רותי אלון מפיטנגו בכנס החדשנות בקרדיולוגיה: "לחברות מכשור רפואי יש 20 מיליארד ד' להשקעה בארץ"

בעקבות המשבר הכלכלי ירד היקף ההשקעה של קרנות הון הסיכון, בארה"ב וגם בישראל, בכל התחומים החל מתוכנות שבבים ותקשורת ועד לתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי.



רותי אלון שותפה בקרן הון הסיכון פיטנגו אמרה בכנס החדשנות בתחום הקרדיולוגיה, ה-ici, כי כאשר בוחנים את תחום המכשור הרפואי והפארמה, בין ישראל וארה"ב נמצא כי ההשקעות בתחום בישראל גבוהות יותר בהשוואה לאוכלוסה בתחום המכשור הרפואי מאשר תחום הפארמה, הפוך למצב בארה"ב. "הודות ליתרונות בישראל חברות מכשור רפואי חשופות להשקעה בהיקף של 20 מיליארד דולר מחברות המכשור הרפואי הגדולות", אמרה אלון.

יחד עם זאת תעשיית המכשור הרפואי עומדת בפני עננה של חוסר וודאות בעקבות הליכים רגולטוריים שונים. "בעקבות המשבר הכלכלי ברור כי המכשור הרפואי בישראל חזק יותר. אולם אנחנו עדיין לא יודעים את כל ההשלכות של תוכנית אובמה, כיצד המהלך ישפיע על הסדרי התשלום השונים עם בתי החולים, מהלך שעלול להשפיע ישירות על האבלואציות של החברות. הלחץ לקיצוץ תקציבי בתי חולים, והקשחת הניסוים הקלינים בידי ה-fda גם הם גוררת הורדת אבלואציות", ציינה.



עוד מוסיפה אלון כי על ישראל להתמקד במכשור רפואי, ובעולם גלובלי, בו חברות ענק מתמחות בשיווק, ודווקא הקטנות מתמחות בחדשנות, אין מקום להקמה של ערוצי הפצה יקרים, ולכן כנראה האופציה של אקזיט היא העדיפה.



כמו כן הדגישה אלון כי ניסיונות לחדירה לשווקים אלטרנטיביים, לדוגמא לשוק במזרח אסיה או דרום אמריקה, כאלטרנטיבה לחדירה לארה"ב הדורשת אישורי fda הינה סיסמא. "ללכת למזרח זאת סיסמא ריקה מתוכן שכן, מאחורי מאמצים אלו יש הליכי רגולציה שונים והליכי התחשבנות עם המבטחים. לכן לפנות לשוק מתפתח בגלל שאין הוא רווי, איננה התמונה המלאה שכן יש לברר מה קורה שם עם רגולציה וערוצי ההפצה השונים".



קובי ריכטר, מייסד מדינול אומר כי "בישראל אין תשתית מספיקה בכדי לקיים תעשיית מכשור רפואי, כאשר בין הסיבות היא שחברות בישראל נוטות להימכר בשלבים מוקדמים ולא נוצרים בישראל הליכים של ייצור שיווק ותמיכה. "אני יכול למנות מספר חברות שעזרנו להם לעזור לחברות אחרות. זאת ההגדרה ליצירת תשתית. מרבית הערך, או ההחזר על ההשקעה מתקבל דווקא כאשר המוצר מיוצר בידי מאות עובדים בישראל. אני יכול למנות מספר חברות שעזרנו להם לעזור לאחרים דרך תשתית. מרבית ההחזר נעשה בשלב ייצור המוצרים היכן שמועסקים מאות עובדים בחברה, ולא כשלב של אקזיט. התעשייה הישראלית זקוקה כיום לחזון ארוך טווח".



עוד הוסיף ריכטר כי כי האקדמיה הישראלית לא עושה עבודה מספיק טובה בהכשרת הדור הבא של המהנדסים לתחום המכשור הרפואי: "אף שהתוכניות האינטר דיסיציפלינריות, לדוגמא ביוטכנולוגיה, איננה מספיקה היות שהסטודנט לומד קצת פיסיקה ואח"כ לומד קצת ביולוגיה, אך יחד עם זאת אין הוא יודע פיסיקה כמו פיסיקאי ואין הוא יודע ביולוגיה כמו ביולוג. התוכנית שיש כיום היא אינטר דיסיפלינרית, אבל לא מולטי דיסיפלינרית. צריך לבנות תוכניות לימודים היכן שמכשירים פיסיקלאים ללימודי ביולוגיה, רופאים ללימודי הנדסה וכו'. כיום יש מסדות אקדמיים שעושים זאת, ותהליך כזה לוקח שנים, אולם התוכניות הללו לא אינטנסיביות מספיק. הייתי רוצה לראות מנהיגות של אנשים כאלו שמובילים מקצוענים מפוקסים. אני לא מצפה כי המהנדס שמפתחת ידע ביולוגיה, אבל שהמנהיג שלו או המומחה של המוצר מוביל את יתר העובדים".

היזם הסדרתי שמעון אקהויז אמר בפאנל בנושא השקעות במכשור רפואי כי ישראל היא המדינה היעילה ביותר כלכלית (capital efficient) בכל הקשור לפיתוח מכשור רפואי. "ישראל היא היעילה ביותר כלכלית בפיתוח מכשור רפואי, גם בהשוואה לעמק הסיליקון, בוסטון, המזרח הרחוק וכל מקום אחר בעולם. אולם ישנה בעיה עם מודל ההון סיכון, אשר נובעת מהעלויות ההולכות וגדלות של פיתוח חברה, בגלל רגולציה ועלויות שיווק גדולות. בעקבות עלויות אלו האבלואציות לחברות הסטארט-אפ צריכות להיות בסבב הגיוס האחרון סביב ה-100 מיליון דולר, לכן אם אין אקזיט בגובה של 500 מיליון דולר, אין הדבר יעיל עבור קרן הון הסיכון כלכלית", ציין אקהויז.