דרושה: רפורמת מידע בשוק הנדל"ן

>> את מי לא מאשימים בליקויים בשוק הנדל"ן: את מינהל מקרקעי ישראל, את ועדות התכנון והבנייה, את הגופים הירוקים ואת השכנים שמתנגדים - רק את ממשלת ישראל לא מאשימים, אולי משום שהמאשימים באים בדרך כלל משורותיה.

אבל לממשלה, ליתר דיוק למשרד האוצר, וכדי לדייק עוד יותר - רשות המסים, חלק בלתי מבוטל ביצירת הליקויים בשוק הנדל"ן. זאת, באמצעות הטלת איפול כמעט מוחלט על מאגר עסקות הנדל"ן בישראל ובכך מניעת אחד מהתנאים הבסיסיים לקיומו של שוק משוכלל - חופש ונגישות למידע.



כיצד קורה ששוק שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה נמצא תחת איפול ממשלתי, ורק מעטים, בהם גופים ממשלתיים ושמאי מקרקעין, יכולים להשתמש בנתוניו? כיצד חסרים במאגר הקיים כל כך הרבה נתונים קריטיים לעסקות נדל"ן, כמו שטחי הדירות, מספר החדרים, הכתובת והזכויות הנמכרות?



מדובר בהתנהלות לא תקינה הנמשכת עשרות שנים. מי שמנהל את המאגרים הללו הם אנשי מס שבח, האמונים על גביית מסי רכישה, מכירה ושבח, ואותם לא מעניין המידע אלא המיסוי שנובע ממנו. לכן, עם השנים נוצר דפוס של דיווחים מעוותים ולקויים, ולמעט מדגם שיוצא לגופים ממשלתיים (כמו משרד הבינוי והשיכון והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ולשמאי מקרקעין, המאגר הקיים הוא בעל ערך נמוך מאוד בניתוח השוק.



ניסיונות שנעשו במשך השנים לבקש ממשרד האוצר לחשוף את הנתונים נענו בתירוץ שהחשיפה תפגע בפרטיות של צדי העסקה. זאת, על אף שאף אחד לא רוצה לחשוף אותם. להפך - כל המבקשים מוכנים להתחייב שלא יחשפו את המידע וישתמשו בו אך ורק לצורכי מחקר. העובדה היא שגם במדגם העסקות שרשות המסים מעבירה לצורכי מחקר של משרד השיכון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואחרים יש ליקויים חמורים, וכאן אין כלל שאלה של פגיעה בפרטיות.



אם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים לערוך רפורמה בשוק הנדל"ן, הם צריכים להפסיק את הביזיון. בארה"ב רוכשי דירות יכולים לגלוש באינטרנט ולגלות פרטי עסקות שבוצעו ברחובות שבהם הם מחפשים דירות. בישראל, לעומת זאת, המידע מגיע משכנים, מתווכים, שמאים והרבה גופים אינטרסנטיים שבדרך לפרסום המידע גורמים לסילופו ולעיוותו.



לא ייתכן שאין דרך להפשיר את המידע הזה לציבור, ולא ייתכן שהמאגרים הללו ינוהלו בצורה כה גרועה. מי שרוצה לייעל את שוק הנדל"ן בישראל צריך לערוך מהפכת מידע בתחום, ואם לא יעשה זאת, יש לקוות שהרפורמה תגיע מבית המשפט.