מפולת בדובאי - סיקור מיוחד

הנסיכות הזעירה במפרץ הפרסי על סף קריסה: מי יושפע? מה הגורמים ומה מסמנת ההתפתחות על המשך המשבר הכלכלי? וואלה! עסקים בסיקור מיוחד

לטביה מילא, אבל דובאי?

פרופ' אפרים דוידי מסיק מ"מקרה דובאי" כי המשבר הקפיטליסטי לא תם ואף ממשיך להכות בגלים וכי אין מדינה המחוסנת בפניו - כולל מדינת ישראל

  • דובאי
אפרים דוידי

ממש כמו לבייב אצלנו, אבל בסדר גודל אחר לגמרי, חברת ההשקעות המרכזית של האמירות השנייה בגודלה באיחוד (אחרי אבו-דאבי), "דובאי וורלד", הגישה בקשה לדחייה של חצי שנה בתשלום חובותיה, בסך 60 מיליארד דולר.

הבקשה הכתה בתדהמה את השווקים בעולם וגרמה לירידות חדות בבורסות אירופה ובאסיה. הבורסה בארה"ב הייתה סגורה באותו יום בגלל "חג ההודיה", אך עם פתיחתה ביום שישי, מדד ה"דאו גו'נס" איבד 1.5 אחוז מערכו.

"דובאי וורלד" נמצאת בבעלות ממשלתית והיא נפגעה קשות מהמשבר הפיננסי העולמי לאחר ירידת מחירי הנדל"ן. ההודעה מעוררת חששות קשים לגבי יציבותה הכלכלית של האמירות, שנחשבה עד לאחרונה לגן עדן עבור בעלי ההון. ההלם היה חזק במיוחד בהתחשב בכך שעד היום הציגו באמירות תמונת מצב של "עסקים כרגיל".

בנוסף, בסוף השבוע מסר העיתון הצרפתי "לה מונד" שמקורות בבורסה בלונדון מקווים ש"משבר דובאי" יחלוף במהרה – אבל חשיפת הבנקים האירופאים לחובותיה של הנסיכות מעלה את החשד שמדובר ברעידת אדמה פיננסית דומה לזו של נפילת הבנקים האמריקאיים להשקעות בשנה שעברה.

עוד בוואלה! NEWS

הכל יהיה בסדר: 3 טריקים שיגרמו לכם להרגיש ממש טוב

לכתבה המלאה

מי מחוסן מפני המשבר?

יש המסבירים שהמשבר בלטביה, בליטה ובאסטוניה – בהן הכלכלה התכווצה בממוצע בכ-20 אחוז תוך שנה אחת – החל עוד בטרם פרץ המשבר הקפיטליסטי העולמי, בקיץ 2007. יחד עם זאת, עם העמקת המשבר, המצב הכלכלי והחברתי בלטביה הלך והחמיר. זו מדינה קטנה ובה כ-2.3 מיליון תושבים, אך נרשם בה גידול מהיר ומתמיד בשיעורי העוני.

לגבי אירלנד ההסבר נעוץ בשילוב של סגירת מפעלי טכנולוגיית העילית יחד עם התפוצצות בועת הנדל"ן. ודובאי? הרי איש לא חזה כל משבר כלכלי בנסיכות העשירה. בין 2001 ל-2008 נסיכויות המפרץ ובהן דובאי דיווחו על גידול מרשים – ללא תקדים – בתוצר. גידול בתוצר שמקורו בעליית מחירי הנפט ושגשוג חסר תקדים בענף הנדל"ן. ענף ששגשג בכל מקום – ובייחוד בדובאי העשירה.

סימנים ראשונים למשבר ההולך וקרב, נראו כאשר הופסק בנייתם של פרויקטים גדולים ושאפתנים – כולל ייבוש הים לצורך הקמת איים מלאכותיים. כמו כן נמסר, כי "משקיעים מחו"ל משכו את השקעותיהם" והפרויקט שבהקמה נגנז. לאחר מכן, לשכת התיירות הממשלתית של דובאי חדלה מלפרסם את נתוני התיירות הנכנסת ואף את מספר הלינות בבתי המלון הרבים והמפוארים. זה היה בקיץ.

בסוף אוגוסט החלו השביתות בענף הבניה. עובדי בניין זרים מאסיה פתחו בשורה של שביתות בדרישה לתשלום שכרם שהולן. עם תחילת שנת הלימודים דווח על פיטורים של מורים שמקורם בארצות ערב – כדי לפנות מקום למשכילים מבני המקום שלא הועסקו עד עתה בהוראה, אלא בענפי הפיננסיים והבנקאות.

כמובן שאיש, בדובאי ומחוצה לה, לא רצה לחבר אחד ועוד אחד ולהגיע למסקנה המתבקשת: המשבר כבר כאן. הוא החל "שם", בעולם הגדול ובמיוחד בארה"ב, אבל כעבור פחות משנתיים הגיע אל חופיו של המפרץ הפרסי.

מ"מקרה דובאי" ניתן להסיק כמה מסקנות. המסקנה הראשונה היא שהמשבר הקפיטליסטי לא תם. השנייה: המשבר ממשיך להכות, בגלים, גם מדינות שרחוקות מהמרכזים הפיננסיים. שלישית: אין מדינה המחוסנת בפני המשבר. שלושת המסקנות נכונות לדובאי. לצערנו, הן גם נכונות לגבי ישראל.

ד"ר אפרים דוידי הוא פעיל במכללה החברתית-כלכלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully