הדרך לעידוד הכנסות עוברת במגרש הכדורגל

איך ניתן למנף את תחום התיירות בקיבוץ? לשאלה זו פתרונות רבים, והדרך לבצע אותם עוברת ככל נראה דרך החברה הממשלתית לתיירות, זרוע הביצוע של משרד התיירות. בקיבוץ רוחמה למשל, הממוקם בצפון הנגב, הפכו מגרש כדורגל מוזנח למגרש מקצועי, והתכנון הוא לארח קבוצות למחנות אימונים. אירוח הקבוצות יביא לעלייה משמעותית בתפוסת חדרי האירוח, המגובים במתקנים נוספים העומדים לרשות אורחי הקיבוץ, מהמסעדה ועד הספא.



יעקנלה גרוספלד, מנהל לינה כפרית ופורום תיירות בקיבוץ רוחמה, השייך למועצת שער הנגב, סיפר כי הקיבוץ פנה אל החברה הממשלתית לתיירות. לדבריו, "הגשנו לפני כארבע שנים בקשה לתוכנית למכלול תיירות. פיתחנו יחד עם החמ"ת את רעיון המגרש, כי התקציבים שלהם הם לא לבניית מגורים אלא לפיתוח תשתיות אז חשבנו על תשתית כזו שתניב פירות ותיצור הכנסה".



"יש לנו את כל המתקנים המיועדים לאירוח כך שהקבוצות יכולות פשוט להגיע וליהנות מלינה, הסעדה ועוד. אנחנו מתכננים שיגיעו למחנות אימונים גם קבוצות של שיתופי פעולה ערבים וישראלים לקידום נושא הדו-קיום", אמר גרוספלד. "המגרש כמעט מוכן לגמרי, הדשא צריך להיות ברמה כזו שיוכלו למסור לנו אותו וזה יקרה בתקופה הקרובה. אנחנו רואים בזה דבר שיהווה לנו עוגן תיירותי ומצפים בקיץ לקיים אירוח בתפוסות מלאות ולעלייה במחזור". עד כה, סיפר גרוספלד, עמדה התפוסה על כ-40% בתקופות הקיץ.



העלות הכוללת של שדרוג המגרש היתה כשני מיליון שקל. לדברי גרוספלד, החמ"ת מימנה, על ידי מענק, כ-80% אחוז מהסכום ו-20% האורחן עצמו השקיע יחד עם המועצה האזורית שער הנגב. הפנייה לחמ"ת נעשתה בשיתוף עם קיבוץ דורות, שבו קיים כבר מגרש כדורגל כ-10 שנים, הפועל על מודל של מחנות אימונים בקיץ הממלאים את מתקני האירוח.



שלומית בן אשר, מנהלת האירוח הכפרי בקיבוץ, גני דורות, סיפרה: "אנחנו בתחום הכדורגל די הרבה שנים, מארחים קבוצות מכל הארץ, בדרך כלל בקיץ, ואפילו קבוצות מחו"ל. יש שירותים שאנחנו מספקים לקבוצות שמגיעות ואנחנו רוצים להתפתח עוד בכיוון. יש שירותי הסעדה, חדרים מתאימים, מקום התכנסות, שולחן פינג-פונג וערסלים. המחנות מעלים את אחוזי התפוסה מאוד".



לדבריה, "מהחמ"ת ביקשנו דברים אחרים שהם פרופר תשתיות. דברים כמו סלילת כבישי גישה, תאורה, ומדרכות. יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לפתח בתחום התיירות ונמצאים כרגע בתהליך בדיקה. בתכנית האב של הקיבוץ הגדרנו אזור שלם לתיירות, אנחנו מחכים לאישורים ואז נתחיל לפעול. יש פה פוטנציאל תיירותי בלתי מנוצל עדיין שצריך להמשיך למנף".



משה ריגל, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, סיפר כי הדברים נעשים במסגרת תוכנית פיתוח כפרי תיירותי. "זו תוכנית רב שנתית משותפת למשרד התיירות והחקלאות והחטיבה להתיישבות, בה ישובים כפריים, קיבוצים ומושבים, שיש בהם פעילות תיירותית, מקבלים סיוע בשדרוג התשתיות על מנת להגביר את התיירות", הסביר.



"אנחנו מנסים למצוא בכל ישוב את האמצעי הנכון לו, את הייחוד, יחד עם הקהילה והמועצה האזורית", אמר ריגל. "למשל בכפר גלעדי לקחנו שטח נטוש והפכנו אותו לכר תיירות. אזור של לולים מהווה עכשיו ציר של תיירות עסקית עם מסעדות, בתי אמנים ואומנים, בלי מלאכה, חנויות יין. כל אחד שכר שטח קטן ושם הוא מציג". עוד דוגמא היא לוטן בערבה, שם הקימו מרכז לתיירות אקולוגית, בבניה המבוססת על פסולת, ומרכז צפרות.



"בהתחלה עבדנו בקו העימות בצפון ובעשור האחרון גם בנגב", אמר ריגל. "הישוב הראשון שבו שדרגנו תשתיות היה אמירים, לפני כ-15 שנה. מאז עבדנו ב-30 ישובים בכל הארץ. באמצעות הפעילות יש שדרוג כלכלי להרבה ישובים, אבל גם מהפכה חברתית - ישובים כפריים עם בעיות, בהם עסקו רק בלולים למשל, הפכו לתיירנים עם פרויקטים קטנים. כמו כן, התחכחות עם אנשי המרכז הביאה לשינוי בדימוי העצמי שלהם".