הקופה גדולה, השווי הצטמק

בעוד שבשנת 2000 היוו הגבהים אליהם העפילו מחירי המניות זרז לגיוסי הון גבוהים, הרי שבשנת 2001 הצטמקו המחירים ועמם שווי החברות, עד כדי כך שאצל חלק מהן הם נמוכים אפילו משווי המזומן שבקופה, שרובו גויס בימי הבועה העליזים.



ההבטחות הגדולות והציפיות לתחילת עידן חדש בכלכלה הן שאיפשרו את גיוסי העתק של חברות רבות בוול סטריט, שחלקן הגדול לא הציג כלל הכנסות, וההבטחה הגלומה בהן נשענה על צמיחה מהירה בעתיד, והיא זו שאיפשרה את מחירי המניות הגבוהים כל כך.



ההתפכחות והמסקנה כי ימי הבועה חלפו להם הביאו להערכות מחודשות בשוק. סעיף ההכנסות והרווחיות חזר להיות המרכיב החשוב ביותר, צמיחה עדיין חשובה, אבל למשקיעים חשוב יותר לקבל משהו מוחשי ולא רק לקבל עוד ועוד הבטחות, אשר כעת כבר לא בטוח אם ימומשו. ההערכות החדשות גורסות כי רוב החברות הקטנות שצצו עם ימי הבועה ייסגרו או ימוזגו לחברות גדולות מהן. השוק יעבור למתכונת של מספר מצומצם של חברות, כאשר היתרון הטכנולוגי הוא המקנה את יכולת ההישרדות בשוק הקשה.



שווי השוק יורד - המשתלטים באים



בהקשר זה יכול סקטור החברות הישראליות בוול סטריט לשאוב עידוד מכך שאף אחת מחברותיו לא נסגרה במהלך השנה האחרונה, אשר ידעה פשיטות רגל של חברות גדולות כקטנות. עם זאת, חלק מהחברות האלו נמצאות בסכנת השתלטות, שנעשתה כלי שכיח יותר בתקופה האחרונה, כאשר קופת מזומנים נאה קורצת מבעד לשווי מזומנים נמוך למדי.



דוגמה אחת לכך היא חברת אופטיבייס , אשר היוותה יעד להשתלטות של קבוצת פסטין, שנכנסה לגרעין השליטה בחברה הודות לשוויה הנמוך. בסיום המחצית הראשונה של 2001 שכנו 48 מיליון דולר בקופתה, לעומת שווי שוק של 32 מיליון דולר בלבד. אצל אופטיבייס ההשתלטות היתה קלה, שכן רוב מניותיה נסחרות בידי הציבור ועל כן פסטין, שהשתלטה תוך ימים ספורים על 22% ממניותיה, קנתה את השליטה בחברה והכניסה שני דירקטורים מטעמה. עם ההשתלטות היו שגרסו כי פסטין מעוניינת לקחת את הכסף ולא להשקיע בחברה. עם זאת, מאז ההשתלטות, הדגישו המשקיעים מספר פעמים כי מטרתם היא השבחת החברה, אשר קופת המזומנים שלה הצטמקה ברבעון השלישי ל-45 מיליון דולר ושווי השוק שלה נותר כמעט ללא שינוי.



חברות אחרות שהבינו את מצבן הבעייתי כיעד להשתלטות נקטו בצעדים שונים כדי להגן על עצמן. שיטה נפוצה אחת היא "גלולת רעל", בה נקטו הן חברת האלחוט נטרו , אשר הקשר הישראלי שלה הוא המנכ"ל, גדעון בן-אפריים, ואורכית . לנטרו היו בסיום הרבעון השני 230 מיליון דולר בקופה, לעומת שווי שוק של 140 מיליון דולר בלבד. הקופה השמנה, זכר לימי הבועה, מצליחה להחזיק את החברה, על אף שהיא כמעט ולא ייצרה הכנסות במהלך השנה. הכנסותיה ברבעון השני הסתכמו בכ-2 מיליון דולר בלבד, וברבעון השלישי ב-6 מיליון דולר.







