מה נראה בטלוויזיה ב-2010? האנשים מאחורי הקלעים של התעשייה בתחזית קרירה לשנה הבאה

שנה של הכרעות - מנשה סמירה



2010-2012 תהיה תקופה של מפנה, של הכרעה ושל היערכות בטלוויזיה. כדי לעמוד במשימה אנחנו זקוקים לגוף רגולטורי מקצועי ונטול פניות



אנו נמצאים בפתחן של שלוש שנות מפנה בהסדרת שידורי הטלוויזיה בישראל. המפנה הזה הולם את השינויים המתרחשים בסביבה הטכנולוגית המתחדשת, נותן מענה לצרכים המקצועיים וגם ל"צרחות מטעם", ובעיקר מתמודד עם האתגרים הרגולטוריים המורכבים.



2010 תאופיין בהכרעות ובקבלת החלטות, 2011 תהיה שנת מעבר והיערכות ו-2012 תהיה שנת המפנה, שבה ייושמו השינויים. ב-2010 יתבהרו גבולות מגרש השידורים, זהותם של השחקנים וכללי המשחק. המשך שידוריו של הזכיין "ישראל 10" בערוץ 10 יעגנו את העיקרון של עמידה במחויבות לתעשייה ולאינטרס הציבורי.



סיום הליכי החקיקה של הרפורמה בהסדרת השידורים, שעיקרה מעבר מזכיינות לרישיונות, מחדד את אופיו ואת חשיבותו של ערוץ הברודקאסט בישראל. הגנה במסגרת החוק על ליבת לוח השידורים של הפקה מקומית, יצירות מקור מושקעות באופן משמעותי, חדשות פלורליסטיות ומגוון תוכני - הם מסר רב משמעות לשחקנים. בסיס שידורי הטלוויזיה הדיגיטלית "עידן +" (d.t.t) מאפשר הצטרפות שחקנים חדשים, מרחיב את ההיצע לציבור ויכול לשפר את איכות השידורים, את האפשרויות שעומדות בפני הצרכן ואת התחרות עם פלטפורמות אחרות.



ב-2010 נצטרך לגבש את מדיניות ההסדרה לגבי ה-new media. ריבוי המסכים והפלטפורמות להעברת מידע מציף את שאלת האחריות על התוכן ועל אופן ההסדרה הנדרש, אם בכלל. כך או כך, לעניין זה תהיה השפעה על המודלים התוכניים והכלכליים של השחקנים בשוק. "הדרך לכוונות טובות רצופה בגיהינום", אם לא נשכיל לפעול באופן הנדרש. גוף רגולטורי אחיד שבראשו עומדים מנהלים מנוסים נטולי פניות, בעלי ראייה מקצועית, ציבורית ועניינית, הוא הכרח במטרה להוביל את ההכרעות ואת השינוי.



*הכותב הוא מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו



המהפכה תחכה עוד שנה - חיים שריר



אתם יודעים למי ניתנה הנבואה, אבל הניסיון לנבא את הצפוי נחשב להכרח בקרבנו, יצרני התכנים של המחר, כדי להקדים את מתחרינו בתחרות על לבם של הצופים, של מנהלי התוכן ושל הפרסומאים. תחזיות אלה מעולם לא החזיקו מים, כי בקרב הסיזיפי על נבדלות ועל תשומת לב תלוי עולם התוכן בחידוש ובהפתעה - ולכן התחזית היא שמוטב שהתחזית תתבדה. מבחינתנו, 2010 כבר מאחורינו וכרגע אנחנו עובדים על 2011-2012. לכן מדובר באיסוף נתונים יותר מאשר בתחזית. מעבר לים מנשבות רוחות של קץ עידן הריאליטי, אבל עד שהעייפות מהז'אנר תגיע אלינו, יקצינו עורכי הריאליטי המקומיים את ההתרחשויות - כי החורבן הגדול הוא תנאי לגאולה, וזו תיאלץ להמתין עד לאחרי השנה הקרובה.



דור המדבר של המראיינים צריך להיעלם כדי שז'אנר זה יזכה לפריחה מחודשת, ולא צפוי שזה יקרה השנה. בדרמות כבר מורגש מיצוי השימוש בסלבריטאים כבסיס לסדרות "אישיות", ומה שנמצא בהכנה וישודר השנה אינו מבשר מהפכה אלא יותר חשש מלקיחת סיכונים. ויהיו חדשות. המון חדשות. מתי זה יירגע? לא בקרוב.



