נציג משרד החוץ צפוי לקיים השבוע בתאילנד פגישה עם שר העבודה התאילנדי שהוגדרה "מכרעת", בניסיון לשכנע את ממשלת תאילנד למסור את הטיפול בהבאת התאילנדים לעבודה בישראל לידי ארגון ההגירה הבינלאומי (oim), המוכר והנתמך על ידי האו"ם.
בספטמבר 2007 חתמה תאילנד, בתמיכת ממשלת ישראל, על מזכר הבנה עם ארגון ההגירה המסייע למהגרי עבודה ונאבק בעושק ובניצול העובדים הללו על ידי חברות כוח האדם. אלא שההסכם לא קוים, וחברות כוח האדם התאילנדיות ממשיכות לגייס את העובדים, המשלמים להן דמי תיווך בהיקף 8,000-10,0000 דולר לעובד - בהם הם מתחלקים עם חברות כוח האדם הישראליות המשתפות איתן פעולה.
על פי מזכר ההבנה, אזרח תאילנדי שיבקש לעבוד בישראל ישלם לארגון ההגירה 1,200-1,800 דולר הוצאות טיסה, ו-600 דולר אגרות, בדיקות רפואיות וחיסונים במקום סכומי העתק שהוא משלם כיום. ממשלת ישראל - אף שלא חתמה מזכר דומה עם ארגון ההגירה הבינלאומי - קיבלה באוגוסט 2008 החלטה לפיה תותר הבאת עובדים זרים לישראל רק ממדינות שיחתמו איתה על הסכמים להסדרת הבאתם והעסקתם.
בכיר במגזר החקלאי אמר בסוף השבוע, כי הקשיים שהציבה ממשלת ישראל במהלך השנה האחרונה במתן אשרות כניסה לתאילנדיים, קשורים מאי קיום התחייבותה של תאילנד בנושא: "על ישראל להכיר בכך שתאילנד היא "מדינת עולם שלישי", ולעתים מתקבלות במדינות הללו החלטות, שלא ניתנות לביצוע בפועל מסיבות שלא קשה לנחש, אך כל פירוט בנושא יזיק ליחסים בין שתי המדינות", כדבריו.
יצוין כי שר העובדה התאילנדי ביקר השנה בישראל בסוף חודש יוני הבהיר בשיחותיו עם הגורמים הקשורים לנושא, כי ממשלחת תאילנד לא תמסור את הטיפול בעובדים לידי ארגון ההגירה.
במשקים החקלאיים בישראל חסרים בימים אלה, בשיא עונת היצוא החקלאי, כ-4,000 מסך 27,500 התאילנדיים האמורים לעבוד בהם, כמתחייב מההסכם שנחתם בין הממשלה להתאחדות חקלאי ישראל.
עובדים אלו אמורים היו להחליף את התאילנדיים שסיימו את תקופת העסקתם במשקים (5 שנים) וחזרו לארצם. עוד אמר הגורם כי אם ממשלת ישראל לא תשנה במהלך השבועות הקרובים את החלטותיה למסירת הטיפול בעובדים התאילנדיים לארגון ההגירה הבינלאומי החקלאות הישראלית תספוג הפסדי תוצר ויצוא במיליארדי שקלים ועשרות אלפי עוסקים ומעוסקים בחקלאות ובשירותים ליצוא החקלאי ימצאו עצמם מובטלים.
לאחרונה נמסר כי פקידים באוצר הציעו להחליף את התאילנדיים בוייטנאמיים ובעובדים ממדינות אחרות. בתגובה נמסר ארגוני החקלאיים כי עדיף לפקידי האוצר שיעסקו בענייניהם ולא יציעו להציע הזוויות: "גם את ההצעה הייתה בת ביצוע והיצוע מיידי, לא ניתן במשק חקלאי להעסיק עובדים משתי תרבויות ומנטאליות כה שונות" כדברי בכיר בארגונים החקלאיים.
"בפתיחת השמים" בפני התאילנדיים החסרים בחקלאות תומכים שר החקלאות שלום שמחון, שר הפנים אלי ישי, שר התמ"ת פואד בן אליעזר ושרים נוספים, אך אלה נתקלו בהתנגדות נחרצת של משרד המשפטים, שהבהיר שלא ניתן להביא את התאילנדיים לישראל כל עוד שרירה וקיימת החלטת ממשלה בנושא.
מזכיר ארגון מגדלי פרחים ומחזיק תיק עובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל חיים חדד, אמר כי על הממשלה להתעשת במהירות ולהבין כי כל עיכוב נוסף בהבאת העובדים יהיה קריטי לחקלאים, ליצוא ולמחירי התוצרת החקלאית בשוק המקומי. חדד הביע את תקוותו כי תמיכת שר הפנים תשנה את התמונה הממשלה. עוד אמר כי השר אלי ישי יודע היטב, שהעיכוב יתבטא וכבר מתבטא בהתייקרות התוצרת החקלאית הטרייה, שמשמעותה פגיעה קשה במשפחות הגדולות שרובן משתייכות למגזר החרדי ומסרותי, הצורכות כמויות גדולות של ירקות ופירות, אוכלוסיות אותן הוא אמור לייצג.