בשבחי ההפקה העצמאית

>> הכניסה של סוגי מדיה חדשים כמו הסלולר והאינטרנט שינתה לא רק את אופן צריכת התקשורת, אלא גם את מארג היחסים בין גופי השידור לחברות ההפקה. בעבר היה לגוף השידור יתרון בקניית תוכן מיזם חיצוני. זה היה זול יותר ובדרך כלל, טוב יותר. המצב השתנה עם כניסת אמצעים חדשים להפצת תוכן.

האינטרנט והטלפונים הסלולריים הגדילו את יכולת בעלי התוכן להגדיל את הכנסותיהם שלא דרך השידור הטלוויזיוני. לכן הגוף המשדר יעדיף להפיק יותר תכנים בעצמו על חשבון קניית הפקות מיזמים חיצוניים. לגוף השידור אינטרס מובהק להיות בעל התוכן ולשלוט בכל דרכי ההפצה והשיווק של התכנים שהוא יוזם.



הבעיה נוצרת כאשר השאיפה של הזכיינים עלולה לפגוע בתחרות ובאיכות היצירה הטלוויזיונית. בעוד שבתחום השידור התחרות היא בין שלושה גופי שידור מסחריים בלבד, ביזמות התוכן יש תחרות ענפה ומשוכללת בין עשרות מפיקים עצמאיים וחברות הפקה גדולות.



היתרון של חברות ההפקה החיצוניות הוא פועל יוצא של אופי העבודה ושל מודל ההכנסות שלהן. גוף שידור מעסיק מספר מוגבל של מפתחי תוכן. לעומת זאת, מפיק שרוצה לשרוד חייב להיות בקשר עם עשרות מפתחי תוכן ולעבור על מאות הצעות עד שהוא מגיע למוצר ראוי. למחלקת הפקה פנימית יש "רוח מפקד" חזקה שנושבת ממעל ועלולה להוביל לשטנץ יצירתי.



סיכוי גדול שגוף שידור יתאהב בתוכן שפותח אצלו ויעדיף לשדר סדרה כזו בגלל שכסף כבר הושקע. לעומת זאת, הוא יהיה הרבה יותר קל על ההדק בגניזת תוכן של מפיק חיצוני. הראייה הטובה ביותר לאיכות הגבוהה של התוכן שנוצר בהפקות חיצוניות היא ששיעור משמעותי מאוד מהתוכן המצליח על פי מדדי איכות ורייטינג מופק על ידי יזמים חיצוניים.



המחוקק הבין את המתח והוסיף לחוק הרשות השנייה סעיף שמחייב את גופי השידור להשתמש ב-65% מהכסף שיושקע ביצירה ישראלית מקורית לרכישת תוכן מחברות הפקה חיצוניות. החוק מאפשר יזמות ותחרות רבה בין כל הכוחות היצירתיים בתחום התוכן בישראל. מי שלא הצליח לחדור דרך אולפני ההפקה הגדולים פנה ליזמים קטנים.



אך המצב הזה עלול להשתנות. ככל שיגבר האינטרס של גופי השידור להפיק יותר תכנים, כך יהיה תפקיד הרגולטור חשוב יותר בשמירה על התחרות בשוק ההפקה. נגיסה של הזכיינים בתוכן החיצוני יביא לסגירת בתי הפקה ויפגע ביזמות התוכן החופשית בישראל. בטווח הארוך האינטרס הזה משותף לגופי השידור ולגופי ההפקה העצמאיים ומוטלת עליהם האחריות המשותפת לשמור על ההפקה העצמאית.



הרשות השנייה חייבת להקפיד על אכיפת החוק לרכישת הפקות חיצוניות וגם להקפיד על הפרטים הקבועים בחוק. לדוגמה על הפרדה מוחלטת של הגוף המשדר מההפקה ואי-יצירת יחסים בין גוף משדר למפיק, שעלולים ליצור תחרות לא הוגנת בתחום ההפקה. זה מתחייב מעיקרון שלטון החוק, מהתחרות החופשית ומההגבלים העסקיים, אבל זהו גם האינטרס של הציבור הרחב, שהרשות אמונה על ייצוגו, ואף האינטרס של התרבות הישראלית. ההפקה העצמאית היא המנוע של תעשיית התוכן והאחראית לפלורליזם תרבותי שאנחנו מחפשים ועל כן יש לקדמה ולאפשר לה לפרוח.



הכותב הוא יו"ר אולפני הרצליה