התרשלתם? שילמתם: אושרה הצעת חוק ולפיה רשות ניע תוכל להטיל קנסות בהליך מנהלי מהיר בעבירות רשלנות

האכיפה המשלימה של רשות ניירות ערך מעלה הילוך נוסף: ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק בנושא תשתית האכיפה המנהלית (הידוע גם כחוק האכיפה המשלימה), אותו יזמה רשות ניירות ערך. תזכיר הצעת החוק נוסח בשיתוף פעולה עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.



לפי תזכיר החוק שאושר, יו"ר הרשות יוכל לבחור בין שלושה מסלולי אכיפה: פתיחת חקירה פלילית במקרים חמורים, אכיפה מינהלית במקרים של עבירות ניירות ערך במקרים שאינם חמורים וקנסות כספיים במקרים קלים - הליך שקיים זה כמה שנים ברשות. מנגנון נוסף שמוצע הוא הפסקת הליכים מותנית. יושב ראש הרשות יוכל להחליט שלא לפתוח בהליך מינהלי או פלילי, ובמקום זאת להגיע עם המפרים להסדר הפסקת הליכים מותנית: אם החשוד ימלא אחר ההוראות שיוטלו עליו במסגרת ההסדר, הוא לא יועמד לדין על המעשים שביצע. מניפולציה בניירות ערך, שימוש במידע פנים, הכללת פרט מטעה בתשקיף, תרמית בניירות ערך - עבירות פליליות אלה יוכלו לעבור המרה להליך מינהלי. ראש הרשות יחליט שבמקרים שאינם חמורים דיים ניתן יהיה לנהל הליך מינהלי יעיל ומהיר. ועדה מינהלית בראשות ראש הרשות תוכל להטיל קנס כספי והגבלת עיסוק על נושא המשרה בחברה לתקופה קצובה. ניתן יהיה לטעון בפני הוועדה וכן לבקש ממנה לשמוע עדים. על החלטת הוועדה ניתן יהיה לערער בפני בית המשפט המחוזי.



בנוסף לחוק ניירות ערך תתמקד האכיפה המינהלית בחוק השקעות משותפות בנאמנות ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הידוע כחוק הייעוץ. הוועדה תוסמך להטיל קנסות כספיים בהיקף משמעותי, לדרוש תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה, לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה, לאסור על כהונה בגופים מסוימים, להתלות רישיון ולהטיל ענישה על תנאי.




אכיפה מנהלית יעילה



החידוש העיקרי בתזכיר הינו במתן אפשרות לאכיפה יעילה של עבירות פליליות אשר הוגדרו מחדש באופן שממיר את הכוונה הפלילית לרשלנות, באמצעות הליך מנהלי יעיל ומהיר יותר. המתווה המוצע בתזכיר מבוסס על עיקרון לפיו ישנה הלימה בין, מצד אחד, זכויות המפר במסגרת הליך האכיפה המנהלית, לבין העובדה שמצד שני המפר חשוף חשיפה מוגבלת לסנקציות. עיקרון זה מופעל במדינות רבות שבהן מופעל הליך אכיפה מנהלי על הפרות בשוק ההון. כאשר התזכיר יאושר בממשלה ובכנסת תצטרף ישראל לרשימה ארוכה של מדינות בהן פועל שוק הון מפותח שמיישמות הליך אכיפה מינהלי.



לכשיאושר התיקון, הוא יביא לקיומם של שלושה ערוצי אכיפה מקבילים: הליך הטלת קנס כספי על ידי הרשות, שנועד לטפל בהפרות קלות יחסית לבירור. הליך אכיפה מנהלי, המאפשר לוועדת האכיפה המנהלית להטיל שורה של סנקציות שנועדו לטפל בהפרות אשר הוכחתן מצריכה קיומו של הליך בירור משמעותי, אך יחד עם זאת אין מדובר בעבירות החמורות ביותר הכוללות יסוד נפשי של מודעות או כוונה. ההליך הפלילי, המיועד לטיפול בעבירות חמורות ואשר רק בסיומו ניתן להטיל עונש מאסר. יושב ראש הרשות יוכל להחליט בכל מקרה של הפרה או עבירה האם לפעול באמצעות קנס כספי, בהליך מינהלי או בהליך פלילי.