עם זאת, לפחות משקיע אחד סבר כי עדיף להסתפק בנתח מקופת המזומנים, אשר תניב לו יותר מהמשך החזקה במניית החברה. המשקיע, אחד מבעלי המניות של החברה מהציבור, דרש מההנהלה להשתמש בקופת המזומנים כדי לרכוש את המניות מהציבור במחיר הכפול ממחירן בשוק, בהתאם לשווי המזומנים שבקופת החברה. "אם המנהלים חושבים כי הם יכולים לייצר ערך גבוה יותר לחברה", אמר בעל המניות, "מצדי הם יכולים להמשיך ולהחזיק במניותיהם". דרישתו לא נענתה. מאז גדלה קופת המזומנים של נטרו ל-350 מיליון דולר, ויחד עמה גם שווי החברה, ל-198 מיליון דולר, אך עדיין רחוק למדי משווי המזומנים.



לאחר נטרו, גם באורכית החליטו להכניס לשימוש גלולת רעל מעין זו, על מנת למנוע אפשרות של השתלטות עוינת על החברה. התוכנית, שתופעל במידה שרוכש עוין יאסוף למעלה מ-15% ממניות החברה, תאפשר לבעלי המניות הקיימים לרכוש מניות נוספות בדיסקאונט, וכך לדלל את אחזקותיו של הרוכש העוין. הדאגה של אורכית מפני השתלטות עוינת מובנת, לאור העובדה ששווי השוק שלה, היום כ-60 מיליון דולר, נמוך ב-40% מ-101.9 מיליון דולר מזומנים שבקופתה. השווי הנמוך של החברה עדיין גבוה יותר מהשווי של כ-30 מיליון דולר בלבד שהיה לחברה בסיום המחצית השנייה של 2001.



ירידה בשווי השוק - הצבעת אי אמון בחברה



חברה נוספת ששווי המזומנים שלה גבוה יחסית לשווי שהעניק לה השוק היא זן ריסרץ' של דוידי גילה, הנסחרת בלונדון, ואשר בסיום הרבעון השלישי שווי השוק שלה עמד על 23 מיליון דולר, לעומת מזומנים גבוהים פי 3, של 63 מיליון דולר. מצב דומה ניתן למצוא אצל חברה נוספת של דוידי גילה, ואיו , אשר שווי השוק שלה הצטמק לכמחצית משווי המזומנים שלה. עם סיום המחצית הראשונה של השנה עמד שווי השוק של החברה על כ-40 מיליון דולר, לעומת קופת מזומנים של 94 מיליון דולר. מאז הפער הצטמצם אבל הוא עדיין קורץ, כאשר שווי השוק של החברה עומד היום על כ-48 מיליון דולר לעומת קופת מזומנים של 87.9 מיליון דולר.



המשמעות של ירידת הערך שמעניק השוק לחברה אל מתחת לרמת המזומנים שלה היא שהמשקיעים אינם מאמינים בחברה, בטכנולוגיה שלה או בהנהלתה. ירידה כזו בעצם מאותתת לחברה שהמשקיעים מעדיפים לקבל את הכסף בקופה מאשר להמשיך להשקיע בחברה, הם אינם סבורים כי החברה תייצר להם ערך בעתיד. עם זאת, איתות כזה הוא תיאורטי, שכן המשקיעים אינם יכולים לקבל את חלקם בקופה לפני שתחליט ההנהלה לחלק אותה. שווי המזומנים של החברה מהווה מעין מחיר רצפה לחברה, וכאשר השווי שמעניק השוק יורד מתחת לשווי המזומנים, המשמעות היא כאילו המשקיעים פונים ואומרים כי החברה בעצם אינה שווה את המזומנים שבקופה.



ירידת ערך השוק של חברה עשויה ללמד גם על חששות מכך שייתכן שיסודות החברה הם טובים, אך השוק אליו היא פונה עובר תקופה קשה. דוגמה לכך ניתן לראות במניות האלחוט, אשר ואיו ונטרו נמנות עליהן. חברות האלחוט, אשר שוק היעד שלהן הוא מפעילות התקשורת, נפגעו מאוד מקריסתן של מפעילות התקשורת הצעירות, ה-Clecs.



שווי השוק שהצטמק לקראת אמצע השנה עולה כעת



חברה נוספת הפועלת בתחום האלחוט היא סרגון , אשר חוותה פגיעה קשה לקראת סיום