בכנס התקשורת שנערך בראש פינה, נערך היום פאנל תחת הכותרת "חלומות רגולציה", שעסק באיך צריכה להיראות הרגולציה בישראל. בפאנל עלו גורמים שונים בשוק והציגו את החזון שלהם בעניין.
מנכ"לית ומייסדת ערוץ ויוה, ליאורה ניר, אמרה כי "יש בעיה עם המבנה, המסגרת והפילוסופיה. יש לפחות 3 חוקים שונים - חוק בזק שמטפל בצד הטכנולוגי של בזק וחברות האינטרנט, חוק רשות השידור שעוסק בחינוכית וערוץ 1, וחוק הרשות השנייה שעוסק בערוצים המסחריים. בנוסף יש 66 ערוצים עצמאיים שלא עובדים לפי שום חוק".
לדבריה של ניר "תפקיד הרגולטור לפקח על השוק אבל גם לפתח. חלק מהאווירה היא שיטור והעיקרון שהרגולטור הוא גם האבא של התחום ולא רק השוטר שלו לא תמיד מורגש. בישראל המצב כמעט אבסורדי - מרבית השינויים הנדרשים צריכים להיות מטופלים בחקיקה ראשית, דבר שלוקח שנים. התוצאות הן תמיד פשרה".
"צריך להקנות סמכויות לגופים מקצועיים כדי שניתן יהיה לתת מענה מקצועי בהתאם לשינויים. החוק צריך לקבוע את הכיוון הכללי, אבל חוק שאומר איך ליישם - בפועל הוא מיושם. רגולציה צריכה לעשות שני דבירם לדעתי - להגיד מה אסור (כאשר מה שלא אסור מותר) ולמי צריך לתת הגנה", אמרה ניר.
לטענת ניר "הרגולציה נשארה חודרנית במהותה. מתערבת יותר מדי ונכשלת כי אין לה את הכלים לדון בשאלות שנכנסה אליהן. היא עושה נזקים וגם לא תצליח לקדם את המטרות". ניר הוסיפה כי "הייתי רוצה לקרוא לרגולטורים ולהגיד להם שאת מה שלא מקולקל, יעזבו במנוחה. תנו אמון בתהליכים ובכוחות השוק".
סמנכ"ל הרגולציה בהוט, יורם מוקדי - אשר שימש בעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין - אמר כי "הרגולציה עשתה כמה דברים טובים כמו הפקות מקור מצוינות. מקנדה לקחנו את הפקות המקור אבל כמו יהודים טובים סיבכנו מאוד את הסיפור. מאיראן לקחנו את האיסור על פורנו ונראה לי שהם עלולים לתבוע עכשיו כי אנחנו פוגעים בשמם הטוב. מאפגניסטן לקחנו את איסור שידור החדשות בכבלים ובלוויין. מחלקם לקחנו את עניין שתי המועצות. לא מצאתי איפה יש כזאת רגולציה על ספורט כמו אצלנו, אז כנראה לקחנו את זה מהתחת", אמר מוקדי לקול צחוק הקהל.
מוקדי הוסיף כי "הרגולציה האידיאלית היא פשוט לעצום עיניים ולשאול מה היה קורה אם לא היה רגולציה בכלל בארץ? ברוב הדברים שהרגולטורים צריכים לעסוק היום אני בטוח שהם לא צריכים לעסוק. צריך לשאול ממה אפשר להיפטר ועדיין לחיות בשלום".
יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן, אמר כי "אני חושב שרגולציה היא לא מלה גסה ויש מקום לתקן אבל לא לשפוך את התינוק עם המים. הרגולציה צריכה להשתנות. הרגולטור צריך לפקח על השוק וגם לפתח אותו. לאזן בין האינטרסים. צריך מהירות תגובה וקבלת החלטות אמיצות. לא לקבע חוקים ותקנות שהיו לפני 10-20 שנה. בעיניי, רגולטור נכון, חכם וצנוע הוא כזה ששם את הדגש על המקף בין האינטרסים של הטלוויזיה כביזנס לבין אינטרס ציבורי-ערכי-צרכני וכל מה שמשתמע מכך".
