה הנ"ל.
לשי השתלם להתגייס לצה"ל ב-1989 משתי סיבות: האחת, שכרו הקובע לפנסיה הוכפל ויותר לעומת שכרו ברשות השידור. שכרו לפנסיה הוא לפי דרגת הייצוג שקיבל (תא"ל) - כ-40 אלף שקל בחודש, בעוד ששכרו דאז ברשות השידור ובמשרד החוץ היה פחות ממחצית מכך. השנייה, הוא החל לקבל את הפנסיה ב-1996, בהיותו בן 50. אם היה נשאר ברשות השידור, שבה עבד קודם לכן, היה מקבל את הפנסיה רק בעת הפרישה - בגיל 65.
לפני תנאי הצבא ולפי דרגת שכר של תא"ל לצורך קבלת הגמלה, היה עליו לצבור שמונה שנות שירות בצה"ל. ואולם מאחר שהוא שימש בתפקיד דובר צה"ל רק שלוש שנים, ואז יצא לחופשה בת ארבע שנים ו-11 חודשים שבמהלכה המשיך להפריש כספים לגמלה. רק בתום התקופה (שלוש שנות כהונה וחמש שנות חופשה) התאפשר לו לקבל את הגמלה. למעשה הוא היה בחופשה יותר מאשר כיהן בתפקיד שזיכה אותו בפנסיה נחשקת.
בעבר עובדים בשירות המדינה שנהנו מפנסיה תקציבית ועברו לשרת בצה"ל או במשטרת ישראל, גררו את תנאי הפנסיה שלהם לתפקידם הצבאי או המשטרתי. כך הם הצליחו להכפיל ואף יותר את השכר הקובע לפנסיה, שהוא השכר האחרון של הקצין או השוטר.
בתחילת שנות ה-90 מונה שי ליו"ר הרשות השנייה, אך לדבריו לא קיבל פנסיה מהמדינה בגין תפקיד זה.
שי אמר אתמול בתגובה כי "כל ההחלטות בעניין גמלתי נעשו ברשות ובסמכות. הייתי עובד רשות השידור מ-1968 וצברתי זכויות פנסיה. לאחר מכן הושאלתי למשרד החוץ, למשרד הביטחון ולצה"ל. ב-1987 פנה אלי הרמטכ"ל דאז, דן שומרון, והציע לי להיות דובר צה"ל. רשות השידור לא הסכימה להאריך את חופשתי בלא תשלום. צה"ל הציע לי תוכנית למשך שמונה שנים, לפי חוק המאפשר לחייל אנשים מעל לגיל 40 ובסופה הם יוצאים לגימלאות. מדובר בתוכנית שבה עברו מאות אנשים לפני ואחרי.
"הוכנה לי תוכנית שירות שבה היו מעורבים שומרון, סגנו דאז אהוד ברק, ראש אכ"א דאז מתן וילנאי, ראש מינהל הסגל דאז ירמי אולמרט והפצ"ר דאז אמנון סטרשנוב. כולם בדקו ווידאו שהכל תקין. לא אני ביקשתי להשתחרר מתפקידי כדובר צה"ל אלא הרמטכ"ל החדש דאז אהוד ברק בחר דו"צ אחר. לפיכך, במהלך תקופת החופשה בלא תשלום המשכתי להפריש מכיסי לרכישת זכויות פנסיוניות. התחלתי לקבל את הפנסיה רק מ-1996".
בשבוע שעבר סירב שי לפניית themarker לחשוף את הצהרת ההון שאותה הגיש ליו"ר הכנסת, הכוללת בין היתר דיווח על גמלתו. שי אמר כי "יש גבול בין חדירה לפרטיות לבין שקיפות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לפי רישומים שנמצאים בידי צה"ל, ח"כ נחמן שי שירת בקבע שמונה שנים, מתוכן ארבע שנים ו-11 חודשים בחופשה ללא תשלום. למשרת הקבע קיימת אפשרות לרכוש את תקופת החופשה כדי שתימנה לצורכי קצבה, וכך נעשה במקרה זה. לאור זאת, נחשבה כל תקופת החופשה של שי לצורך זכאותו לפנסיה. זכאות זו, לאחר שמונה שנות שירות בלבד, אושרה על ידי הגורמים המוסמכים באותה תקופה בצה"ל. לכן, זכאי שי לקצבת פנסיה מצה"ל".
נחמן שי מקבל פנסיה של תא"ל על אף ששימש דובר צה"ל רק 3 שנים
מאת צבי זרחיה
30.11.2009 / 7:00