>> ספרו של סרן קירקגור "מה יגידו שושני השדה", שיצא באחרונה בתרגום עברי בהוצאת רסלינג, בודק איך ניתן לנהל ובו זמנית לשמור על איכות חיים גבוהה. בשביל להצליח בחיים נחוץ בכל פעם מחדש לגעת בחיים, להתחבר לקיום הטבעי, הפשוט, שמתרחש מעצמו ואינו דורש כל מאמץ. המנהל העסוק והטרוד, שחותר ללא הרף להישגים ולהצלחה, ימצא שהמשימה הזו כפוית טובה. הוא מתבקש להוסיף ללוח הזמנים הצפוף שלו עניין שלא מקדם אותו מיידית, ואולי אפילו מתנגש ומפריע להתקדמות.
אלא שללא חיבור לקיום הטבעי והפשוט החתירה להצלחה לא תישא פירות, בוודאי שלא בטווח הארוך. הפילוסופיה הקיומית שמוצגת בספרו של קירקגור, מכירה היטב את הציפייה האנושית להצלחה. הציפייה היא ש"הצלחה בחיים" תביא איתה חוויית הצלחה פנימית, איכות חיים נפשית ורוחנית.
הצלחה נתפשת גם כפתרון לבעיה של היעדר אושר, אלא שזוהי טעות. הצלחה, במיוחד הצלחה כלכלית, היא פתרון לדברים מגוונים אך אינה מקדמת איכות חיים פנימית.
מותר ואף מומלץ להציב מטרות ולחתור להשגתן. מה שלא נכון לעשות הוא לחשוב או להאמין שהשגת המטרות האלה תביא איתה איכות חיים פנימית של אושר או רוגע ושלוות נפש שיאריכו ימים. כמו ביתר התהליכים הטבעיים כמו אכילה, שינה ופעילות גופנית, גם בכינון ושימור איכות החיים הפנימית לא מדובר בפעולה חד-פעמית. רק מנהל שמלמד את עצמו לגעת בכל פעם מחדש בקיום הטבעי, הפשוט, לחוות את השקט והשמחה שבעצם הקיום - מטפל בדאגה ומשיג בכך איכות חיים פנימית טובה.
כדי להתחיל את הדרך ממליץ קירקגור על כמה כללים:
? לדאוג זה מסוכן ומיותר - דאגה כרונית היא מחלה כרונית.
? עבודה מהנה היא עבודה ללא דאגה.
? כשמטרה או משימה מלוות בדאגה, יש לטפל בדאגה בנפרד מהמטרה. מטרות הן מטרות ודאגות הן דאגות - אלו שני עניינים נפרדים.
? דאגות פרנסה נגרמות מחשש מהעתיד. אך מכיוון שלאף אחד אין שליטה על העתיד, יש ללמוד להרפות מהדאגה.
? יש ללמוד להסיח את הדעת מדאגות. הדרך המומלצת היא ויתור על אושר שמקורו חיצוני.
ד"ר תמר אילת-יגורי היא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב
מנהל טוב מנהל גם את הדאגה
תמר אילת-יגורי
30.11.2009 / 7:00