יפן - תמונת מצב בעקבות נתוני התוצר המאכזבים לרבעון השלישי

שוקי המניות באסיה מגיבים הבוקר בירידות לנתון התוצר ביפן, שהיה מאכזב מאוד.



התוצר התרחב ב-1.3%, בחישוב שנתי, נמוך משמעותית בהשוואה לנתון הקודם, שהיה 4.8%. זאת ועוד, משום שביפן האינפלציה שלילית, התוצר הנומינלי בכלל התכווץ באחוז אחד.



כאן המקום לציין, כי נתוני התוצר ביפן נתונים לתנודתיות גבוהה ובוצעו בהם תיקונים חדים בדיעבד. ראוי לקחת זאת בחשבון ומוקדם להסיק מסקנות גורפות מהנתון האחרון.



הנתון היה חלש מכפי שהעריכו כלכלנים לפניו. הוא מגיע על רקע חבילת החילוץ החדשה, בסך 10 מיליארד ין, בסך 81 מיליארד דולר, שהציגה יום קודם לכן ממשלת יפן, הכוללת תשלומי העברה בשוק העבודה, מתן ערבויות להלוואות ותמריצים לרכישת מוצרים חסכוניים באנרגיה.



לכך קדמה תוכנית אשראי בסך 10 טריליון ין שהשיק הבנק המרכזי של יפן בשבוע שעבר. סוכנות בלומברג מדווחת שארבע חבילות הוצאות בסך כולל של 29 טריליון ין הוצאו לפועל על ידי ממשלת יפן מאז ספטמבר אשתקד.



הרושם הכללי שנוצר הוא שהכלכלה היפנית, שהיא השנייה בגודלה בעולם, מתקשה להמריא על אף התמריצים הפיסיקליים והמוניטאריים הנדיבים, דבר ש/מרחיק את המועד בו תוכלנה הרשויות להוריד את הרגל מדוושת הגז.



עיון בנתוני conference board, שפורסמו ב-9/12, מצביע לכאורה על תמונה פחות בעייתית. מדד האינדיקטורים המובילים ליפן, המחושב אחת לחודש, צופה שהכלכלה המקומית תמשיך בתהליך ההתאוששות, אמנם בקצב צנוע, בחודשים הבאים.



מדד זה עולה זה 8 חודשים ובמחצית השנה האחרונה נרשמה בו קפיצה בת 39% בקצב שנתי, מהפך חד בהשוואה לירידה בת 32% בששת החודשים הקודמים. רוב סעיפי המדד נמצאים בטריטוריה חיובית זה מספר חודשים.



לפי חישובי conference board, תשקיף מעודד זה עדיין לא מורגש בפעילות הכלכלית השוטפת, אם כי גם המדד השוטף התקדם 5% במחצית השנה האחרונה, כנגד ירידה בת 14% בששת החודשים הקודמים. מדד הייצור התעשייתי ומדדי המכירות לסוגיהן - קמעוניות, סיטוניות ותעשייתיות - נמצאים בקו עלייה ברור בחדשים האחרונים וסעיף השכר והמשכורות מצביע גם כן על תמונה משופרת, אך הדבר לא מתבטא עדיין בנתוני התעסוקה, שממשיכים להיות תנודתיים, תוך נטייה לירידה.



במבט קדימה, ניתן למצוא סימני תפנית חיובית:



המגזר היצרני ביפן מנצל את תקופת המשבר להתייעלות ושיפור של ממש בפריון הייצור (בדומה לנעשה בארה"ב).



ההזמנות החדשות ממפעלים למכונות וחמרי בנייה גדלות זה ארבעה חודשים.



הרווחים התפעוליים הריאליים של החברות גדלים בעקביות.



התחלות הבנייה התייצבו, לאחר ירידות ממושכות.



מספר שעות העבודה הנוספות גדל (מדובר בשלב מקדים לקראת שכירת עובדים חדשים. המעסיקים ממתינים להיווכח אם התפנית הכלכלית החיובית אמיתית ולא מדובר בעלייה חד פעמית).



היצע הכסף מתרחב בעקביות.



