אלייך, יונית

>> באופן מוזר ומעניין, בישראל, אחת המדינות העמוסות בעולם בסיפורים עיתונאיים ובעילות לכיסוי חדשותי שוטף, לא פועל ערוץ חדשות. יש ערוץ ספורט (חמישה, ליתר דיוק), ערוץ מוסיקה, ערוץ בידור, ערוץ אוכל, תיירות, בריאות, רוחניות, ערוץ לגבר, ערוץ לאשה, ערוץ ילדים ואפילו ערוץ קריוקי פעל בישראל בעשור החולף. אבל ערוץ חדשות - יוק.

הסיבה: שתיים. 1. שלושה הערוצים המרכזיים מקדישים כמעט שליש מזמן המסך שלהם לתוכניות אקטואליה ולגרסאות של מהדורות חדשות. 2. המודל העסקי של ערוץ חדשות הוא בעייתי. קשה לשבץ בו תוכן שיווקי, ובימים של סיקור חדשותי בנושאים רגישים או אינטנסיביים מאוד, קשה גם לשלב בו פרסומות. מכאן שישראל, מדינה שתחום הסיקור החדשותי הוא זה המפותח ביותר אצלה והקרוב ביותר ברמתו (ובלא מעט מקרים אף טוב יותר) לנעשה בעולם, מצאה לא מעט יזמי תקשורת שישקיעו בערוצי נישה בעלי שיעורי צפייה נמוכים מאוד, אבל אף לא משקיע שישים את כספו על ערוץ חדשות וייהנה גם מהעוצמה הציבורית הנלווית לאחזקה כזאת. מעט מוזר.



כך או כך, למרות כמה הישגים יפים בתחום הבידור ("ארץ נהדרת"), הריאליטי ("כוכב נולד", "הישרדות"), תעודה ותחקיר ("עובדה") ומקור ("שבתות וחגים" - סדרת המקור הישראלית הטובה ביותר של העשור, לדעתי), תוכנית הטלוויזיה החשובה ביותר של העשור היא גם הנצפית ביותר לאורכו - מהדורת החדשות של ערוץ 2. זו ספינת הדגל של הטלוויזיה המסחרית בישראל, גם בהיבט של שיעורי הצפייה הממוצעים והמצטברים, גם בהיבט של מיצוב ערוץ 2 כגוף השידור המרכזי בישראל - וגם, ואולי בעיקר, בעיצוב השיח הישראלי ואופיו של המקום הזה.



משפחת חלטורה



צריך להיות הוגן ולומר שהעשייה הטלוויזיונית הישראלית מצויה במגמת שיפור מתמדת. איכות הכתיבה, נאותות ההפקה, אורך הנשימה והסבלנות של הגופים המשדרים רחוקים מרחק רב מזה שבו עמדה התעשייה בתחילת העשור. בניגוד לקונספציה כי מעט כסף הולך להפקת תוכניות "איכות" ומרביתו מושקע בייצור תוכניות בידור או דרמות נחותות, האמת היא שההשקעה של כל התעשייה ביצירה ישראלית מקורית ואיכותית הגיעה בשלוש השנים האחרונות לשיא מבורך.



ועדיין, יש נפילות. והן כואבות. אולי הכואבת ביותר, וזו גם הסיבה שנבחרה בקטגוריה זו, היא "משפחת קמיצ'לי", שיותר משהיתה התוכנית הגרועה ביותר, היא זכורה כמביכה ביותר. מביכה בגלל הרשלנות, החובבנות וחוסר הרגישות שבה נערכה האדפטציה מהסדרה האנגלית שעליה התבססה ("משפחת קומאר"). מביכה בגלל הרגעים הטלוויזיוניים המבישים שבהם העמידה שחקנים מצוינים בדרך כלל, כמו משה איבגי וירדן בר-כוכבא. וגם מעציבה בגלל ההיסטריה שבה נהגה "רשת", זכיינית ערוץ 2, עם היוודע תוצאות האמת (הרייטינג, נו) והביקורות.



יותר מאשר טעם רע, הותירה "משפחת קמיצ'לי" בקרב כמעט כל הצופים בה תחושה של חלטורה. וחלטורה וטלוויזיה לא הולכים יחד. גם אם יש כמה בעלי ערוצי נישה מקומיים שמצאו דרך לעשות מזה מיליונים.



הכותב הוא עורך "מוסף הארץ"



הכי חשובה: חדשות ערוץ 2 (מ-1993) ערוץ: 2 מייסדים: יעקב אילון ושלום קיטל מנכ"ל: אבי וייס



הכי מביכה: משפחת קמיצ'לי (2004) ערוץ: 2 (רשת) יוצרים: מטר פלוס