הכנסות המדינה ממסים ב-2009 גבוהות ב-3.4 מיליארד ש' מהמתוכנן; הגירעון מתחילת השנה: 26 מיליארד ש'

הגירעון התקציבי של הממשלה בחודש נובמבר הסתכם ב-2 מיליארד שקל. גירעון של 1.7 מיליארד שקל נרשם בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו. בפעילות מקומית היה לממשלה גירעון של 2.1 מיליארד שקל ובפעילותה בחו"ל עודף קטן של 100 מיליון שקל.



מתחילת השנה, מסתכם הגירעון ב-26.5 מיליארד שקל. בתקציב המקורי מתוכנן גירעון שנתי של 44.4 מיליארד שקל. בתקופה המקבילה אשתקד היה לממשלה גירעון בסך של כ-1.3 מיליארד שקל.



הגירעון ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2008 עד נובמבר 2009) עלה מכ-39.8 מיליארד שקל בחודש הקודם לכ-40.5 מיליארד שקל.



סך ההוצאות של משרדי הממשלה בחודש נובמבר היו גבוהות יחסית והסתכמו בכ 18.4 מיליארד שקל. בנובמבר ניכרת האצת מה בקצב ההוצאות של המשרדים, ובנוסף גדלה ההוצאה עקב העברה בסך של כ 1.8 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות.



מתחילת השנה, הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה בכ-177.1 מיליארד שקל - גבוה בכ-6.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (165.6 מיליארד שקל). בתקציב המקורי המאושר ל-2009 מתוכנן גידול שנתי ממוצע של כ 5.3% בהוצאות המשרדים בהשוואה לתקציב מקורי 2008. בהוצאות המשרדים האזרחיים חל גידול של כ-9.4% (לעומת 8.4% בתכנון המקורי השנתי) ואילו בהוצאות מערכת הביטחון חל גידול של 1.4% לעומת 3.6%- בתכנון המקורי השנתי.



שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים מתקציב מקורי מתחילת השנה עד נובמבר הינו כ-87.2% לעומת שיעורי הביצוע מתקציב מקורי עד נובמבר של כ-85.9% בכל אחת מהשנים 2007 ו-2008.



סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש נובמבר בכ-16.3 מיליארד שקלים בהשוואה ל 14.1 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד. מתחילת השנה, הסתכמו הכנסות המסים בכ-162.9 מיליארד שקל - כ-94.2% מהתכנון השנתי בתקציב המקורי וכ-10 מיליארד שקל בלבד פחות מהיעד התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד נגבו 171.0 מיליארד שקלים. בפעילות המימונית היה לממשלה בחודש נובמבר גיוס הון נטו שלילי בסך של כ-1.1 מיליארד שקלים.

ההכנסות ממיסים התאוששו בשל המשבר הקצר



בחודש נובמבר 2009 הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות בכ-16.3 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה והתאמות, עלו ההכנסות ממסים בשיעור ריאלי של 9.8% לעומת בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה היא הן במסים הישירים והן במסים העקיפים. זהו החודש הראשון, מתחילת השנה, בו נרשמה עלייה בהכנסות ממיסים ישירים לעומת שנה קודמת אשתקד.



בחודשים ינואר-נובמבר 2009 גבתה רשות המסים כ-3.4 מיליארד שקל מעבר ליעד שנקבע בתקציב לשנת 2009. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהעלייה בצריכה הפרטית מעבר לאומדנים בבסיס התקציב. כמו כן, יש לציין כי נרשמה ירידה עקבית בהחזרים של מס התשומות, (כ-24% מינואר-נובמבר 2009 לעומת התקופה המקבילה אשתקד) שתרמה אף היא לגידול בהכנסות בהשוואה לאשתקד. ירידה זו מעידה עדיין כי חלק מהמכירות של הפירמות נעשה מהמלאי תוך צמצום ייצור וצמצום ביבוא חומרי גלם ומוצרים להשקעה - בדומה לעולה מנתוני הלמ"ס. נתוני הלמ"ס מצביעים על שינוי קטן במגמה וחלה עליה ביבוא חומרי גלם.



הגבייה משוק ההון בחודש נובמבר 2009 הסתכמה ב-202 מליון שקל לעומת 171 מיליון שקל בנובמבר 2008. בגביה מריבית נרשמה ירידה בשיעור של 54% ואילו בגביה מני"ע נרשמה עליה בשיעור של 330%, הנובעת מהפעילות החיובית בבורסה.



עלייה בגביית מס ההכנסה



מס הכנסה - הגבייה ממס הכנסה הסתכמה בחודש נובמבר 2009 בכ–3.5 מיליארד שקל לעומת 2.6 מיליארד שקל בנובמבר 2008, עלייה ריאלית בשיעור של 27%. העלייה בגביה נובעת מהעלייה בגבייה מחברות בשיעור של 43%, בעוד שבגבייה מעצמאים נרשמה דווקא ירידה מתונה בשיעור של 5%.



ניתוח הגבייה לפי ענפים מעיד על ירידה בגבייה בכל הענפים למעט ענף הבנקאות. הגבייה מענפי הבנקאות עלתה פי 4 לעומת התקופה המקבילה אשתקד (מהווה כ-34% מגביית מס הכנסה). למעשה, הגידול בגביית מס החברות נובע כולו מהגידול בגביה מענף הבנקאות. בולטת הירידה בגבייה מענפי התעשייה בשיעור של 17.2% (מהווים 9.2% מגביית מ"ה) ומענף הבניה (ירידה של 18.7%).



ההכנסות ממס ערך מוסף בחודש נובמבר 2009 הסתכמו בכ-5.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-26% לעומת נובמבר 2008. לגידול בהכנסות תרמו מספר גורמים: מעבר של עוסקים מדיווח חודשי לדו חודשי - תוספת להכנסות של כ-150 מיליון שקל, העלאת שיעור המס מ-15.5% ל-16.5%, כלומר תוספת של 260 מיליון שקל. דחיית החזרים מאוקטובר 2008 לנובמבר 2008 בסכום של כ-250 מיליון שקל. ללא השינויים הנ"ל, היו ההכנסות עולות ב-9% שנבעו בעיקר מגידול בצריכה הפרטית.



גביית מע"מ מקומי עלתה בשיעור ריאלי של כ-17%. בולטים במיוחד ענפי הפיננסים, התעשייה והמסחר (גידול של 32%, 27% ו-20%, בהתאמה). מנגד, ירדה הגבייה מענף הבניה בשיעור של כ-2%. הגידול הגבוה בהכנסות בענפים המובילים מלמדים על התפנית שחל במשק.