"מבנים שאינם ירוקים יאבדו מערכם"

>> "מי שחושב שאנרגיה בת קיימא לא תוסיף ערך לבניין שהוא מתגורר או עובד בו - שירים את היד". דממה באולם, אף יד לא הורמה. השואל היה סטפן ואן אופלר, יו"ר המועצה לבנייה ירוקה בהולנד, והידיים שלא הורמו היו ידיהם של באי הכנס בנושא כלכלה ירוקה, שהתקיים באחרונה בישראל.

הכנס התקיים ביוזמה של שגרירות הולנד. התארחו בו אדריכלים וחברות מתחום הבנייה בישראל, ומטרתו היתה לקדם שיתופי פעולה בין השוק הישראלי לשוק ההולנדי בתחום הבנייה הירוקה.



"רוב האנשים והיזמים חושבים שאנרגיה בת קיימא היא אלטרנטיבה יקרה, שצריך להשקיע בה כסף, ונרתעים מכך. אלא שהשאלה אינה כמה כסף זה יעלה לי. השאלה האמיתית היא באיזה בניין, או באיזו סביבה, אנחנו רוצים שיחיו הילדים שלנו? מה אנחנו מעבירים לדור ההמשך מבחינת היכולת לשמור על המקום שהם חיים בו?", אמר ואן אופלר.



מעבר לכך, ואן אופלר טוען כי לבנייה ירוקה יש גם ערך כלכלי ברור: "כשהקמנו את המועצה, ציפינו לפיצול בשוק. הימרנו שהמבנים שאינם ירוקים יאבדו מהערך שלהם, ואלה שייבנו ויתוכננו במסגרת סטנדרטים ירוקים - ערכם הנדל"ני יעלה. ואכן, מחקרים שנערכו בארה"ב, בבריטניה ובהולנד שבדקו עסקות על בניינים, גילו עלייה בערך הנדל"ני של אותם נכסים שעמדו בקריטריונים. בארה"ב, למשל, עלה הערך של מבנים מסחריים ב-16%. במחקר שנערך בהולנד, ואשר התמקד בבתים פרטיים, עלה כי הצגת תעודת התקן של המועצה מעלה את ערך הבית.



"ההתאמה לא חייבת להיות גרנדיוזית - ניתן לזכות בנקודות לא מעטות גם על ידי יישומים טריוויאליים, לכאורה", מוסיף ואן אופלר. "בהולנד ישנה מסעדה הממוקמת בבניין ציבורי בסמוך לתחנת רכבת, עם תנועה ערה של עוברים ושבים. בכניסה לבניין עוברים דרך דלת מסתובבת, וסיבוב הדלת מייצר אנרגיה למסעדה לאורך כל היום".



התאגדות פרטית



המועצה ההולנדית לבנייה ירוקה היא גוף חדש יחסית; היא נוסדה בשנת 2008 ועובדת במרץ מאז. המועצה בוחנת את ערכם הירוק של מבנים, כלומר עד כמה מבנה מיישם טכנולוגיות או שיטות הקשורות באנרגיה בת קיימא. "מה שמבדיל את המועצה מגופים אחרים הוא העובדה שמדובר ביוזמה שיווקית שנוצרה על ידי גופי שיווק. לא מדובר בגוף סטטוטורי, כי אם בגוף שנוצר מתוך צורך שהתעורר בשוק, בשטח", אומר ואן אופלר.



מהי בעצם בנייה ירוקה? איך נזהה "בניין ירוק"?



"את הירוק לא רואים", מסביר ואן אופלר. "המבנים נראים כמו מבנים רגילים כלפי חוץ. מה שנבדק הוא יישומים שונים בכל מבנה, בהתאם לקטגוריות קונקרטיות. במהלך השנים האחרונות הורגש בשוק צורך בארגון שיוכל להעריך את העמידה של הבנייה בקריטריונים ירוקים. המועצה הוקמה כגוף בלתי תלוי, אשר משרת את הצורך הזה".



המועצה קיימת קצת יותר משנה וכבר הספיקה לאגד תחתיה 210 גופים מסחריים מכווני בנייה ירוקה. כל הגופים מסחריים ושיווקיים, והחברות בארגון היא על בסיס וולונטרי.



איך בעצם עובד המכניזם? מה התמריץ שלי לפנות לארגון?



"גופים רבים מעגנים את נושא הבנייה הירוקה בחוזים מול הלקוחות, על ידי שילוב סעיף מיוחד שבו מובטח כי הבנייה תכלול שימוש באנרגיה בת קיימא ועמידה בסטנדרטי בנייה ירוקים", אומר ואן אופלר. "הם פונים אלינו, ואנחנו מעריכים את רמת הבנייה. אם יש בעיה בעמידה בסטנדרטים המובטחים - קיימים סעיפי סנקציות על אי עמידה בתנאים שנקבעו. בסופה של הבדיקה, אם הגוף הנבדק עמד בקריטריונים מונפקת לו תעודה מיוחדת".



מסגרת העבודה של המועצה מבוססת על קטגוריות שבאמצעותן ניתן לאמוד את מידת שימור האנרגיה וייצורה. בין הקטגוריות: ניהול - הסבר על בניית תהליכים ונושאים הקשורים בניהול הפרויקט, מההיבט הירוק; צריכת אנרגיה ושימור אנרגיה; תחבורה; מים - ויסות המים ואיבוד מים לטובת הניקוז; זיהום אוויר; חומרי גלם; אקולוגיה, ועוד. "אנחנו לא מקדמים פתרונות", מסביר ואן אופלר, "אלא מלווים בדרך אל היישום. השוק כיום חדשני והפתרונות קיימים".



בדרך לישראל?



"השיטה בהחלט ניתנת ליישום בישראל", אומר ואן אופלר. "אם, לדוגמא, במדינה כמו הולנד רוב המשקל מונח על אנרגיה (כ-90%), וכ-6% בלבד מונחים על סעיף המים, הרי שבישראל סביר להניח שקטגוריה הקשורה בחיסכון במים תתפוס משקל רב יותר".



כעת, בזמן מיתון, זה הזמן להשקיע בבניה ירוקה?



"אם כמדינה אתה לא מתחיל לשלב בנייה ירוקה בנקודת הזמן הנכונה - אתה מפספס את השוק. נקודת הפתיחה הטובה ביותר היא לפנות למפתחים או לצרכנים בינלאומיים, המעוניינים להשקיע בישראל", אומר ואן אופלר.



והפוליטיקה?



ואן אופלר מחייך. אילו ידע מה קורה במעמקי הקלחת הרותחת של הפוליטיקה הישראלית, היה מחייך עוד יותר, אמרתי לו. "זה תמיד עניין פוליטי, לא רק בישראל. אם לוקחים את אירופה כדוגמה - ברגע שאוקראינה לא משלמת על הגז, זה עלול ליצור מצב של חוסר בחשמל במדינות אירופה. מדובר על מצב של תלות בעייתית.



"בהולנד הנושא התחיל כעניין של השמאל - שימור סביבה, חברה וכדומה. כיום, קיימת ההכרה שלנושא יש השלכות כלכליות ישירות, וגם הימין מתגייס לטובת העניין. מדובר בנושא שכל צדי הקשת הפוליטית יכולים להגיע לגביו להסכמה רחבה - גם בישראל".