על הכוונת: מקסיקו, סין, רוסיה ויוון

>> ב-25 בנובמבר, ערב חג הקורבן המוסלמי, פורסמו בדובאי שתי הודעות חשובות בעלות משמעויות מנוגדות עבור המשקיעים בעולם:

1. ממשלת דובאי הצליחה לגייס 5 מיליארד דולר מבנקים באבו-דאבי - המדינה האחות העשירה בנפט.



2. ארגון מחדש של החוב של שתי חברות ענק ממשלתיות - דובאי וורלד, וזרוע הנדל"ן שלה נח'יל. חובותיה של נח'יל נאמדים ב-3.5 מיליארד דולר, כשהחברה האם דובאי וורלד היא הערבה. החוב היה אמור להיפרע ב-14 בדצמבר 2009. על פי ההודעה, הפירעון נדחה לסוף מאי 2010, לכל המוקדם. בתגובה להודעה זו זינקו מרווחי הסיכון של נסיכות דובאי.



הגורמים למשבר



ראשית, מדובר בשלב נוסף, מאוחר יחסית - אך ככל הנראה לא האחרון - של משבר הנדל"ן העולמי והתנפצות הבועה הגדולה שהתפתחה בשוק הנדל"ן של דובאי. שנית, ייתכן שזהו ביטוי למלחמת הכוחות שבין הנסיכות האחות העשירה בנפט, אבו דאבי, לבין אחותה הענייה, דובאי - שמוסדותיה המעין-ממשלתיים מנוהלים בחוסר יעילות.



לדובאי אין הכנסות ישירות מנפט, ופעילותה מבוססת בעיקר על מתן שירותים פיננסיים, שירותי תיירות ונדל"ן - תחומים שנפגעו מאוד במשבר הכלכלי הגלובלי. ייתכן שממשלת דובאי בחרה לשמור את המקורות המעטים שיש עדיין ברשותה לשימושים הפנימיים של הנסיכות, ולא להחזר חובות למשקיעים זרים.



על-פי גישה זו, מעדיפה ממשלת דובאי להפיק תועלת מהזרמת כסף לכלכלת דובאי, ובפרט לחברות חשובות מבחינה אסטרטגית, ולספוג את הנזק שייגרם כתוצאה מדחיית פירעון החובות למדינות אחרות. לא ברור מדוע הושהתה בקשת הארגון מחדש של החובות עד לדקה ה-90, ולא טופלה מוקדם יותר השנה.



אלמנט ההפתעה



בתקופה האחרונה היו משוכנעים בשווקים הפיננסיים שממשלת דובאי - שהצליחה רק באחרונה לגייס בהצלחה כ-2 מיליארד דולר ממשקיעים זרים - תגבה את ההתחייבויות של החברות המובילות במדינה. חוסר הנכונות לפרוש רשת ביטחון להצלת פירעון האג"ח ב-14 בדצמבר 2009 של נח'יל מעלה ספקות ותהיות לגבי יכולתה ורצונה של דובאי לפרוע את החוב, ומעלה שאלות קשות לגבי היציבות הכלכלית של איחוד נסיכויות המפרץ והמדינות השכנות בכלל.



במבט רחב יותר, לדובאי חוב חיצוני בהיקף של כ-80 מיליארד דולר. מבחינת התזרים, לנסיכות ולחברות המעין-ממשלתיות שלה צפוי פירעון חובות בהיקף של כ-11 מיליארד דולר ב-2010 וכ-16 מיליארד דולר ב-2011. עם היקף כה גדול של חובות העומדים לפירעון ומימון מחדש, ציפו השווקים הפיננסיים להתנהגות טובה יותר של ממשלת דובאי, שעלולה למצוא את עצמה בקשיים רבים בהמשך.



בין הבנקים החשופים ביותר לדובאי נמנים סטנדרד צ'רטרד (standard chartered) ו-hsbc. סך החשיפה של בנקים אירופאים לדובאי נאמד ב-40 מיליארד דולר. גם משקיעים מדרום אפריקה, שהיו פעילים מאוד בדובאי, חשופים במידה רבה לחובות המדינה.



היציבות עומדת על הפרק



האירועים בדובאי עשויים להיות בעלי משמעויות מתמשכות בשוק האשראי העולמיים. אם אי אפשר יהיה לארגן את החוב מחדש והדברים יגיעו לכדי שמיטת חובות, מידת הנגישות של אזור המפרץ כולו לשוקי האשראי העולמיים עלולה להיפגע. יש בכך משמעויות מדאיגות לגבי מידת היציבות הכלכלית של איחוד נסיכויות המפרץ, הכולל את שבע הנסיכויות: אבו דאבי, דובאי, עג'מאן, פוג'יירה, ראס אל ח'ימה, שארג'ה ואם אל-קויון.



השווקים של מדינות המפרץ הגיבו בתחילה באופן שלילי ביותר, אך בהמשך החלו המשקיעים להבחין בין הקשיים הספציפיים של דובאי לבין האתגרים הכלכליים שעומדים בפני יתר מדינות המפרץ.



בראש ובראשונה, מדובר בתלות גדולה של הסקטור הפרטי במקורות מימון מהעולם לשם המשך פיתוח של השווקים המקומיים והכלכלה המקומית. מדובר ביתרת חוב שגדלה מכ-75 מיליארד דולר ב-2005 לכ-300 מיליארד דולר כיום. מאז 2008 זרמו התמורות הגדולות ממכירת נפט בעיקר לצבירת יתרות מטבע חוץ של הממשלות ולהקמת קרנות ממשלתיות, שעיקר עיסוקן הוא השקעה מחוץ לגבולות המפרץ. כלומר, כספים אלה לא הושקעו בכלכלות המקומיות. המשמעות היא שאם מידת הנכונות של משקיעי העולם להמשיך להלוות כסף למדינות המפרץ תקטן בעקבות משבר דובאי, תהיה לכך השפעה שלילית על הצמיחה בכל אזור המפרץ, ולכך עשויות להיות השלכות גם על שווקים נוספים.



ההשלכה על השווקים המתעוררים



במבט רחב עוד יותר, האירוע בדובאי מצטרף לרשימה ארוכה יחסית של מדינות המצויות עדיין במצב של "לחץ" פיננסי. לחצים אלה עלולים להתגבר אם הרתיעה מסיכונים אצל המשקיעים בשווקים המתעוררים תימשך, וכן בעקבות ההערכה שבשנה הקרובה תצטמצם מידת ההרחבה התקציבית במדינות רבות בעולם ותחזור לרמות נורמליות.



המדינות המתעוררות העלולות לסבול מהעלייה במידת הסלקטיביות של המשקיעים, כוללות חלק ממדינות מזרח אירופה, ובפרט המדינות הבלטיות - שמצבן הכלכלי עדיין לא יציב. מדינות נוספות שלגביהן עלתה מידת הדאגה לאחרונה כוללות את מקסיקו, שלה הופחת דירוג האשראי באחרונה, וסין - שבה סקטור הבנקאות, ובפרט מידת הלימות ההון שלו, מעורר דאגה.



אם משבר דובאי לא יירגע במהירות, קיים חשש גם לגבי מידת היציבות בשווקים של רוסיה, טורקיה וארגנטינה, זאת בדומה לאפיזודות קודמות שהיו במדינות אלה. גם יוון נמצאת ברשימת המדינות המצויות תחת איום.



הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. הטור פורסם בבלוג של בנק לאומי