השנה שתסתיים בקרוב התאפיינה בשינויים מהותיים בלוחות השידורים, שעיקרם הפקרה מוחלטת של כל היום לטובת שלוש שעות של פריים-טיים (שגם הוא התאפיין במריחת תכנים, הן מבחינת אורכם והן מבחינת ההשקעה הכספית). מגמה זו תימשך ותושפע גם מחולשתו העקבית של הרגולטור ומהתעלמותו של המחוקק מחובתו להשפיע על השיח התרבותי. חלקים גדולים מקרב העם ימשיכו להדיר את עיניהם מהמסך הקטן וגם השנה לא יימצא מי שירים את הכפפה.



המהפכה תמתין עוד שנה-שנתיים.



*הכותב הוא מפיק, היה בעבר יו"ר איגוד המפיקים וסמנכ"ל תוכן ב"רשת"



הטלוויזיה תמשיך לככה - טמירה ירדני



מה שהיה הוא שיהיה. תוכניות ריאליטי לצד תוכניות בידור, סיטקומים וקצת דרמות בערוץ 2 ובערוץ 10, דרמות יומיות וסדרות דרמה איכותיות, ערוצי נישה בערוצי הכבלים והלוויין. קצת מתיחת מותגים (בעיקר של הבידור ושל הריאליטי) בסלולרי ובאינטרנט ו... זהו. מדורת השבט לא תיעלם. היא תבער באופן אחר, ותהיה מפוזרת בפלטפורמות השונות. הצופה יחליט על הזמן ועל המקום שבהם הוא רוצה לצפות, אבל - יצפה. השיח סביב תוכניות המדורה והבאזז סביבן ימשיכו להתקיים במלוא עוזם.



יוצרי תוכניות הדרמה לסוגיהן יצפו בקנאה ובדאגה ב"לא שחקנים" וב"לא כותבים" שיככבו בתוכניות הריאליטי. אבל דווקא כאן אין מקום לדאגה. אם נשכיל לייצר דרמות רלוונטיות שיצליחו לעורר אצל הצופה את אותו עניין שמעוררות תוכניות הריאליטי, יהיה מקום מוצדק גם לדרמות. כן, גם. הריאליטי לא כאן כדי להיעלם. הריאליטי הוא סגנון שיישאר אתנו לצד הטלוויזיה הקלאסית האיכותית.



אבל השאלה האמיתית היא איך תיראה הטלוויזיה בעוד עשר שנים, כשילדי האינטרנט יתבגרו ויהיו למדורת השבט. באיזו שפה נדבר עם אותם ילדים, שגדלים על צפייה ממוקדת-פאנצ' (30 שניות לסרטון)? האם הסדרות ייהפכו לאוסף של היי-לייטס? האם הם יהיו מעורבים אינטראקטיבית בעיצוב העלילה, גם בדרמות הכי עמוקות? הרבה שאלות - ותשובות אין. אין לי ספק שהטלוויזיה תמשיך לפעול כספקית תוכן מרכזית. השאלה היא - איזו טלוויזיה?



*הכותבת היא מנכ"לית "טדי הפקות"



הדבר הגדול הבא יהיה קטן - עמי גלאם



פעמיים בשבוע שואלים אותי יוצרים ומפיקים: "מה אתם מחפשים?" התשובה שלי זהה: "אנחנו מחפשים את התוכנית הבאה שתצליח". והם משיבים: "תן כיוון, באיזה ז'אנר? לאיזו שעה?" ואני עונה: "הכל - מכל סוג ולכל זמן". אין מה לעשות, זה קצת כמו באהבה: רק כשמוצאים יודעים מה חיפשנו. קשה להתנבא לגבי הפורמטים החדשים שיעשו את השנה הבאה, ובכל זאת אנסה בזהירות להיות טיפש. אני חושב שהמגמה שתבלוט ב-2010 היא יצירת פורמטים קטנים, פשוטים וחכמים, וזאת משני טעמים.