הנתונים הללו מתבטאים בעליות במדד התנאים העסקיים tankan ובהתרחבות הפרשי תשואות הפדיון בין האג"ח ל-10 שנים לבין האג"ח ל-3 חודשים. התרחבות כזו עשויה להצביע על ציפיות בשוק ההון לשיפור בצמיחה, שתוליך לעלייה באינפלציה ולהעלאת ריבית.



הסימנים הללו עדיין מסויגים וטנטטיביים. זאת ועוד, בחודשים האחרונים פוחתת התרומה החיובית של הסעיפים שהוזכרו וקצב העלייה במדד המוביל החל להתמתן. התמתנות זו מורגשת כעת פחות משום שתקופת ההשוואה נוחה מאוד (היו ירידות חדות עד לפני מחצית הנה), אך אם המגמה תימשך, ההתאוששות ביפן עלולה להיות נמוכה מכפי שהסתמן עד לאחרונה.



כמובן, אחת הבעיות הייחודיות המקשות על יפן הוא המטבע החזק שלה, שבעטייה של הריבית הנמוכה עליו (0.1% חודשים ארוכים) מהווה מטבע מימון לעסקאות carry ולכן בכל פעם שהסנטימנט הכלכלי הגלובלי נשחק ומשקיעים ממהרים להיפטר מהמטבעות האקזוטיים יותר, הין מתחזק.



מדובר במנגנון שמגדיל את התמסורת מהאטה גלובלית להאטה מקומית ביפן. יפן מדינה מוטית ייצוא והדבר פוגע בחברות בתחום, שבנוסף תלויות מאוד במכירות בארה"ב, היכן שהפעילות הכלכלית והצרכנית עדיין מקרטעת.



על מנת להמחיש את חשיבות הייצוא, לעומת הסקטור הצרכני המקומי הרדום, נציין שברביע השלישי הוליך הייצוא את הפעילות, עם עלייה בת 6.5%, בעוד הצריכה הפרטית, המהווה כ-60% מהפעילות הכלכלית, טיפסה ב-0.9% בלבד.



יצוין, כי פסימיות לגבי הסיכוי לפיחות בין, שתסייע ליצואנים, גורמת להם להקטנת השקעות עתידיות, דבר הפוגע בהשקעות העסקיות במדינה.



בה בעת, התחזקות הין מגבירה את הלחצים הדיפלציוניים במדינה ואכן ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן במדינה ב-2.5%, נתון ללא אח ורע בין המדינות המפותחות והמדינות המתפתחות המובילות בעולם.



לכלכלני ה'אקונומיסט', לדוגמא, אין בשורה בתחום זה: הם מעריכים שבשלוש השנים הבאות ינוע שער הין בטריטוריה של 85-90 ין לדולר, חזק בהרבה בהשוואה לרמה של 115 ין לדולר בה שהה בשנים 2005-2007, לפני שפרץ המשבר.



השווקים הפיננסיים ביפן מגלמים כעת את הצד הפסימי של התמונה. מדד nikkei 225 עלה רק 13% מתחילת השנה, בהשוואה לעלייה בת 21% במדד ס&פ500 האמריקאי ו-20 במדד דאו ג'ונס יורוסטוק. למותר לציין ששווקים רבים אחרים הציגו תשואות פנומנליות בתקופה זו.



לסיכום, המיתון ביפן נבלם, הרבה בזכות הרשויות, שאיזנו בתמריציהם את הפגיעה בכלכלה מצד הין החזק והסקטור הצרכני הרדום. אולם, השאלה היא האם הסיוע הממשלתי והריבית הנמוכה יספיקו גם כדי להוליך את יפן להתאוששות בת קיימא.



לעת עתה ניתן להצביע על מספר אינדיקציות מעודדות, אך הן טנטטיביות ואין בהן די כדי לבשר על האצה בפעילות. נתוני התוצר והצפי הלא מעודד לין (מבחינת היצואנים) עלולים לגרום לכך שהמעורבות הממשלתית במשק תימשך תקופה ארוכה, נתון שיפעל, בטווח הארוך, לרעת המגזר העסקי, גם אם בטווח הקצר תהיינה לו השלכות חיוביות.



הסקירה נכתבה על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.