כלל פיננסים עולמית יומית: זאב-זאב !! דובאי-דובאי !!!

שווקי המניות עולים הבוקר על רקע השיחות להסדרי החוב בדובאי (ראו הרחבה), על רקע המשך התרחבות התעשייה בארה"ב ובסין (ראו הרחבה) ואיתם עולים גם מחירי הסחורות, גם על רקע הערכות לגידול בביקוש לנפט. למרות האופטימיות שלרוב פוגעת בדולר, זה מתחזק, בעיקר בשל פגיעה בין היפני (ראו הרחבה נוספת). אג"ח ממשלתי אמריקאי יציב הבוקר, מדד הפחד מתקשה לרדת מתחת לרמת-20 הנקודות (21.9 נקודות) והמשקיעים מחכים ומקווים לנתוני מאקרו טובים היום בנושא שוק העבודה האמריקאי.



סכנה - בנקים יוצאים מהמשבר גדולים מהמדינות שלהם



כמה שרצינו לעזור למסכנים האלה, דאגנו שיקבלו הלוואות בריבית אפס, קנינו מהם כל דבר שנקרא "רעיל", הזרמנו להם כמה הון שרק רצו וראו איזה פלא, נתונים מבלומברג מראים כי 353 בנקים באירופה יצאו מהמשבר גדולים מאשר נכנסו אליו וששווי הנכסים שלהם עלה מתחילת 2007 ביותר מ-25%.



להמחשה, תיק הנכסים של bnp זינק מתחילת 2007 ב-59% ל-2.29 טריליון יורו (3.5 טריליון דולר). נתון מעניין יותר הוא ששווי הנכסים של 15 מהבנקים גדול יותר מאשר כלכלת מדינות המקור שלהם, זאת לעומת 10 בנקים כאלה לפני שלוש שנים.



אם נמשיך בדוגמא של bnp נראה ששווי הנכסים שלו גדול ב-17% מהתמ"ג של צרפת, מדינת המקור שלו. המשבר פגע אומנם בבנקים, אך אלה ששרדו נהנים כעת מפחות תחרות, מתמיכה ממשלתית וניצלו את המשבר להתרחבות.



רבים חוששים שמספר הבנקים שיהפכו ל"גדולים מכדי ליפול" גדל בקצב מדאיג ואם המפלצת לא תרוסן כעת במשבר הבא ממשלות כבר לא יוכלו לחלץ אותם, גם אם יירצו. האיחוד האירופי מבין את הבעיה ופועל כיום למציאת דרכים לשבור את הצמיחה הבלתי מבוקרת של הבנקים.



סקטור התעשייה - חג ההודיה לסין



התעשייה בארה"ב לא נראתה אתמול טוב כל כך, פרסום מדד מנהלי הרכש בתעשייה, אחד מאינדיקטורי המאקרו החשובים ביותר, המתואם מאד לצמיחה, לא רק שלא עלה בהתאם לצפי, אלא אפילו ירד (מ-55.7 נקודות ל-53.6 נקודות).



למזלנו, הירידה עדיין לא מצביעה על התכווצות אלא על התמתנות בלבד בקצב ההתרחבות. מזל נוסף היה לנו שנתון ההוצאות על תשתיות הפתיע מצידו כשלא ירד וגם נתון מכירות הרכבים הפתיע שעלה מעל לצפוי.



מזל נוסף היה כרגיל מסין שבזמן האחרון תמיד שם כדי לנחם עם איזה נתון כלכלי חיובי. אתמול דיווחה סין על המשך התרחבות מהירה של סקטור התעשייה שלה (מדד מנהלי הרכש בסין 55.2 נקודות) והשווקים גמלו לה בעליות.



לדעתי האמריקאים חייבים להתקדם, עליהם להבין הזמנים השתנו, אנחנו כבר לא חיים בימי הביניים, העולם מתקדם יותר, נאור יותר, טכנולוגי יותר, הגיע הזמן לבטל את חג ההודיה ליבול ולהחליפו בחג ההודיה לסין, יש דברים שצריך לשנות.



