דירקטור צריך לדעת לשאול שאלות

>> "כיום הדירקטוריון נמצא במקום הרבה יותר מסוכן והוא חשוף להרבה יותר סיכונים מבעבר" - אמרה באחרונה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך, בכנס של המרכז הישראלי לניהול. אלשיך שיתפה את משתתפי הכנס בחוויותיה מחקירות דירקטורים במהלך דיונים בפירוקים ובהליכי הקפאת הליכים. כל דירקטור חייב להפנים את דבריה הנוקבים.

כאשר חברה נקלעת לקשיים, הדירקטורים מוצאים עצמם לא אחת נלחמים בבית המשפט על כבודם ואופן התנהלותם. אם בעבר מצבם של הדירקטורים היה לא טוב, כיום מצבם הוא גרוע יותר. אלשיך אף נתנה לדירקטורים עצה ואמרה להם: "אני רואה חשיבות גדולה מאוד שדירקטורים ייזמו שאלות משלהם. עליהם להבין ולדעת לשאול שאלות ברמה גבוהה ביותר, וכיום אני לא יודעת איך הם עומדים במחויבות הזו".



התמיהה של אלשיך לגבי אופן מילוי המחויבות על ידי הדירקטורים מציגה את התנהגות הדירקטורים, באותם מקרים שאותם תיארה, כהתנהגות לא רציונלית. במקרים רבים נדרשים הדירקטורים לאשר עסקות סבוכות (כך לדוגמה, בפרשת אנרון), כשאין בידם ההבנה הנדרשת. למעשה, די בכך שדירקטור חסר את הידע הדרוש כדי לתפקד כפי שדירקטור סביר היה מתפקד בנסיבות העניין, כדי לחשוף אותו לסכנת התרשלות.



יוצא אפוא כי על הדירקטורים להבין ולשאול שאלות ברמה גבוהה. אם הם לא יודעים איך לעשות זאת, הרי במיוחד למטרה זו החוק בא לעזרת הדירקטורים. בסעיף 266 לחוק החברות נקבעה זכות להעסיק יועצים המאפשרת לדירקטור לקבל במקרים מיוחדים ייעוץ מקצועי בשאלות שלדעתו נדרשות בהן הבהרות.



אם ההוצאה לצורך הייעוץ המקצועי אושרה על ידי החברה, או על ידי בית משפט, התשלום עבור הייעוץ ייעשה על ידי החברה. בבחינת "יודע מחוקק נפש בעלי שליטה בחברה", מי שחוקק סעיף זה היה מודע לאפשרות שחברה לא תאשר לדירקטור טרחן לבצע בדיקות עצמאיות, ולכן נקבע בחוק כי אישור ההוצאה יכול להיעשות גם על ידי בית המשפט.



כן נקבע בחוק שבית המשפט יאפשר לדירקטור לקבל את הסיוע הנדרש ממומחים חיצוניים, ולא להסתפק באנשי הכספים של החברה או ברואי החשבון שלה. כדי לאזן בין הדירקטור לבין החברה, נקבע בחוק כי החברה יכולה לקבוע מי ישמש יועץ, ולדירקטור המבקש הסתייעות בייעוץ חיצוני לדירקטוריון אין זכות החלטה בלעדית.



הכותב הוא שותף בפירמה לחשבונאות חקירתית יפעת ס.כ. ושות'