לאן נעלמו אזהרות הרווח?

מאת סופי שולמן



רק עוד שני ימי מסחר נותרו בוול סטריט לפני סיום השנה. והנה, בניגוד בולט לרבעונים האחרונים, החברות הישראליות שומרות על שקט מפתיע. אף לא חברה ישראלית אחת דיווחה עד כה על אזהרת רווח לרבעון הרביעי. בשנה האחרונה התרגלנו לשטף של אזהרות רווח, שפרץ לשוק בשבועות האחרונים של כל רבעון. לקראת הרבעון הראשון של 2001 "יצאו לשוק" 13 אזהרות רווח, בסוף הרבעון השני הזהירו 18 חברות ישראליות, וברבעון השלישי הודיעו 12 חברות כי לא יעמדו בתחזיות.



גם בקרב החברות האמריקאיות שבדרך כלל מניפות את הדגל ראשונות, זרם האזהרות לרבעון הרביעי היה דליל יחסית. מוטורולה , לוסנט וג'יי די אס יוניפייז הזהירו אומנם כי הרבעון הרביעי יהיה גרוע מהצפוי, אך בהשוואה לרבעונים הקודמים עדיין מדובר בנתונים רגועים יחסית.



לאן נעלמו אזהרות הרווח? מה פשר השתיקה של החברות הישראליות? האם מדובר בשינוי לטובה שחל ברבעון הרביעי? או שמא הציפיות כה נמוכות שאיש אינו מרגיש צורך לעדכן אותן? כמו לכל תופעה חריגה, גם לתופעה זו יש יותר מהסבר אחד.



"הגענו לתחתית"
אהוד אייזנשטיין, אנליסט בבנק ההשקעות אוסקר גרוס, סבור כי מספר לא מועט של חברות ישראליות פשוט הגיעו לתחתית. "עברנו תהליך ארוך של אזהרות רווח, וחלק גדול של החברות נחתו בשפל", הוא אומר. חברות אלה, ובהן מטאלינק , אודיוקודס וסרגון , מוכרות כיום במיליוני דולרים בודדים, לעומת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ב-2000-1999.



כך למשל, מטאלינק המפתחת שבבים למודמי DSL, סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של 1.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 7-6 מיליון דולר מדי רבעון ב-2000. גם אודיוקודס, שהיתה קרובה למועדון החברות בעלות קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר, הסתפקה במחזור של 5 מיליון דולר ברבעון השלישי. לדברי אייזנשטיין, מקורן של ההכנסות הנוכחיות הוא כבר לא במכירות חדשות, אלא בתחזוקה ומתן שירותים שוטפים ללקוחות הקיימים, ומכירת רכיבים נוספים לאותם הלקוחות.



"הפיטורים עשו את שלהם"
להערכת אייזנשטיין, סיבה נוספת היא ההתייעלות שעברו חברות רבות בתקופה האחרונה. כמעט 5,000 עובדים פוטרו מהחברות הישראליות ב-2001, כשהמפטרות הגדולות הן אי.סי.איי שצימצמה 1,500 משרות וקומברס שנפרדה מ-1,300 עובדים. הפיטורים הנרחבים והקיצוץ בהטבות איפשרו לחברות רבות לצמצם את ההוצאות ולחזור לרווחיות, או לפחות לאיזון על אף הירידה החדה בהכנסות.



לפי הסבר שלישי שמציע אייזנשטיין, החברות הישראליות המבוהלות מקצב צניחת ההכנסות וקריסת השווקים שבמרכזם שוקי הטלקום והאינטרנט, העדיפו להנמיך באופן קיצוני את התחזיות. במצב כזה אין צורך לחזור למשקיעים עם אזהרות נוספות, ומי שבאמת לקח את הורדת ציפיות ברצינות עשוי אף להפתיע לטובה את המשקיע ואת תיק ההשקעות החבוט שלו.



דוגמה לחברה כזאת היא נורטל הקנדית, שיצאה בסדרה של אזהרות חמורות והודיעה על פיטורי 50 אלף עובדים. לפני שבוע הודיעה יצרנית ציוד התקשורת כי ההפסד ברבעון הרביעי של 2001 יהיה קטן מהצפוי, וכי תפטר 3,000 עובדים פחות מהתוכנית המקורית. מניית נורטל הגיבה בעלייה חדה, והדבר הוסיף למצב הרוח בשוק.







