יחיאל בהט: למה שלבייב יישאר בעל שליטה? כי הוא מר רוסיה?

בעל השליטה נכשל. גם אם נשאיר בידיו השליטה, כי הוא "מר רוסיה", למה שלא ימונו כמה דירקטורים מטעם הנושים? – כי המוסדיים פוחדים כנראה מאחריות" כך אמר היום ד"ר יחיאל בהט בכנס אתיקה של הסדרי חוב במכללה האקדמית נתניה. בהט הוסיף "מישהו באמת סומך על המוסדיים, על הקופה שלו, שיום אחד נוהלה על ידי חרמון, נקנתה על ידי פריזמה שהוקמה על ידי קרן מרקסטון שנחקרת על שוחד. פריזמה שאיכזבה מכרה את קופות הגמל לפסגות, שהשמיעה קולות עזים, חתמה על הסדר לא אפוי עם אפריקה ישראל, ונמכרת למשקיעים זרים– האם באמת בית ההשקעות הגן בעת ההשקעה ויגן עכשיו בצורה רצינית על בעלי אגרות החוב?". בהט סבור כי "מנהליהם השכירים של בתי ההשקעות רק רוצים לחזור הביתה בשלום. מה משנה להם שרווחי הקופה ירדו קצת? הרי הם פיזרו את הסיכון בכל קופה ובכל השקעה. עד שתגיע השפעה רצינית בשל הסדרים נוספים, ובודאי עד שנדע אם החברות עומדות בהסדרים, הם כבר יהיו במקום אחר".



בהט תקף את הגופים המוסדיים שניהלו את המשא ומתן מול אפריקה ישראל לדבריו "החברה הכושלת ובעל השליטה הם המכתיבים את קצב האירועים. הם מדברים לחוד עם נציגות בעלי האג"ח, לחוד עם הבנקים בהסדר חוב נפרד מחוץ לביהמ"ש לגבי חובות חברה פרטית שבאמצעותה מוחזקת השליטה באפריקה. שיטה של הפרד ומשול" הוא הוסיף כי "בעוד שהבעיה האמיתית היא לא כלפי החייב אלא החלוקה של רכושו בין בעלי הזכויות היום החייב, לבייב, מוביל את התהליך. אמנם מעליבים אותו ורני רהב מתקומם על כך – אבל הוא עדיין האיש החשוב בתמונה. זאת בלי שבדקו עד הסוף מדוע בעצם מגיע לו להמשיך להיות בעל שליטה. איך יבדקו? הוא שולט גם על תהליך הבדיקה. לא בודקים כמו שצריך את מצב הנכסים והפעילות, ומסתפקים בהערכות שווי שהוא מממן".



בהט סבור שבית המשפט נכנס לתמונה מאוחר "אחרי שהקרקס כבר התחיל כאשר מישהו הסכים כבר עבור בעלי אגרות החוב להסדר". הוא העלה תהייה מדוע הבנקים נכנסו לתמונה רק לאחר שסוכם ההסדר עם נציגות האג"ח והסדר החוב לא נערך במקביל מול כל הגופים והשיב "הבנקים ולבייב חיכו ונתנו לבעלי האג"ח להזיע, וזאת טעות טקטית של המוסדיים". לדבריו "בעוד שבדרך כלל הייתי מעדיף הסדר מחוץ לבית המשפט, כאן, היות שאני לא סומך על אלו שמייצגים את הציבור, אני מעדיף את הקרקס הגלוי בבית המשפט". ואולם גם במצב הנוכחי בבית המשפט הוא חושש מכוחו המוגבל של בית המשפט "בית המשפט יכול רק לאשר או לא לאשר את ההסדר... אנחנו יודעים שהשופטת אלשיך מנצלת את כוחה לא לאשר הסדרים ביד רחבה יותר. היא עשויה ללחוץ על לבייב להזרים עוד. ובכל זאת, ידיו של בית המשפט כבולות במידה רבה המשא והמתן בתהליך הלא ראוי שהזכרתי, עם הנציגים הלא ראויים כל-כך, מכתיב במידה רבה את החלטתו". לדבריו מהדיון הראשון אצל אלשיך עלה שהיא מעוניינת שהצדדים יסתדרו.



לגבי דרישת אג"ח ט לכנס להם אסיפת נושים נפרדת על מנת לסכל את הסדר הנושים שהוצע על ידי אפריקה ישראל אמר "בעלי אג"ח ט לא צודקים שמגיעה להם עדיפות רק בגלל שמועד הפירעון להם עבר. אין מוקדם ומאוחר בחדלות פירעון. אין להעדיף אותם ולסכן את יכולת ההחזר לבעלי אגרות חוב שאחריהם".



פרופ' אמיר ברנע, שערך לאפריקה ישראל הערכת שווי, דיבר על אספקטים כלכליים בגיבוש הסדר חוב וציין כי הסדר החוב עדיף על חלופת הפירוק. לגבי השאלה האם לבייב שילם מחיר כבד או יצא טוב מהסדר החוב אמר "אני מכיר את הנתונים, מחיר כבד שולם על ידי בעל השליטה. גם מחיר ציבורי. אדם שנחשב שוע, זורקים עליו כעת. גם מבחינת המחיר פיננסי, הוא נדרש להזרים 750 מיליון שקל. זה הליך יקר ומסובך". על הלקחים שלו מהצעד של לבייב הוסיף "אם באמת הפרוצדורה שעבר בעל השליטה תרתיע מנפיקים אחרים להכריז על חדלות פרעון מוקדם יחסית לקבוע. אם בעלי הון אחרים ישלמו אג"ח קרוב וידחו את ההכרזה על חדלות פרעון למועד שיהיה מאוחר מדי נהייה בבעיה. במצב בו אין הסדרי חוב כי השוק מקשה על כך, נכווץ בהרבה את השוק החוץ בנקאי ונחזיר את הלווים הגדולים רק לבנקים. הם ישבו מול הפקידים ולא יהיה פומביות של ההליך. האם אנחנו רוצים שעיקר האשראי לפירמות יגיע מהבנקים? לדעתי שוק ההון הראוי צריך להתבסס על נותני אשראי נוספים. צריך לפתוח אותו".