ד"ר מאיר גלבוע: "לבעלי ההון יש נגישות גבוהה לאנשי השלטון - לפוליטיקאים יש נטייה לקבל את בקשותיהם"

"גם מי שאינו חסיד של התורה המרקסיסטית, יודע לומר שיש לנו היום בעיה של הון ושלטון. מקור הבעיה הוא שלבעלי ההון יש יתרון וכוח עצום, מעבר לפרופורציה שלהם באוכלוסיה" - כך אמר היום ד"ר מאיר גלבוע, היועץ למבקר המדינה למאבק בשחיתות, בכנס "מחיר השחיתות" מכללת בית ברל. גלבוע דיבר על הקשר שבין הון לשלטון ועבריינות צווארון לבן. הוא סקר ארוכות את המקורות ההיסטוריים והפילוסופיים שיצרו את הקשר בין בעלי כוח ההון לבין בעלי כוח השלטון.



גלבוע הסביר כי לבעלי ההון יש נגישות גדולה מדי לאנשים בשלטון, ולמקבלי החלטות יש נטייה לקבל את דרישות בעלי ההון, גם אם הדברים אינם עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. הסיבות ל"קשב" זה של נבחרי הציבור, הוא שמקבלי ההחלטות הפכו עם הזמן לתלויים יותר ויותר בבעלי ההון.



גלבוע הדגים זאת כשאמר כי "הפוליטיקאים זקוקים לתקשורת טובה, ולכן הם זקוקים למשל, לעיתון כדי ליהנות מפופולריות וכדי להיבחר. לכלי תקשורת חזקים יש גם אינטרסים כלכליים, כך שיוצא שכלי תקשורת מתייצבים מאחורי פוליטיקאי זה או אחר, ומצד שני בעלי ההון מנסים להשפיע על התכנים שמשודרים בתקשורת לפי האינטרסים שלהם".



סיבה שנייה שנתן ד"ר גלבוע היא שהצלחה של פוליטיקאים תלויה במידה גבוהה גם בהצלחה של בעלי ההון בתחום הכלכלי. "בעלי ההון ממלאים תפקיד כלכלי חשוב: המשמעות היא שהפוליטיקאי צריך להתחשב במיוחד בצרכים שלהם; ואז מגלים כל מיני הסכמות של שר, או דרכי פעולה של שר, שמאשר העברה של מפעל מגוש דן למקום שמרוחק בסך הכל 60 ק"מ מגוש דן - ופתאום המקום הזה הופך ל"אזור פיתוח".



גלבוע הסביר כי כתוצאה מהקירבה בין הון לשלטון, אין כח שווה לכל האזרחים. עובדה זו תורמת לתופעות פשיעה כמו שוחד.



השחיתות נולדה עם כניסת השוק החופשי



ד"ר גלבוע, ראש החוג לקרימינולוגיה במכללת בית ברל, סקר את המקורות ההיסטוריים למצב זה: "ב-20 השנים הראשונות של המדינה כל הכח רוכז בידי אנשי מפלגת מפא"י. לא היו השקעות פרטיות, לא היה שוק חופשי, ולכן הפוליטיקאים לא היו תלויים בבעלי ההון. נושא ההון והשלטון היה מרוכז באותם זוג ידיים ולא היתה בעיה של השחתה.



"בהמשך, עם כניסת השוק החופשי, אנשי ההון נתפשו כמי שיודעים להפעיל פרויקטים כלכליים יותר טוב מהממשלה. ולכן העוצמה הכלכלית והחברתית עברה לגורמים חדשים, ויצרה את האליטה העסקית. המפלגות הפכו למוסדות גרעוניים, ולכן הלכה וגדלה החשיבות של זרימת כספים מבעלי הון למפלגה או למועמדים; הקשר בין הציבור למפלגה כגוף אידיאולוגי הלך ונחלש. בהמשך החל תהליך של קרטליזציה כלומר, ריכוז יותר עושר בידי מעט אנשים".