גם האנליסט דניאל מירון מחברת ההשקעות נשואה זנקס, שמייצגת בישראל את בנק ההשקעות האמריקאי פייפר ג'פרי, סבור כי החברות ניצלו במלואן את ההזדמנויות לקיצוץ התחזיות. בכך מתכוון מירון לחברות, כגון אורבוטק , קמטק , פאנדטק , קומברס וגילת רשתות לוויין , שחתכו בחדות את התחזיות ורמזו למשקיעים לא לצפות לכל שינוי לטובה בתקופה הקרובה. זאת בעיקר בשל הראות (visibility) הנמוכה שמקשה על מנהלי החברות להעריך את ההתחרשויות, אפילו בטווח הקצר למדי של חודש-חודשיים. חברות אלה פירסמו כמה אזהרות רווח בשנה האחרונה, כך שהאזהרות הבאות הנמיכו את התחזיות שכבר קוצצו באזהרות הקודמות.



ואיך אפשר בלא השפעות של אירועי 11 בספטמבר. מירון מציין כי בחלק מהחברות נבעה הורדת התחזיות לרבעון השלישי מהתקפת הטרור על ארה"ב, שהביאה להקפאה זמנית של פעילות הרכש בחברות האמריקאיות. חברות רבות עלו אמנם על העגלה, אך לא בכולן היתה זו הסיבה האמיתית לקריסה.



אחת הנפגעות הממשיות של אירועי 11 בספטמבר היא רדוור מקבוצת רד בינת, שמתמחה בפיתוח פתרונות לניהול התעבורה באינטרנט. החברה הנמיכה את הציפיות לרבעון השלישי, אך ציינה כי האזהרה נובעת במלואה מעסקות שלא נסגרו בזמן. לדעתו של מירון, בחברות כמו רדוור יהיה שיפור ברבעון האחרון של השנה, מכיוון שהחוזים שהתעכבו ברבעון השלישי יירשמו ברבעון הרביעי. ברדוור נראה כי אכן זה המצב, ולפי הערכות בשוק הרבעון הנוכחי יהיה טוב משמעותית מהקודם ויוכיח כי אזהרת הרווח היתה חד פעמית.



אפקט סוף שנה
כשבודקים את הסיבות להיעלמותן של אזהרות הרווח, אין לשכוח כי הרבעון הרביעי נחשב באופן מסורתי לחזק יחסית. לרוב נשארים ארגונים רבים עם תקציבים שנתיים שלא נוצלו. כדי לא "לאבד" את הכספים, בין אם לטובת מחלקה אחרת בארגון ובין אם על חשבון הקיצוץ בתקציב השנה הבאה, מתחילים אותם הארגונים לרכוש ציוד ומערכות חדשים, מה שמביא לשיפור בביצועי החברות המוכרות.



מירון מעריך כי העניין נכון גם לגבי הרבעון הנוכחי, אם כי במידה פחותה בהשוואה לשנים הקודמות. "השנה מעדיפות החברות לאגור את התקציבים ולא לבזבזם על ציוד תקשורת או מערכות מידע חדשות, בשל המצב בשווקים", הוא אומר.



ככלל מציין מירון, כי התעשייה עברה תהליך מסוים של התייצבות ושיעור הירידה בהיקף העסקים מדי רבעון רק קטן. משמעות הדבר כי ברבעונים הקרובים אין צפויות קריסות דרסטיות כפי שנרשמו בין הרבעון השני לשלישי.



אל תחפשו התאוששות
ואולם מי שמחפש רמז לשיפור ממשי ברבעון הרביעי צפוי לאכזבה. שתיקת החברות היא ברוב המקרים ירידה למחתרת בהתאם לגישה "good news no news". מה גם שחברות רבות קיצצו בתקציבי יחסי הציבור במסגרת התוכניות לצמצום בהוצאות. מרבית המנהלים נמנעים מלחשוף את תכניותיהם בפני המשקיעים ואינם מספקים תחזיות כל