ראשית, המשבר הכלכלי בעולם חייב את המפיקים לערוך צמצומים, שהובילו לחיפוש של תוכניות קטנות, ערמומיות, חכמות ומקוריות. כן, כולם רוצים לייצר את "מונית הכסף" הבאה. ואכן, בפסטיבל הטלוויזיה מיפ, שנערך לפני כחודשיים בקאן, באה המגמה הזו לידי ביטוי בהיצע גדול של תוכניות קטנות. מעל כולן התבלטה "שופט הנישואים", התוכנית החדשה של ג'רי סיינפלד.



שנית, בשנתיים האחרונות התפשטה בקרב כל הזכיינים התופעה של הפקת תוכניות מגה-גדולות - חלקן בהצלחה גדולה וחלקן פחות. כשתוכנית מצליחה אתה לא צריך - או לא יכול להרשות לעצמך - עוד אחת כזו, ולאחר כישלון אתה נזהר מעוד הרפתקה. לכן החיפוש לשנה הקרובה יתמקד פחות בתוכניות הגדולות ויותר בתוכניות קטנות ומפתיעות.



אצלנו, בקשת, יחזרו בעונה הזו כמה תוכניות טובות ואהובות, וכמו בכל שנה, ננסה גם לשדר כמה תוכניות חדשות. האם נצליח? הלוואי שהיינו יודעים. הנייר סופג כל תיאוריה, ואת התוצאות יקבעו כרגיל רק הצופים בבית. אז אם אתם רוצים להציל את התוכנית שאתם אוהבים, אל תסמסו. פשוט תצפו.



*הכותב הוא מנהל תחום בידור וריאליטי ב"קשת"



שנה קריטית לטלוויזיה הציבורית - ניצן חן



2010 תהיה שנה קריטית לעיצוב דמותה של הטלוויזיה הציבורית, המסחרית והרב-ערוצית. על הפרק עומדות כמה שאלות מרכזיות, שההכרעה בהן תיפול בשנה הקרובה: האם תהיה רפורמה בשידור הציבורי? מה יעלה בגורלה של הרפורמה בשוק השידורים? ומה בנוגע לחבילת הבסיס, לסוגיית הפרסום בכבלים ובלוויין, להסדרת השידורים בפלטפורמות ובטכנולוגיות שידור חדשות? ומה לגבי איחוד גופי הרגולציה - הרשות השנייה עם מועצת הכבלים והלוויין, מה שמכונה "ברית המועצות" - שאמור להתעצב במהלך שנה זו? אין ספק ש-2010 עומדת להיות שנה משמעותית ומאתגרת. סוגיות חבילת הבסיס והפרסום בטלוויזיה הרב-ערוצית, המונחות על שולחנה של הכנסת, הן בעלות השלכות מרחיקות לכת על התעשייה כולה. השילוב בין שני עניינים אלה יאפשר לצרכן לקבל טלוויזיה איכותית יותר, המתאימה לצרכיו האישיים. המודל של חבילה צרה, שבו הצרכן בוחר את התכנים שבהם הוא צופה ומשלם עבור מה שהוא צורך בלבד, הוא מודל חשוב ברמה הצרכנית והערכית. החבילה הצרה תוזיל את העלויות של הצרכן ותאפשר לו לשלם אך ורק עבור התוכן שמעניין אותו.



התרת פרסום בכבלים ובלוויין תשרת את הפלורליזם בטלוויזיה הרב-ערוצית ותתקן את העיוות הקיים בכבלים ובלוויין במשך שנים. בעשור האחרון הוקמו 66 ערוצים עצמאיים, שהציעו תוכן מגוון. ערוצים אלה הם ערוצים דלי תקציב וחסרי הגנה רגולטורית, וכוחות השוק הכריעו את חלקם. התרת פרסום תאפשר לערוצים אלה, הפונים לנישות ספציפיות ועוסקים בתחומים ייחודיים, להתקיים.



עניין נוסף שיוכרע ב-2010 הוא שאלת ההסדרה של שידורים במדיה החדשה, שאלה שנדונה על ידי צוות מקצועי של המועצה לשידורי כבלים ולוויין ושל משרד התקשורת. טשטוש הגבולות בין הפלטפורמות המסורתיות לבין המדיה החדשה והפער שבין הטלוויזיה הרב-ערוצית, הכפופה למגבלות רגולטוריות ולמחויבויות שונות, לבין המדיה החדשה שנהנית מחופש פעולה מלא - מחייבים את התייחסות הרגולטור, ואמירה ברורה בעניין צפויה בחודשים הקרובים.



