שרי האוצר של האיחוד האירופי הסכימו על מערכת חדשה לרגולציית שווקים כלל-אירופאית

שרי האוצר באיחוד האירופי הסכימו על מערכת רגולציית שווקים כלל-אירופאית, בניסיון להתמודד עם התפתחות בועות מבעוד מועד ולמנוע משברים פיננסיים כמו זה שפקד את העולם בשנה וחצי האחרונות. השרים הצליחו להגיע להסכם למרות חילוקי דעות קשים בין בריטניה לצרפת. שני הצדדים במחלוקת אודות אופן הרגולציה של המגזר הפיננסי ביבשת, טוענים לניצחון. כעת עומדת הרפורמה בפני אישור הפרלמנט האירופי.



עיקר הרפורמה יתמקד בהקמת סוכנות הערכת סיכונים שתשב בפרנקפורט, ובראשה יעמדו הבנק המרכזי של אירופה (ecb), ו-3 גופים רגולטורים חדשים, למגזרי הבנקאות, ניירות הערך והביטוח. שרי האוצר ויתרו על הצעה לתת בידי הנציבות האירופית את הסמכות להכריז על משבר פיננסי, והותירו את ההחלטה בנושא לכל אחת מחברות האיחוד בנפרד.



הגוף הרגולטורי שיפקח על המגזר הבנקאי צפוי להיות ממוקם בלונדון, למרות החשדנות באירופה כלפי המגזר הפיננסי הבריטי. בריטניה טענה כי היותה של לונדון אחד ממרכזי הפיננסים המובילים בעולם הוא נכס אירופאי, ולא רק בריטי, וכי גם הרגולטור צריך להיות בקרבת המרכז הפיננסי הגדול באירופה.



ההסכם כולל סעיף לפיו הרגולטורים החדשים אינם יכולים להשפיע על האחריות הפיסקלית של המדינות החברות - כלומר, הרפורמה אינה צפויה להשפיע על הוצאות הממשלות השונות. בנוסף, הממשלות החברות יכולות לערער על החלטות הרגולטורים החדשים, ולהביא לעיכוב בביצוע ההחלטות, מה שלדברי ממשלת בריטניה, מהווה למעשה זכות וטו. עם זאת, זכות הערעור מופעלת רק לאחר הכרזה על משבר פיננסי, כך שבתנאים רגילים, לרגולטור האירופי יש זכות וטו על הרגולטור המקומי.



שר האוצר הבריטי, אליסטר דרלינג, אמר כי הוא מרוצה מהעסקה, במסגרתה נאלצה צרפת לבצע כמה ויתורים, שמפחיתים את הסיכוי כי הציבור הבריטי יושפע פיננסית מהרגולציה החדשה. עם זאת, כריסטין לגארד, שרת האוצר של צרפת, אמרה כי מדובר בפשרה.



יתכן כי לגארד ניסתה למתן את השפעת דבריו של ראש ממשלת צרפת בשבוע שעבר אודות מינויו של מועמד מטעמו, מישל ברנייה, כרגולטור השווקים בנציבות האירופית. סרקוזי אמר ביום שישי כי הבריטים הם "המפסידים הגדולים" בדיון הרגולטורי, דבר שבא לידי ביטוי במינויו של ברנייה, ועורר זעם רב בבריטניה. עם זאת, נטילת הסמכות להכריז על משבר פיננסי מידי משבר, עשויה לצמצם את השפעתו.