שינוי ארגוני, כלכלי - ואידיאולוגי

>> בעקבות הסדר חובות הקיבוצים חל מהפך כלכלי, ארגוני, פיננסי ולא פחות מכך אידיאולוגי במרבית הקיבוצים, שהבינו כי לא ניתן להמשיך התנהל כפי שהתנהלו עד כה.

"המהפך העיקרי", אומר ראש מטה הסדר חובות הקיבוצים ישראל עוז, "הוא שהקיבוצים החלו לפעול בכלים רציונליים כפי המקובל במגזר הפרטי. העסקים הופרדו מהקהילה והחבר נדרש לאחריות אישית על פרנסתו. במרבית הקיבוצים הופרטה ההכנסה, וההפרטה הזו העלתה את המוטיבציה לעבודה ולגידול מרשים בהכנסות הקיבוצים. אפשר לראות ביטוי סמלי למהפך הזה בכך שהבנקים העלו את הקיבוצים מדרגת ?מגזר חקלאי' ל'מגזר עסקי'. מרבית הקיבוצים שקיבלו מחיקות ופריסות חידשו את הצמיחה בשיעור גבוה והמשקיעים הפרטיים והמוסדיים מחזרים כיום לפתחי הקיבוצים".



השינוי אכן מורגש בכל צעד ושעל בקיבוצים, בעיקר בקיבוצים המופרטים. כיום, ברוב הקיבוצים, כבר אין יותר מצב שאדם ייכנס לחדר האוכל ויאכל בחינם; קליטת חברים חדשים ללא כל השקעה מצדם לא קיימת יותר; וחבר חדש, אם אושרה קבלתו, חייב לרכוש את דירתו מכספו, או לרכוש בכספו מגרש ולהקים עליו את דירתו. החשמל הופרט ובחלק מהקיבוצים גם המים, והחבר נדרש לשלם כמעט על כל שירות שהקיבוץ מספק לו, ובכלל זה על חלק מעלויות החינוך.



כמה מחברי קיבוצים טוענים שהשינוי הגדול באמת הוא אידיאולוגי, וממנו נגזרים כל האחרים. לדברי חבר קיבוץ שהופרט, "כיום 80% מהקיבוצים מופרטים. קיבוץ מופרט הוא קודם כל ?עסק' הנקרא עדיין ?קיבוץ'. הקיבוץ הוא מעסיק של חבריו והוא מקיים עמם יחסי עובד-מעביד ומשלם להם שכר עבודה לפי תרומתם לעסק. אין יותר הגבלות על בנייה פרטית. אם יש לך מקורות, אתה רשאי לבנות וילה עם שלושה מפלסים (אם אושרה לך התוכנית) ובחנייה יכולה להיות לך מרצדס - ולהמשיך להיות חבר קיבוץ. זו היא בעצם מהות ההפרטה".