אני הייתי יכול להיות הרבה יותר שקט באהבתי אל סין אילולא ידעתי שהיא מגבילה את שער החליפין, הייתי גם הרבה יותר רגוע אילולא ידעתי שהעודף המסחרי שלה נשען על גרעון מתמשך בארה"ב, הייתי גם מוכן לתת לה הרבה יותר מכספי אם לא הייתי יודע שאת העודפים היא שומרת בדולרים ובאג"ח ממשלתי אמריקאים, סין מחזיקה רזרבות מט"ח בסכום של 2.3 טריליון דולר, כאשר 780 מיליארד מתוכם באג"ח ממשלתי אמריקאי, ואילולא ידעתי שהיא זאת שמחזיקה את מחיריהם מליפול, אבל אני כן יודע.



אג"ח - הנפקה מוצלחת לאג"ח סיני ל-1000 שנה



טוב, אז אין באמת אג"ח ל-1000 שנה, אבל כך הרגשתי ששמעתי שלפני מספר ימים הצליחה סין מעל הציפיות בהנפקת האג"ח ל-50 שנה, בתשואה נמוכה מהצפוי, 4.3% לעומת צפי ל-4.5% בסכום של 20 מיליארד יואן (2.9 מיליארד דולר).



הנפקות לטווחים כל כך רחוקים הן נדירות ובארה"ב הטווחים הארוכים מאד הן בעיקר אג"ח ל-30 שנה. מחקרים מראים שבני אדם מתקשים לחשוב כל כך רחוק ועיקר תכנוניהם הם לעשר השנים הקרובות. מי שבכל זאת קונה אג"ח לפדיון כל כך רחוק הם בעיקר חברות ביטוחי החיים, שלפי ההערכות אחראיות למעל 70% מהרכישות בהנפקה המדוברת.



עוד בנושא, אגרות החוב של רוסיה נהנות כיום מעליית מחירי הנפט וההערכות הן שהיא תוכל לצמצם משמעותית ואפילו עד 50% את הנפקות האג"ח שלה בשנה הבאה. נזכיר כי למרות הצלחת ההנפקות האחרונות של אג"ח בארה"ב ולמרות ההתאוששות שמעלה את תקבולי המיסים של הממשלות ואת יכולתן לעמוד בהחזרי החוב, אנו לא מאמנים כי האפיק הממשלתי היום הינו אפיק כדאי ביחס לשלב הכלכלי וביחס לריביות הנמוכות כיום.



צפירת הרגעה מדובאי



חברת דובאי וורלד הודיעה כי רק לגבי חצי מהחוב שלה יש בעיות ואת החצי השני היא תחזיר בלי בעיה. החברה החלה בשיחות עם נושיה בנוגע לפריסה מחדש של החוב הבעייתי ופרמיית הביטוח על האג"ח של דובאי הגיבה אתמול בירידה חדה של 113 נקודות (28%). ושוב, מי שהשקיע בזמן ההיסטריה עשה עסקה לא רעה בכלל.



מדיניות מוניטרית - היום ספר הבז'



מחירי הסחורות עולים: הזהב חצה את ה-1,200 דולר לאונקיה (אפוקליפסה ?), הנפט מתקרב שוב ל-80 דולר (78.1$) לחבית, הציפיות האינפלציוניות המגולמות בארה"ב באג"ח ל-10 שנים עלו ל-2.18% (כשהיעד הלא רשמי הוא סביב ה-2% לאינפלציית הליבה), הדולר נשחק במהירות והפד עדיין לא מעז להגיד את המילים "ריבית" ו"למעלה" באותו משפט.



החוזים העתידיים על הריבית עדיין מאותתים כי זאת תועלה רק באוגוסט 2010. נשיא הפד של פילדלפיה, צ'רלס פלוסר, דווקא כן מעז להגיד את שתי המילים יחד ואף יותר מכך ואמר אתמול ש"על הבנק הפדרלי להיות מוכן להעלאות את שיעור הריבית בארה"ב אם יהיה בכך צורך, גם בטרם תשוב האבטלה לרמות מתקבלות על הדעת".