הוועדה המנהלית תדון בהפרות של חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק הייעוץ. היא תוסמך להטיל קנסות כספיים בהיקף משמעותי, לדרוש תשלום פיצויים מוגבל לנפגעי ההפרה, לתבוע החזרה של הרווחים שהושגו שלא כדין, לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה, לאסור על כהונה בגופים מסוימים, להתלות רישיון ולהטיל ענישה על תנאי. מתן מגוון רחב של אמצעי אכיפה לוועדה המנהלית נועד להבטיח שתהיה בידה הגמישות לנקוט בכל מקרה של הפרה את אמצעי האכיפה היעיל והמתאים ביותר, הן לענישת המפרים והן להבטחת המשך פעילות תקינה של השוק ומניעת הישנות ההפרה. במסגרת שיקול הדעת שלה תוכל הוועדה לקבוע כי חלק מן הקנס הכספי שנפסק יועבר לנפגעי ההפרה. ועדת המשמעת לפי חוק הייעוץ תבוטל וסמכויותיה יועברו לוועדת האכיפה המנהלית.



הפסקת הליכים מותנית



מנגנון נוסף אותו מציעה הרשות לקבוע הוא הפסקת הליכים מותנית. יושב ראש הרשות יוסמך להחליט שלא לפתוח בהליך מנהלי או פלילי, ובמקום זאת להגיע עם המפרים להסדר הפסקת הליכים מותנית. משמעות ההצעה היא כי אם החשוד ימלא אחר ההוראות שיוטלו עליו במסגרת ההסדר, הוא לא יועמד לדין בשל המעשים שביצע. הסכמת החשוד להסכם האכיפה לא תיחשב כהודאה בביצוע עבירה או הפרה ולא תשמש כראיה נגדו. גם לפרקליטות תינתן סמכות כזו ביחס לתיקים שהועברו אליה עוד לפני הגשת כתב אישום.



החמרת העונשים בהליך הפלילי



אמצעי מרתיע נוסף הוא התליית רישיון או היתר למשך שלוש שנים לגוף שנדרש לו רישיון או היתר על מנת לפעול, במקרה שמדובר בגוף מורשה על ידי הרשות (כגון בעל רישיון לפי חוק הייעוץ, מנהל קרן, נאמן או חתם). בנוסף, מציעה הרשות להסמיך את ועדת האכיפה להגביל את האפשרות של המפר לכהן כנושא משרה בבעל רישיון או היתר כאמור במקרה שהמפר פעל באופן הכלול ברשימת מקרים שתפרסם הרשות אשר יש בהם כדי להעיד על פגם במהימנות או על התנהגות שאינה הולמת. בכלל מקרים אלה עשויות להיכלל אף התנהגויות של המפר מחוץ לעיסוקו אשר יש בהן כדי להשליך גם התנהלותו במסגרת עיסוקו, כגון זיוף מסמכים בתיק מקרקעין, שימוש חמור בסמים וכדומה. גם אם תחליט הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום בשל התנהגות מעין זו או שבית המשפט יחליט לזכות נאשם בנסיבות דומות, הדבר לא ישלול מהרשות את האפשרות להתלות רישיון על בסיס התנהגות זו.



בהצעת החוק שאישרה ועדת השרים נכללת גם הצעה להחמיר באופן משמעותי את רמת הענישה הקבועה בחוק ניירות ערך בהתאם להצעת הרשות. תזכיר החוק קובע כי בגין שימוש במידע פנים בידי איש פנים ותרמית ניתן יהיה להטיל על תאגיד קנס בגובה חמישה מיליון שקל (בניגוד למיליון שקל כיום). הקנס המרבי שיוטל על יחיד יישאר בגובה של כמיליון שקל. על עבירת שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים יוטלו עונש מאסר של שלוש שנים (במקום שנה כיום) וקנסות במחצית הגובה המוצע לעבירת מידע פנים בידי איש פנים- 2.5 מליון ¤ לתאגיד וחצי מליון ¤ ליחיד (במקום 400 אלף לכל אחד מהם כיום).