אני סבור שתפקידו של הרגולטור הוא לא רק לפקח על השוק, אלא גם לפתח אותו. פיתוח השוק תלוי רבות במהירות פעולתו של הרגולטור, וכן ביכולתו לצפות את פני העתיד ולהגיב לשינויים המתרחשים בשוק. כולנו ראינו את הנזק הטמון בחקיקה לא מעודכנת שאינה מדביקה את ההתפתחויות, במשבר הקשה שאליו נקלע ערוץ 10. אך מהירות תגובה בלבד אינה מספיקה - על הרגולטור לקבל החלטות אמיצות, גם אם משמעותן צמצום הרגולציה הקיימת. גם בעניין זה צריך הרגולטור לתת את דעתו לשינויים המתרחשים בשוק ולטכנולוגיות המתקדמות, המשפיעות על הרגלי הצריכה של הצופים ועל מצבם של גופי הטלוויזיה המסורתיים.



ב-2010 עתידה להתבהר שאלת איחודם של הרגולטורים לגוף אחד. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא איך ייראה המסך, ולא הפוליטיקה של הרגולציה. גוף אחוד יסתכל על תעשיית הטלוויזיה כעל מקשה אחת, יקבע את כללי המשחק ויפקח על קיומם באופן יעיל יותר. כולי תקווה ש-2010 תהיה שנת מפנה שתתרום לפיתוחה של הטלוויזיה המסחרית והציבורית ולהשבחת המסך הלכה למעשה.



*הכותב הוא יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין



יוצרים, צאו להיאבק - ליאורה קמינצקי



הקרב על הטלוויזיה הטובה נגמר. אחת-אפס לטובת הבולשיט, הוולגריות והטמטום. סוף-סוף המכשיר הזה משמש את מטרתו המוצהרת - להאט את פעילות גלי המוח של הצופים למצב שבו הם יוכלו לשכוח את העבודה המבאסת שבה הם עובדים, את הזוגיות הגרועה שבה הם תקועים ואת העובדה שהם עצמם אף פעם לא ייוולדו ככוכבים בתוכנית ריאליטי. הטלוויזיה הישראלית נהפכה, בשעה טובה, לזמן המת שבין הפרסומות. ממילא המפרסמים הם אלה שעושים את הכסף מהטלוויזיה המסחרית, ולא צריך להתפלא שהטלוויזיה של ישראל מנוהלת על ידי אנשי שיווק ופרסום שייעודם הוא לגרום לצופים לפתוח את הארנק בביקור הבא שלהם בקניון ולרכוש מוצרים שהם לא צריכים.



באמת קשה להבין את היוצרים של הדרמות ושל הדוקומנטרי - למה הם נטפלים לזכיינים המסכנים שאמנם התחייבו לשעות רבות של סוגה עילית אבל בקריצה ענקית שרק עיוור לא יבחין בה? ייעודה של הטלוויזיה המסחרית הוא שורת הרווח, ובמדינה שהחוק בה הוא בגדר המלצה והתקנות הן בגדר נייר טואלט, באמת קשה להבין מה רוצים מהאנשים האלה, שבסך הכל שואפים להגיע לבנק בשלום.



דרמות, דוקומנטרי וכל הקשקוש הזה שנקרא סוגה עילית נועד לאנשים שרוצים להרגיש ולחשוב, ואנשים שמרגישים וחושבים זה כנראה לא טוב לעסקים. קשה למכור להם דברים שהם לא צריכים. אחרת, איך אפשר להבין את השיבוצים התמוהים של סדרות הדרמה הבודדות שבכל זאת נעשו כאן? מה הפלא שכולם מדברים על ההדחה של מעיין חודדה מבית "האח הגדול", אם זה מה שמפומפם לצופים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בכל פלטפורמה אפשרית?



מבחינת האיגודים, השנה הבאה חייבת להיות שנת המאבק על השידור הציבורי. הגיע הזמן לסיים את הרפורמה הנצחית ולהציל את הדרמה ואת הדוקומנטרי ממלתעות השיווק של משחות השיניים והמשקאות המוגזים. זה לא טוב לבעלי ההון ולא לפוליטיקאים, אבל זה טוב לאזרחים - שמלבד היותם צרכנים פוטנציאליים, הם גם בני אדם.



*הכותבת היא יו"ר איגוד התסריטאים