"יתכן שתשתנה מסגרת האשראי הקונצרני ב-2010", כך אמר אמיר ברנע, מהמרכז הבין תחומי הרצליה בכנס המיסוי 2009. "יהיו יותר בטחונות מבעבר", הוסיף. לדבריו, יתכן שהאשראי המוסדי יינתן יחד עם אשראי בנקאי. "נושא הפער בביטחונות של המוסדיים והבנקאים מאוד מקשה על הסדרי חוב. יתכן שבהמשך האשראים ילכו יחד - אשראי בנקאי וחוץ בנקאי עם יותר דרישות להון עצמי".
ברנע הוסיף, כי "המוסדיים למדו לקצר את הדרך בין האשראי שניתן לנכסים שמגבים אותו". לדבריו, אם האשראי ניתן לחברת אם, הם ראו שבמשבר לא עבד מנגנון של מעבר כספים קל מחברות בנות למעלה, עליו התבססו במתן האשראי. לגבי המימון הצפוי אמר, כי "במסגרת המימון החדש חברות חוץ בנקאיות יתנו אשראי ישירות לנכסים בחברות לוות עם הבנקים בלי פערי בטחונות גדולים".
בתשובה לשאלה, האם המוסדיים תימחרו נכון את הסיכון אמר ברנע, כי "יכול להיות שבגלל התחרות על התשואות, ב-2007 לא תומחר הסיכון נכון. אבל להמשך אני רואה שינוי - הליכה עם הבנקים כשלמוסדים בטוחה בחברה האם". לקח נוסף מהמשבר הוא, שניהול הסיכונים בחברות מלוות ולוות לא כלל השפעות חיצוניות הנובעות מהשקעות חברות מלוות בחו"ל, שמעתה ייכללו.
לקח אחר הוא ההתיחסות להון העצמי של פירמות והקשר בינו לחדלות פרעון. "יש לאפריקה ישראל הון עצמי חיובי. מה זה אומר? ליהמן ברדרס הגיעו לחדלות פרעון עם הון עצמי ענק. הבעיה היא נזילות. את ההתאמה הזו בין נזילות להון עצמי לא עשו הגופים המלווים", אמר ברנע.
דני ברק מנכל לידר שוקי הון אישר, כי "לא היתה הבנה מלאה של הגופים המוסדיים לגבי רמת הסיכון אליה נכנסו". לדבריו, הדרך לתקן את זה היא יצירת רמת בטחונות מאוזנת יותר מול הבטחונות של הבנקים. "לא יתכן שהם יקבלו את כל הבטחונות. ואם לא נותנים התניות פיננסיות צריך לתמחר את האשראי במחירים הרבה יותר גבוהים".
לדבריו, שיעור ההפרשות של הבנקים לחובות אבודים בשנתיים האחרונות הגיע ל-5 מיליארד שקלים. הגופים המוסדיים לא מחקנו כזה חוב. "שיעור החובות האבודים במערכת החוץ בנקאית לא שונה בהרבה מהחובות האבודים במערכת הבנקאית", הוסיף ברק. לדבריו, מי שהשקיע בגופים מוסדיים בתחילת 2008, הרוויח עד היום 20% למרות המשבר.
לגבי ועדת חודק ציין, כי המלצותיה בעניין הרבית על האשראי מיותרות, אולם מנגד חסרות לו הנחיות כיצד על מוסדיים להתנהג בשלב של חדלות פרעון של פירמות, יכולת שחסרה להם כיום.
יואב נחשון סמנכ"ל הכספים של החברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) אמר, כי שנת 2010 הולכת להיות שנה מאוד לא פשוטה. "חומרי הגלם עולים ולא בטוח שהצריכה תעלה. בעיית הבנקים לא תהיה אם יש להם כסף אלא אם ישנן חברות מספיק חזקות לקבל אותו. הם לא ירצו להיתפס שוב עם כסף שלא עובר".
לדבריו, קוקה קולה ישראל ניצלה את המשבר לרכישת חברה בטורקיה, להגדלת אחזקותיה בחברה ישראלית והיא ממשיכה לחפש הזדמנויות השקעה.
"יש לי עודפי נזילות מול מסגרות אשראי בבנקים, אבל מסגרות יכולות להיעלם בשניות", אמר. "יכולנו לקבל כמה אשראי שרצינו ובנקאי בכיר אמר לי שזה בגלל שמוזי ורטהיים (בעלי החברה ומבעלי בנק המזרחי טפחות) הוא הטייקון היחיד שבזמן שהיה טוב החזיר את ההלוואות והגיע למשבר במצב טוב, עם פחות הלוואות. אנחנו עובדים רק מול המערכת הבנקאית. מעולם לא הבנתי למה צריך הלוואות חיצוניות. היא נותנת את האשראי הכי זול. מי שפונה למערכת החוץ בנקאית צריך להבין שהסיכון שם גדול יותר ולכן הריבית צריכה להיות גבוהה יותר.
המערכת הבנקאית יודעת מה קורה אצלי ביומיום. תמיד המערכת החוץ בנקאית תהיה שלב אחד מאחור וזה צריך להיות בהבנה שזה סיכון גדול יותר מהבנקים. מי שהולך למערכת החוץ בנקאית חלים עליו ועדת גושן ודברים נוספים שמייקרים את האשראי. מי שמשקיע בזה צריך להבין שסיכויי הנפילה שם גדולים יותר", הוסיף. לדבריו, הלקחים שלו מהמשבר הם להיות שקוף מול המלווים ולהגיע אליהם בזמן אמת, לא באיחור.
יובל הררי, מנכ"ל כלל מימון קרדיט אמר, כי אינו מסכים להמלצות הנוקשות של ועדת חודק. "לא יעיל להקצות בטחונות כפי שהציעה הועדה. המוסדיים צריכים לשבת על נכסים קבועים וזה לא פשע לתת אשראי ללא בטחונות אם מכירים את הסיכון. ניתן להשקיע יותר בסיכון עם תשואה יותר גבוהה".
לדבריו, חברות שירצו לגייס ב-2011 יצטרכו לחזק את מבנה ההון שלהן ב-2010. "חשוב לגוון מקורות מימון, זה הלקח המרכזי מהמשבר. יש צורך להתאים את מבנה החוב שאתה לוקח למבנה תזרים המזומנים שלך", הוסיף הררי.
דני יוניסיאן, מדלויט ברייטמן אלמגור זהא סיכם אמר, כי להערכתו "למרות המשבר ולקחיו, עולם כמנהגו ינהג, תאבי בצע יישארו תאבי בצע וזהירים יישארו זהירים".
אמיר ברנע: המוסדיים ידרשו הון עצמי וביטחונות גבוהים בדומה לבנקים כתנאי למתן אשראי
אורה קורן
30.11.2009 / 11:53