אף אחד לא ממש התרגש מדבריו של צ'רלס, גם בגלל שהוא תמיד היה כזה קיצוני ושונה, עוד בבי"ס כשהיה קטן (הערכה שלי) וגם בגלל שהוא לא בין המצביעים על הריבית. היום יפורסם בארה"ב ספר הבז' המתאר את מצב הכלכלה האמריקאית ומשמש את הפד בדיוניו המוניטריים.



אולי, אם הספר יהיה אופטימי מאד הוא יצליח לשנות מעט את הציפיות ולהקדים את ההעלאה. אני פונה אליכם אחי האמריקאים, לא בא לכם ריבית יותר גבוהה? תראו את אוסטרליה, העלו עכשיו את הריבית בפעם השלישית ברציפות ל-3.75%. תחשבו איזה כייף יהיה לכם עם ריבית גבוהה, תקבלו כסף על הכסף, הדולר יתחזק, תוכלו לקנות יותר מסין, לא בא לכם? ואם נעשה לכם את זה בתשלומים? רבע אחוז כל חודש, לא תרגישו.



מט"ח- הפחדנים והאמיצים, פרק 2357



הין התחזק לשיא של 14 שנה ויפן בכלל לא מרוצה מכך, גם היצוא שם סובל, גם המחירים כל הזמן יורדים כך שלא ממש כדאי לקנות שם כלום, אלא להמתין לירידת מחירים נוספת והכלכלה סובלת. האם יחלישו את הין?



כן, ולמעשה הם כבר העבירו אתמול 10 טריליון ין (115 מיליארד דולר) למערכת הפיננסית כדי ללחוץ על הריבית למטה, רק שאין להם הרבה לאן להוריד אותה. הלחצים מצליחים להחליש את הין ומי שנהנה הוא מטבע הפחדנים, הדולר, שנתמך במעבר פחדנים אליו.



ולמרות זאת, פחדנים רבים הופכים בימים אלה לאמיצים ומוכנים להסתכן ולעבור למטבעות בטוחים פחות, בולט הפאונד הבריטי שמתחזק. החלשות הדולר בעולם באה גם על רקע ציפיית המשקיעים לנתונים טובים היום משוק התעסוקה האמריקאי (ראה הרחבה) ועליית אמון בהתאוששות הכלכלית.



היורו עדיין לא הגיע לנחלה כשהמשקיעים חוששים שבנקים באירופה יספגו חלק מהנזקים של דובאי ולא מעוניינים להיות ביורו כשזה קורה. אתם אל תדאגו לבנקים באירופה, אוכל לא חסר להם:



היום- נתוני שוק העבודה בארה"ב



שוק העבודה בארה"ב הוא המפתח העיקרי להתאוששות. כולם (כמעט) מחכים לראות ששוק העבודה מסתדר ושאז סוף כל סוף יוכלו לדבר על דברים אחרים, על אינפלציה, על ריבית, על דולר, על גרעון, על חובות.



אף איש ציבור בארה"ב שעיניו בראשו לא מדרג אחרת את סדר העדיפויות מאשר תעסוקה בראש. מי שלא רוצה להתאבד פוליטית לא יעז למצמץ בנושא (חוץ מצ'רלס פלוסר עליו סופר בחלק על המדיניות המוניטרית).



היום יפורסמו בארה"ב נתוני הקיצוץ במשרות בארה"ב. מדד adp, הנשען על מספר תלושי השכר, צפוי להראות היום שקיצוץ המשרות בארה"ב בנוב' ירד למספר הנמוך מזה יותר משנה, מ-203 אלף באוקטובר ל-198 אלף. אך עדיין המספר גבוה ומצביע על המשך עליית שיעור האבטלה בארה"ב.



הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מקרו בכלל פיננסים.