לדעתו של חן "צריך חקיקה אחת. יש חוקים שכבר מלווים אותנו עשרות שנים, שלא השתנו. צריך מערכת כללים ותקנות אחת תוך הימנעות מחקיקה ראשית. זה ייתן יכולת תגובה מהירה. לא צריך על כל דבר לרוץ לכנסת עם לוביסטים ופוליטיקאים. שינוי נוסף הוא רגולטור אחד לכל הגופים. זה ייתן מבט -על והסדרה של כל השוק".
חן הוסיף כי "הפיקוח צריך להיות בדיעבד, ולא צריך לאשר לוחות שידורים ופרסומות מראש. זה יצמצם עלויות ויחסוך מנגנון מיותר". בענייני מדיה חדשה אמר חן כי "אין כוונה להסדיר תכנים באינטרנט אבל צריך לתת את הדעת ולשקול אם אפשר להעמיס על מדיות חדשות חלק מהמחויבויות הציבוריות כמו הפקות מקור. אין סיבה שמעצמה סלולרית שתיכנס לטלוויזיה ברשת, לא תשלם מס מסוים לשוק היצירה".
מנכ"לית החינוכית, יפה ויגוסדקי, טענה כי "הבעיות הן ערב רב של גופי רגולציה, פיקוח יתר על השידור המסחרי ופיקוח חסר על השידור הציבורי. זה נראה קצת כמו מזוכיזם כי כולם רוצים להשתחרר מהרגולציה ואני רוצה להיכבל. השידור הציבורי צריך את הרגולציה לא כדי לפקח אלא לפתח". לדבריה, "הפתרון הוא רשות פיקוח על השידור הציבורי ורשות פיקוח על השידור המסחרי. בראש הפיקוח של השידור הציבורי צריכה לעמוד דמות בעלת מעמד ציבורי וחינוכי כאשר לממשלה לא תהיה דרך להשפיע על ההרכב שייבחר. הגוף צריך לפקח על כל הגופים כולל גל"צ, ערוץ הכנסת, ערוץ 1 וערוץ 23, וכולל פעילויות המדיה הנוספות שלהן. הגוף יקבע את החזון והיעדים הקונקרטיים לשידור הציבורי".
היוצר והבמאי רני בלייר אמר כי "אני לא מבין את הפאנל הזה. זה כמו לשאול האם צריך משטרה במדינת ישראל. צריך משטרה. חזון הרגולציה של היוצרים הוא קשה כואב וקשוח עם כל מי שחושב שרק לעשות כסף זה העניין בתרבות הישראלית. בעולם של שליטה צולבת שבה בעלי הון שולטים גם בפרסום וגם בשידור, הרגולציה צריכה להיות קטלנית קשוחה ואכזרית עד לרמה של לשלוח המנכ"ל לכלא אם הוא עובר על החוק. יש את זה בזיהום אוויר למפעלים, למה לא בזיהום האוויר התוכני?"
בלייר אמר כי "אני מקווה שחזון הרגולציה יעסוק גם בקניין רוחני וזכויות יוצרים. אחד הדברים הכי מסוכנים ליוצרים זה כל מה שלוקחים מאיתנו - ולוקחים מאיתנו כל הזמן. הבעיה ברגולציה שהיתה עד עכשיו היא כוח האכיפה. התוצאות מראות על הפרות חוק, כמעט אנרכיה, חובות במיליונים להפקות מקור. אם זאת התוצאה, למה הרגולציה צריכה להיחלש? היא צריכה להתחזק ולהיות קשוחה ורצינית, ולא מדובר רק בכסף. שמורת הטבע זה המקום שבו אנשים צריכים ליצור ולהביע את ההווייה הישראלית. בסופו של דבר היצירה הישראלית המקורית היא הארכיאולוגיה של העתיד".
