ישראל מובילה עולמית במחלות שיניים, ולא בכדי

>> שירותי רפואת השן אינם כלולים בסל שירותי הבריאות שלהם זכאית אוכלוסיית ישראל לפי חוק, למעט שירות מניעתי מוגבל לתלמידים.

ההוצאה הלאומית לבריאות השן בישראל הסתכמה ב-2007 ב-5 מיליארד שקל (כ-9% מההוצאה הלאומית לבריאות). רוב ההוצאה מסופק וממומן באמצעות המגזר הפרטי. אפיון זה מסביר במידה רבה את חוסר היעילות וחוסר השוויוניות בתחום שירותי בריאות השן: אף כי רמת ההוצאה הלאומית לבריאות השן בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי, שיעורי התחלואה מעששת גבוהים מהממוצע הקיים במדינות oecd והיקף התחלואה בקרב מיעוטי אמצעים בישראל גבוה באופן ניכר מהיקף התחלואה בקרב בעלי אמצעים כלכליים.



מחלת העששת היא מחלה כרונית שניתן למנוע אותה, בעיקר בשלביה הראשוניים. קצב התקדמות העששת בקרב הילדים גבוה יותר מאשר במבוגרים, והסיכון לפתח עששת גבוה בעיקר בשנתיים הראשונות. לכן מניעתה כבר בילדות היא היעילה ביותר ויש בה כדי להבטיח בריאות שיניים טובה יותר לכל החיים. ואולם התמריצים הכלכלים המוכתבים כיום על ידי מנגנון השוק, יוצרים העדפה לאספקת שירותים טיפוליים מורכבים ויקרים במקום שירותי מניעה הזולים מהם לאין ערוך. התניית טיפולי השיניים בתשלום גורמת לכך שהשכבות החלשות לא יכולות להרשות לעצמן את הטיפול בזמן, בהיקף ובאיכות הראויים ולכן שכיחות המחלה אצל משפחות אלה גבוהה יותר.



פגיעה זו היא הרסנית וארוכת טווח בעיקר בקרב ילדים, שכן טיפול במחלות השן של ילדים בשלב מוקדם הוא פשוט וזול יותר מאשר בשלב מתקדם, כאשר רוב חומר השן נהרס. בחינת ממדי העששת בישראל ביחס לעולם המערבי מלמדת שהצורך בטיפול שיניים בישראל גבוה יותר. כך למשל, בעוד בישראל רוב העששת בגיל 12 היא עששת לא מטופלת, במדינות המערביות שבהן שירותי רפואת שיניים ממומנים בחלקם הגדול באמצעות מימון ציבורי, התמונה בדרך כלל הפוכה. נתוני ישראל מלמדים שרמת ההוצאה גבוה על טיפולי שיניים אינה ערובה לאיכות שיניים טובה. עובדה זו נובעת מהטעם הפשוט שרוב ההוצאה מופנית לטיפול בפגעי המחלה. הוצאה זו אינה משפיעה כלל על היקף התחלואה (כלומר, המחלה ממשיכה להתקיים גם אם אנשים משלמים על תיקון נזקיה).



חוסר היעילות ניתן לתיקון באמצעות שינוי סדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים: הסטת משאבים למניעת מחלות השיניים היא האמצעי היעיל ביותר לצמצום ממדי העששת. תחום שירותי בריאות השן הוא הדוגמה הבוטה ביותר לכישלון מנגנון השוק בהסדרת הפעילות הכלכלית של מערכת הבריאות. רק התערבות המדינה באמצעות הכללת שירותי בריאות השן לילדים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי תאפשר הקצאה יעילה יותר של ההוצאה באמצעות הכוונתה למניעה במקום לטיפול. הגדרת שירות בריאות השן לילדים כזכאות על פי חוק תבטיח את מתן שירות לכל הילדים, תגדיל את השוויון, תקטין את פערי הבריאות ותביא לכך שיגדל דור עם שיניים בריאות יותר. הסדרה זו גם תקטין חלק ניכר מההוצאה הפרטית של משקי הבית, ותצמצם את ההוצאה הלאומית על בריאות השן ואת ההוצאה הלאומית לבריאות בכלל.



הכותב הוא מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר סמנכ"ל במשרד הבריאות