רמי בושקביץ, מנכל גריי קונטנט, אמר כי "אין לנו טענות לרגולציה, אלא למי ששלח אותה. רגולציה תהיה כמו טלפון אנלוגי עוד כמה שנים. יש מספיק דרכים לעקוף אותה והציבור יבקש את הכוח לידיים שלו". בושקביץ הציג קליפים שמראים תוכן שיווקי ב'סקס והעיר הגדולה' למחשבי אפל וכן ב'סיינפלד' למוצרים שונים ואמר כי "אם זה היה בישראל זה היה מרוטש כי חברות לא מייצרות מחשבים אלא זה בא מהטבע. זה מה שגמר את היצירה והתוכנית נכשלה ומזל שהיה מי שפיקח", אמר בציניות. על סיינפלד אמר כי "התוכנית בסופו של דבר הצליחה לשרוד".
בושקביץ הוסיף כי "יש הרבה כסף בתחום ולא הייתי רוצה לחשוב מה היה קורה אם זה היה יוצא מהיצירה. אם גופים סלולריים רוצים לעשת תוכן, לא צריך לקחת להם כסף אלא לתת להם להכניס כסף לשוק. אנחנו רוצים לעבור מפרסום סמוי לגילוי נאות". לדבריו, "בתוכניות מסוימות, כמו חדשות וילדים, אסור שיהיה תוכן שיווקי. בדרמה ודוקו-דרמה צריכה להישמר היצירה. אבל צריך לזכור שפרויקט כמו מרחק נגיעה לא היה מגיע למסך אם צו פיוס לא היתה משקיעה בו".
היועץ המשפטי של הרשות השנייה, דורון אבני, אמר כי "צריך רגולציה משותפת. כדאי להתחיל מטכנולוגיה כי זה לב העניין. כשמדברים על האינטרנט, תכנים אינטרנטיים - כמו מאקו למשל - יכולים להתחבר בקלות למסך טלוויזיה. זה מצריך חשיבה אחרת לגמרי כי את הצופה זה לא ממש מעניין מאיפה זורמים התכנים. הם עוברים ממסך למסך בפשטות וזה מחדד עוד יותר את מה שקיים כיום, שמגרש המשחקים הוא עקום - בעוד שבהוט יש מכסות מקור ותמלוגים ואין פרסום, במאקו מצב הדברים שונה לחלוטין למרות שזה אותו מוצר ויש רגולציה שונה לחלוטין".
אבני הציג את עקרונותיו ואמר כי "יש אצלנו שני עקרונות: הראשון הוא הסדרת תוכן ולא הסדרת טלוויזיה, והעקרון השני זה גוף אחד שיעשה את שני הדברים". לדבריו, ערוצי הברודקאסט מעצבים את התרבות בישראל - "עם כל הכבוד ליס והוט, מי שצופה בערוצים 2 ו-10 זה חצי מהצופים בפריים טיים, והם הערוצים המעצבים את התרבות הישראלית. מה הייתם רוצים לראות בברודקאסט הישראלי? אני חושב שחלק גדול מהיצירות הייתם רוצים לראות וחלק גדול זה שאלה של תמהיל. אלעד קופרמן פה, מפיק של האח הגדול אבל גם של רמזור. העניין פה הוא תמהיל".
על עמלות הפרסום אמר אבני כי "משרדי הפרסום לוקחים 300 מיליון שקל בשנה כעמלות ולשוק נשאר רק מיליארד שקל". אבני הוסיף כי "הרגולטור מצמצם פעילות אבל נדרשת התבגרות השחקנים. במקום משחקים של חתול ועכבר צריך לחשוב מה האחריות הציבורית של שחקן. הרגולטור ישמור על יכולת להטיל סנקציות ואכיפה וגם צריך לחזק את המנגנונים התומכים כמו חיזוק נציגי תלונות הציבור אצל הזכיינים. בנוסף צריך חינוך - שהדור הצעיר יבין מתי הוא רואה דרמה ומתי תוכן פרסומי".
רני בלייר: "האם צריך רגולציה? זה כמו לשאול אם צריך משטרה"
אופיר בר-זהר
11.12.2009 / 14:44